ביום שלישי (23/2) נפגשו כלל מחלקות ההדרכה של הנוער העובד והלומד ליום עיון ראשון מסוגו בתנועה.
בין החלטות הועידה העשירית מהקיץ האחרון, הוחלט שהתנועה מגדירה את עצמה תנועה פמיניסטית – תנועה ששמה לעצמה מטרה לייצר שוויון מגדרי. בנוסף, התקבלה החלטה בנושא עיצוב לוח מועדים שנתי שמתאים לכלל החברה הישראלית.
לכן היה מתאים מאוד שהמפגש של מחלקות ההדרכה של כל מעגלי הפעילות יהיה דווקא לקראת ציון יום האישה הבינלאומי.
היום נפתח בשיחה של עדי פאר, ממעגל המחדשים בנוער העובד והלומד, על המאבק לשוויון והמפגש של המאבק הפמיניסטי עם ההתבגרות של חניכות בתנועה. לאחר מכן, הייתה הרצאה של קרן גרינבלט מהשדולה לשוויון מגדרי. היא פרסה בפני חברי מחלקות ההדרכה את האתגרים של הפמיניזם היום, נתנה ידע נרחב על חוסר השוויון הקיים בישראל והציבה בפני חברות התנועה את המשמעות של היות תנועה פמיניסטית.
לאחר מכן התחלקו המשתתפים ביום העיון לשלושה חוגים ולמדו על ההיסטוריה של יום האישה הבינלאומי (שבעבר נקרא 'יום הפועלות'). בנוסף, שוחחו על ההיסטוריה המסופרת שהיא היסטוריה של גברים – שיש בה בעיקר סיפורים שגברים כתבו על גברים ועל ההיסטוריה הנאבדת, המושכחת, על סיפוריהם של נשים, על דמויות נשים חשובות ועל מאבקיהן ארוך השנים לשחרור.
לאחר ארוחת צהריים, התקיים פאנל הפרויקטים הפמיניסטיים בתנועה. שש מדריכות מעוררות השראה סיפרו על הניסיונות האמיצים שעשו במקומות השונים בנוער העובד והלומד – הקונגרס הפמיניסטי בקן רמתיים (הוד השרון), קבוצת בנות בסניף אשקלון, השירות האזרחי-לאומי בקנים הדרוזיים, הפעילות לבנות בקן רהט, מחאת המכנסיים בגבעתיים (חניכות קן בורוכוב) ותכניות הדרכה לבנות שנכתבו בפרק המשימה. הרכזות והמדריכות בפאנל סיפרו על המניעים שלהן לפעול בנושא, על ההתנגדויות שהתמודדו עמן בדרך ועל מסקנותיהן ביחס לעתיד התנועה הנגזר מניסיונות אלה. לסיכום, שוחחו על החלטות הועידה ועל האופנים בהם יש לציין את יום האישה הבינלאומי בקנים ובסניפים של התנועה ב-8.3.
מיכל קוסקי, רכזת ההדרכה בתנועת הנוער: "הייתי היום באחד מהימים היפים והמרגשים שהתקיימו בתנועה בזמן האחרון. מפגשי מרכזי ההדרכה בנוער העובד והלומד לקראת יום האישה הבין לאומי, אותו ארגנה מחלקת הדרכה כלל תנועתית. יש דרך ללכת והיא ארוכה, אבל היום הזה התווה כיוון, בעיקר באומץ שלו ובמוכנות של נשים צעירות, מדריכות ורכזות בתנועה, להדריך, לספר להתעקש. בזמן הקרוב נוציא חומרים שנכתבו ע"י צוות היום במיוחד בשביל חברי התנועה כדי שתוכלו לחנך את החניכות והחניכים בקן לשוויון ופמיניזם, לדרוש מהם לשנות את מה שדורש שינוי ולציין את החג ביחד."
