אני טל, בן 17, גר בבת ים וחבר סניף ראשון מרכז. לפני שנה חיפשתי עבודה, חברה סיפרה לי שיש בראשון סניף של הנוער העובד והלומד שיכול לעזור לי. הגעתי לסניף והצטרפתי לקבוצת עבודה – קבוצת נען. במהלך השנה עברנו פעולות וגם עבדנו ביחד כקבוצה. היום אני מדריך קבוצה ט' בסניף וחניך בקבוצת י"א.
בתחילת דרכה של התנועה קמות קבוצות עבודה של בני נוער. ברחובות פועלות שתי קבוצות עבודה. לאחר שנתיים יחד, דורשים חניכי הקבוצות מהקיבוץ המאוחד שיתנו להם שטח להקים קיבוץ על בסיס עבודה עברית. ב-1930 הקימו קבוצות העבודה של הנוער העובד את הקיבוץ הראשון של התנועה, קיבוץ נען.
אני סופיה, בת 18, גרה בבאר שבע וחברה בהתאגדות עובדי בורגראנץ'. בתחילת השנה התקשר אליי המדריך שלי וסיפר לי על רעיון ההתאגדות. אחד הדברים שמגיעים לנו במסגרת ההסכם הקיבוצי הוא הזמנה לתהליך המסע לפולין במחיר מסובסד. החלטתי להצטרף למשלחת בני הנוער המאוגדים והמסע הזה שינה את חיי.
אחת השביתות הראשונות עם הקמת הנוער העובד ב-