יצאנו בתקווה גדולה שאנחנו בדרך הנכונה לבנות תרבות של ציון מועד חשוב מאד בתנועה, מועד שהוא גם חלק משגרת פעילות יומיומית של יצירת תנועת נוער כללית – חלוצית, ציונית, דמוקרטית וסוציאליסטית – ועכשיו, גם פמיניסטית!
בשבוע שעבר נערך גביע חורף לבני נוער המאוגדים במקום העבודה, שממשיך את הצלחת ליגת הקיץ. ההשתתפות בליגה נותנת גאוות יחידה כשבאים ביחד כנבחרת ממקום העבודה. קפטנים מההתאגדויות מובילים את הטורניר, אשר מעצים את בני הנוער ותורם לגיבוש גם מחוץ למקום העבודה.
הטורניר מהווה פעילות שיא לפעילות השנתית במקומות העבודה לנוער בעיר – הנוער העובד והלומד מציע פעילות ערכית, חינוכית וחברתית לבני נוער במקום עבודתם, בשיתוף פעולה עם מעסיקים הוגנים כמובן, ובמיוחד עם בני הנוער ברשתות המזון המהיר שהתאגדו בנוער העובד והלומד למען שיפור תנאיהם.
הצורך לפעילות התרבותית והחברתית בסניפי התנועה מגיע מתוך ההבנה הפשוטה שרוב בני הנוער פעילים בשוק העבודה (61% לפי סקר גיאוקטוגרפיה) ואם זאת אין גורמים חינוכיים שמעורבים במקומות אלו. יעל אגוזי, רכזת סניף ראשון לציון: "תנועה שהוקמה ע"י בני נוער עובדים, והיא האיגוד המקצועי היציג של כלל בני הנוער בישראל, רואה כחלק טבעי ממטרותיה לפנות למקומות העבודה ולתת לבני הנוער מענה מקצועי ומשפטי בעת הצורך, וכן פעילות חברתית וחינוכית."
בטורניר השתתפו 6 נבחרות מסניפי בורגראנץ', מקדונלד'ס ופיצה האט בעיר. החניכים שיחקו בהגינות, ספורטיביות והרבה הנאה. בנוסף לתחרות, גם הפעלות ומשחקים ספורטיביים בהפסקות שהונהגו על ידי הפעילים מהסניף של הנוער העובד והלומד.
ועכשיו לזוכים בטורניר:
נפטר "העד האחרון" של טרבלינקה.
שמואל וילנברג היה אחד מ-67 היהודים שנמלטו ממחנה ההשמדה טרבלינקה בעקבות המרד שפרץ במחנה שבפולין באוגוסט 1943, הלך לעולמו (19/2/16) בגיל 93. שמואל וילנברג (16 בפברואר 1923 – 19 בפברואר 2016) היה ניצול שואה, צייר, פסל וסופר ישראלי. אמנותו הוקדשה ברובה לשימור זיכרון השואה. בשנת 1950 עלה לישראל. עבד כממונה על המדידות במשרד השיכון. ב-1986 יצא לאור ספרו "מרד בטרבלינקה", ובו עדותו ממחנה ההשמדה. בשנת 2014 יצא לאקרנים סרט תיעודי על חייו: "העד האחרון של טרבלינקה".
לאורך השנים נפגש שמואל עם מדריכים רבים מתנועת הנוער העובד והלומד במסגרת המסע לפולין. ביקשנו מכמה מדריכים לספר על חווית המפגש איתו.
טל גולדברג, מדריך מסעות לפולין ב"המעורר":
"במאי 2007, נפגשנו עם שמואל ועדה וילנברג, בביתם שבמרכז תל אביב מספר מדריכים מ"המעורר". פגשנו זוג מבוגר, תוסס ומלא שמחת חיים. הסיפור הוא אמנם סיפורו של שמואל, אך עדה הובילה לא אחת את מהלך אותה הפגישה.
שמואל סיפר את סיפורו הלא יאומן של צעיר שכל החיים לפניו, עליו נגזר להגיע למחנה המוות טרבלינקה. בזמן בו התקיים המפגש היה שמואל אחד מבין חמישה ניצולים חיים.
הוא סיפר על משפחתו, משפחה בוהמיינית בפולין של לפני המלחמה, על אביו הצייר שנדד ברחבי פולין מפרויקט למשנהו, על אמו ואחיותיו.
ישנם כמה מהסיפורים שסיפר שמואל שמלווים אותי בהדרכה במחנה. בעדותו ציין שמואל כי ניצל הודות לכך שהגיע למחנה לבוש במעיל עבודה מוכתם בצבע שהיה שייך לאביו. כשעמד על הרמפה עם אלפי היהודים שהגיעו לטרבלינקה חיפשו הגרמנים בנאים, שמואל פגש אדם בן עירו שהפציר בו להתנדב. המעיל המוכתם בצבע לא השאיר כל ספק אצל הגרמנים וכך היה היחיד שניצל מאותו משלוח שמנה 6,000 יהודים.
שאלתי אותו תוך כדי השיחה שקיימנו מה מנע את המרד ומדוע התרחש כה מאוחר, בתקופה שבה המחנה כמעט מיצה את ייעודו, וכך ענה: "אף אחד לא דיבר במחנה על מחתרת, שלא כמו בגטאות ובתנועות הנוער, כאן האסירים לא הכירו איש את רעהו. הייתה תחלופה ביניהם, (הם) באו ממקומות שונים. על האסירים הופעלה אלימות קשה שדיכאה את רצונם להעז ולפעול מול הגרמנים. ניתן היה לברוח במהלך העבודה ליערות, אך היה חשש מעונש קולקטיבי ולכן שמרו האסירים אחד על השני."
סיפור נוסף שאני מזכיר בהדרכה, הוא סיפור הבריחה האישי של שמואל: שמואל היה בין קבוצה של כ-300 אסירים שברחו מהמחנה. בעיתוי בו התרחש המרד שרר כאוס במחנה והשומרים האוקראינים ירו לכל עבר נפצע שמואל ברגלו, הוא נדד מספר ימים ביערות עד שהגיע לכפר פולני, הוא ניגש לאחד הבתים ודפק על הדלת, כפרי פולני עמד מצידה השני ושמואל ביקש את עזרתו. הכפרי ביקש משמואל להמתין וחזר עם כפית של יוד עבור הפצע ושמואל המשיך לדרכו, כעבור 50 שנה, מלווה בצוותי צילום, חזר שמואל לאותו הכפר ולאותה הדלת. המפגש שהתרחש אחרי שנים כה רבות היה מרגש ביותר.
בתום המפגש, שגלש מעבר לזמן שתוכנן, לקחנו את עדה ושמואל טרמפ לבת ים להיפגש עם זוג חברים, אחד מהם קלמן טייגמן ז"ל, אף הוא ניצול מטרבלינקה, בדרך שוחחנו על פולין של היום והדרכת משלחות הנוער שהיו יקרות מאוד ללבם של הזוג וילנברג. נפגשתי עמם גם במקרה בוורשה, בה נהגו לבקר מדי שנה, והזכרתי להם את המפגש הבלתי נשכח שקיימנו בביתם."
אמיר בראון, מדריך יום במסעות של תנועת הנוער העובד והלומד:
"נפגשתי עם שמואל לפני 3 שנים, במסגרת הכנה של מדריכי פולין. שמואל הגיע אלינו בסופו של יום הכנה על הדרכה במחנות ההשמדה, יום מאוד לא פשוט. אך דווקא המפגש איתו, עם אדם שהיה שם, הצליח לנטוע בי תקווה.
שמואל הגיע יחד עם אשתו עדה, גם היא ניצולת שואה. יחדיו הם נתנו לנו דוגמא לשותפות ארוכת שנים של אהבה ודאגה עצומה אחד לשני. בעצם המפגש שלהם הייתה כל כך הרבה, פשטות, צניעות ויופי.
לאורך כל השיחה היו שני דברים שהיו מאוד חזקים בכל דבר ששמואל אמר: האחד הוא להתנגד לרוע בכל מקרה. במחנה, במחתרת הפולנית, ביער, במדינת ישראל. הנקודה הזו, שאנו מתלבטים הרבה איך לחנך עליה, נראתה כמאוד ברורה עבורו.
השני והלא פחות חשוב – לא לאבד את התקווה ואת האהבה לחיים ולאדם.
ושני המסרים המאוד חזקים האלו היו מאוד נטולי פאתוס ומלאי צניעות כשהם יצאו מפיו של שמואל.
אין ספק שסיפורו של שמואל שופך אור חשוב בהדרכת מסעות לפולין. בדוגמא לבחירה במרד ברוע ובתשוקה לחיים. עצוב שכבר לא נותר איש שהיה שם, בטרבלינקה, שיספר. אני יודע שזה כן נתן מוטיבציה לחניכים, איתם נפגשתי יום לאחר מותו, ללמוד את סיפור המרד בטרבלינקה.
מקווה שלא נחטא בשימור מורשתו של שמואל ושל שאר המורדים."
במהלך 3 השנים האחרונות קידמנו מאוד את נושא המזון והתפריט אשר מוצע במחנות הקיץ ונראה שהגענו לשביעות רצון אצל מרבית ההורים והחניכים.
בחודשים האחרונים בוצעה עבודה במטה הנוער העובד והלומד לשיפור המזון בטיולים, אשר בהם עולים קשיים נוספים ביחס לתפריט השטח.
כחלק מהתהליך, לפני חודשיים פנינו לציבור התנועתי בבקשה לקבל התייחסות והצעות לשיפור התפריט בטיול על מנת לתת מענה לכל צרכי המזון השונים.
מצורף לעיונכם תפריט שנתנסה בו במסגרת טיולי פסח ולאחריו נקבל החלטה לעתיד.
נשמח מאד לשמוע את דעתכן/ם על תפריט הטיולים המעודכן כדי שנוכל להמשיך לשפר אותו. אנו מזמינים אתכם לשלוח הערות ומחשבות למייל – bbb@noal.co.il
השכמה
שוקו, תה (לטבעונים תה צמחים איכותי ואישי) , ביסקוויטים.
ארוחת בוקר
גבינה צהובה, ביצים, ירקות, זיתים , טחינה לכלל, ממרח שוקולד, לחם.
לטבעוניים: ממרח תמרים אישי, מעדן סויה (לכל חניכ/ה טבעוניים את שניהם).
ארוחת צהרים
פסטרמה, תירס, חלווה, מלפפון חמוץ, טחינה תבלין וקופסא, לחם, רטבים, ירקות, וופל אישי.
לטבעוניים: שקית אגוזים (לכל חניך), קופסת שימורים (שעועית/אפונה) לכל שני חניכים טבעונים.
לצמחוניים: גבינה צהובה או 2 גבינה משולשת (לכל חניכ/ה).
ארוחת ערב
נקניקיות + המבורגר, ירקות לסלט, טחינה ותבלין, ירק חם, פירה, פיתות, קטשופ.
לטבעוניים: 2 אגרול או 10 כדורי פלאפל (לחניכ/ה).
לצמחוניים: 2 שניצל תירס (לחניכ/ה).
צליאק
יקבלו בכל יום טיול שקית עם 4 לחמניות (לכל חניכ/ה).
בארוחה שבה תוגש פסטה (בארוחת ערב) יקבלו אורז.
שדרוג כללי:
יחולקו למסלול סכינים למריחה ועשר צלחות חד"פ לארוחת בוקר לכל קבוצה.
יחולקו למסלול כפות, סכינים למריחה ועשר צלחות לארוחת צהרים לכל קבוצה.
ההרשמה לטיול כסוג תפריט מסוים הינה מחויבת לכל הטיול ( אם נרשמתי טבעונית/צמחונית/רגיל זה יהיה התפריט לכל הטיול).
יום הרצל, נועד להנחיל לדורות את מורשתו ופועלו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ומצוין בישראל מאז 2004. השנה, יציינו בישראל 120 שנים לפרסום הספר המפורסם של הרצל, "מדינת היהודים", ובמעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות יקיימו במהלך השבוע שיעורי חברה במעל 150 בתי ספר ברחבי הארץ לכיתות ד'-ו'. היום, על רקע המחלוקת הציבורית בנוגע לאופן בו מלמדים נושאים כמו אזרחות והיסטוריה – לימוד ערכי של ספר משמעותי לעם היהודי כמו "מדינת היהודים" הוא חשוב מאי פעם.
במסגרת הפעילות, חשבו בנוער העובד והלומד ובמחנות העולים איך אפשר להפוך את התכנים של "מדינת היהודים", אשר מתאר את המתווה להקמת "החברה הטובה" ליהודים בא"י, לנגישים יותר בעבור הילדים ובני הנוער בישראל. בתנועות הפיקו משחק לוח ענק בסגנון "סולמות ונחשים" עם טוויסט – "מנופים וכוכבים". הרעיון הוא לעודד את התלמידים להכיר את מורשתו של הרצל דרך חלוקת הכיתה למספר קבוצות המתחרות ביניהן – מי תצליח ראשונה לעזור ל"הרצל" שלה לעלות לישראל. התלמידים מתקדמים בלוח בעזרת חיילי משחק בדמותו של הרצל המחופש למקצועות שונים: ספורטאי, בנאי, רופא וכדומה. במסגרת המשחק התלמידים מגיעים למנופים אשר מרימים אותם במעלה הלוח או נוחתים על כוכבים שבהם הם מגלים את אחד מעקרונותיו של הרצל ל"חברה הטובה" באמצעות כרטיסיות מעוצבות. המשחק מיועד לבתי הספר היסודיים בעוד שבחטיבות הביניים יעבירו המדריכים מצגת טריוויה שנבנתה במיוחד ליום הרצל.
בחלק גדול מהכיתות אף יקיימו פעילות אחר הצהריים תחת הכותרת של "הקונגרס הכיתתי הראשון" – פעילות של הורים וילדים שלומדים ביחד על הרצל ומציעים הצעות חדשות משלהם לחברה הטובה כפי שהם רואים אותה. מה הם היו מכניסים לספר מדינת היהודים במידה והם היו אלו שכותבים אותו היום? ההצעות הטובות ביותר יפורסמו בעמוד הפייסבוק של הנוער העובד והלומד.
"להרצל הייתה תכנית מצוינת להקים כאן חברה טובה, צודקת ושיווניות, אין צורך להרים ידיים ולוותר על התוכנית הזו, אבל צריך לעבוד קשה כדי ליישם אותה" אומר ערן וינטר, רכז ההדרכה בנוער העובד והלומד. "השקענו הרבה מחשבה בהפקת משחק מעוצב ואטרקטיבי אשר יעודד את בני הנוער להכיר את הרעיונות של הרצל. המשחק הוא דרך טובה לחבר ולעורר בני נוער רבים לנושא, אני מאמינן שהוא יגרה אותם לדעת יותר."
יותר מ-400 מדריכים צפויים להגיע ל-150 בתי ספר יסודיים בכל רחבי הארץ ולהעביר שיעורי חברה ליותר מ-20,000 תלמידים. לטובת שיעורי החברה בשבוע הפעילות ליום הרצל הופקו כ-450 ערכות משחק מקוריים.
ביום ראשון (14.2) התקיים מפגש של חניכי וחניכות קיני באר שבע וקן רהט של הנוער העובד והלומד. המפגש נערך בקן ט' בבאר שבע ותוכנן כולו על ידי החניכים בשכבה הבוגרת. במהלך החודשים האחרונים עברו החניכים משני הקנים פעולות ותהליכים בנושא מפגשים בין הציבורים השונים בתנועה. בקן רהט פועלים רבות בשנתיים האחרונות במטרה לקדם מפגשים ופרויקטים משותפים של יהודים וערבים בנוער העובד והלומד. בנוסף, בחופשת חנוכה עברו חניכי שכבה יא' מבאר שבע סמינר בשם "מגבירים את האור" בו עברו פעולות ותכנים בנושא קיום משותף בין הציבורים השונים בישראל ובסיכוי לחיות ביחד בחברה צודקת, דמוקרטית ושוויונית. במהלך הסמינר, בחרו החניכות והחניכים להכיר את חבריהם לתנועה מהקנים הערבים בפעילות משותפת ולהוכיח שבתוך המציאות היום יומית של כולנו, יש מקום למפגש ושיחה. אולי אפילו לתקווה.
במפגש שהתקיים התארחו חניכי קן רהט בקן ט' בבאר שבע ועברו ביחד פעילות משותפת. במהלך המפגש החניכים הכירו אחד את השני, למדו מילים דומות בשפות השונות ודיברו על פעילות התנועה הגדולה בקנים השונים ועל החוויה הדומה והשונה בחברות בתנועת הנוער העובד והלומד.
המפגש ביום ראשון הוא המפגש הראשון מתוך סדרה של מפגשים שניקח בהם חלק במהלך השנה תחת הכותרת "מפגשים" (בערבית: لقاءات). "מפגשים" זוהי תכנית ההדרכה אשר מלווה רכזי פעילות בנוער העובד והלומד בנושא מפגשים בין חניכים מעמים וציבורים שונים.
יש משמעות גדולה מאד למפגש בין חניכי רהט לחניכי באר שבע, במיוחד על רקע פיגוע הדקירה משבוע שעבר בו נפצעה שלומית גונן, חברת קיבוץ משמר הנגב. חניכי הנוער העובד והלומד מקן רהט, מיהרו להביע את התייחסותם למקרה: "אנו מופתעים ומזועזעים. אנחנו ותושבי העיר כולם מתנגדים למעשה אלימות נורא זה ואיננו מקבלים אותו – המעשה הזה אינו מייצג אותנו! יהודים וערבים בכל האזור חיים ביחד כבר שנים רבות, תוך אמונה בשלום ובחיים משותפים. לא היינו רוצים שיחסים אלו ייהרסו. בקן שלנו מחנכים נגד האלימות והגזענות ומתנגדים לכל תופעה מסוג זה. הפגיעה ביחסים כתוצאה מהמעשה היא אולי בלתי נמנעת, אבל אנחנו נמשיך בדרכנו ונפעל להחזיר את האמון בין העמים וליצור עתיד של קיום משותף". הקן ברהט הוקם לפני 9 שנים ויש בו היום מאות חניכים בגילאי כיתות ד'-יב', מתנדבי שירות לאומי ורכזת קן, אשר מובילה את כל הפעילות כבר מספר שנים.
סלוא אבו כאשף, רכזת קן רהט: "כבר לפני שנתיים, התחלנו לפתח את תכנית המפגשים ואני שמחה שהפרויקט תופס תאוצה. המפגש עם החניכים בבאר שבע החזיר אותנו הביתה בתחושה שיש אפשרות לשלום ושאנחנו בתוך התנועה מגובשים ביחד. המפגש היה מאד מוצלח. אני והחניכים עבדנו הרבה כדי שהמפגש הזה יוכל להתקיים, והתגובות החיוביות של החניכים מספיקות לי כדי להבין שאנחנו עושים משהו נכון."
"לדעת שדיברנו על זה בסמינר ועכשיו זה קורה במציאות, זה מרגש. היה כיף וחשוב להכיר חברים מקן רהט, לדעת שיש בנינו שותפות." דנה גלייזר, חניכה בקבוצת "שש בחנוכיה" בשכבה יא' בקן ט', באר שבע.
"זה היה מדהים לראות מפגש כזה אצלנו בקן. לדעת שקן רהט ואנחנו קנים אחים, לוקחים ביחד אחריות על התנועה ועל המפגש בינינו זה מרגש. בעיקר, לדעת שאת המפגש רצו וחלמו החניכים בקן ובזכותם הוא התקיים זה מרגש מאוד." שני פרוכטמן, רכז קן ט'.
בסוף השבוע של ה-5-6/2 התקיים סמינר מזכירות חברות וחברי התנועה, מוסד החניכים המרכזי של כלל המעגלים בתנועה. המזכירות מורכבת מחניכים מכיתות י' ועד מדריכים בוגרים ורכזים. המזכירות הוקמה בתהליך של הועדה העשירית וזו הפעם הראשונה שהמזכירות נפגשה לאחר הועידה שהתקיימה בקיץ האחרון. בסמינר המזכירות עסקה בהכרות, חידוש פעלת המזכירות ודיונים על אופן היישום של החלטות הועידה.
ימית שגב מסניף בת ים: "אז איך אפשר לסכם כאלו יומיים של סמינר מזכירות? קודם כל נתחיל בהתחלה.. הגעתי בלי מושג לאן נכנסתי, נכנסו לחדר הפעילות והתחלנו את פעולת ההיכרות הראשונה שלנו, ושם התחיל המפגש.. התבקשתי לדבר בשפה הערבית ממילים בשפה שמאויתות בעברית ומונחות על הקיר ומתארות את הגיל שלי והחייה האהובה עליי, וכך כל אחד הציג את עצמו בשפה שאינה מוכרת לו. אחר כך דיברנו על הועידה העשירית, עברנו פעולות על ההצעות שהיו בה, ניהלנו דיונים והתווכחנו בלי סוף. וכמו הדיונים הבלתי נשכחים הכרנו חברים בלתי נשכחים מכל המעגלים, חווינו מפגש מיוחד עם אנשים שונים מאתנו, הכרתי אנשים שלא הייתי פוגשת בחיי היום יום ונהנתי לדבר איתם ולהרגיש שביחד יש לנו עתיד משותף וטוב יותר. העובדה שכולנו רוצים בזה גרמה לי להרגיש שיש תקווה ועזרה לי לפתח בעצמי צדדים שלא הכרתי ולהכיר תרבויות שונות שלא נפגשתי איתן מעולם ובזכות זאת שהייתי חלק מהקבוצה הגדולה הזאת שנקראת ״מזכירות״ ניתנה לי הזכות להביע את דעתי ולהציע דרכים לקידום הקשר ביני ולבין צדדים אחרים בארץ שלנו. נהנתי מכל רגע ובהחלט הרגשתי שלא הכל אבוד ושאנחנו בדרך הנכונה אז לא נותר דבר אלא לומר: לעבודה, להגנה ולשלום, עלה והגשם!."
חוסאם פארוד מקן סאג'ור: "בהתחלה חשבתי שזה יהיה סמינר רגיל כמו שאר הסמינרים, אבל זה היה מיוחד לגמרי, מאיפה אני יכול להתחיל..
האנשים המדהימים שהיו שם, הפעילות המסודרת, התוכן החשוב, התנועה שלנו ורוח המשפחה האחת שיש לה אותה מטרה. אם אני אספר כל מה שחוויתי אני לא אספיק לסיים את זה, זאת חוויה שאני לא אשכח. חוץ מכל זה.. למדנו הרבה דברים והרבה ערכים ופשוט למדנו איך אנחנו הולכים לצייר את העתיד של התנועה שלנו ואיך אנחנו נשאף לעתיד יותר בהיר ומוצלח. דיברנו על ההחלטות שלנו והדגשנו על הייעוד של התנועה והכי חשוב דיברנו על איך אנחנו הולכים ליישם את ההחלטות שקיבלנו בועידה. קיבלנו את הכלים, התמיכה והתוכן, הבנו את המעמד שלנו בתנועה והתחלנו בדרך לעתיד המוצלח."
עדן אבו אלזלף מקן דאלית אל-כרמל: "בפעם הראשונה אני משתתפת בסמינר המיוחד של מזכירות חברי חברות תנועת הנוער העובד והלומד, ללא כל ספק חוויתי חוויה מיוחדת שלעולם לא אשכח! התכנון העתידי וראיית החזון והעצמת האדם הם לא רק דרך חיים אלא הם ערך עליון שמוביל אותנו בחיינו לעתיד יותר טוב יותר איכותי אשר יגשים לנו חלומות ויביא להעצמתנו כבני אדם בחברה מתקדמת ותחרותית, שרק בה אפשר להצליח לפתח ולקדם מטרות אשר יביאו בסופו של דבר לחיים יותר איכותיים יותר טובים ומעניינים. מעבר לכך, הסמינר מהווה גשר לקיום משותף לאחווה לחיזוק הידידות וברית החיים ולגילוי הפוטנציאל שטמון בכל אחד ואחת מאיתנו. עבודת הצוות היא מתכון להצלחה לאכפתיות ולאחריות קולקטיבית, העבודה בתוך ארגון עם חלוקת תפקידים ואחריות היא הבסיס לפיתוח יכולות ניהול ועשייה מוצלחת בכל תחומי החיים. לבסוף אני חייבת לשתף אתכם בהרגשה אנושית מאוד מיוחדת שהסמינר הזה החדיר בי ,וזה האמונה שאין דבר בלתי אפשרי ושכולנו בני אדם וצריכים לכבד ולהעריך כל אחד ואחת , בנוסף לכבד כל דעה ולדעת איך לחיות ביחד ובעשייה משותפת על מנת שחברתנו תמשיך לשגשג, להתקדם ולהתפתח."
"أول مرة تواجدتُ في ندوة من نوع خاص من أعضاء أمانة ندوة لالشبيبه العامله والمتعلمه من ذوي الخبرة مما لا شك فيه تجربة خاصة لا تنتسى أبدا!
رؤية برهان المستقبل تخطيط وتمكن الانسان ليست فقط وسيلة للحياة وانما سبيل يقودنا في حياتنا المستقبلية بشكل أفضل في الجودة من تحقيق أحلام و تمكين الانسان في المنافسة المتقدمة التي فقط يمكن أن تنجح في تطوير وتعزيز الأهداف التي ستقود في نهاية المطاف إلى حياة أكثر جودة و أفضل جيدة ومثيرة للاهتمام. الندوة جسرا للأخوة و تعزيز الصداقة والتحالف بين الحياة وإمكانات كل واحد منا، العمل الجماعي هو وصفة لرعاية النجاح والمسؤولية الجماعية، والعمل في المؤسسة مع تقسيم الأدوار والمسؤوليات هو الأساس لتطوير القدرات الإدارية وفعل الخير في كل مجالات الحياة.
وأخيرا، لا بد لي من أطلعكم على شعوري الخاص في هذه الفئة الذي غرس في نفسي، وهذا هو الاعتقاد بأن لا شيء مستحيل وأننا جميعا بشر ويجب أن نحترم ونقدر كل واحد، بالإضافة إلى احترام كل الآراء ومعرفة كيف يعيشون معا والتواصل بثاقفتنا في للازدهار والتقدم والتطور."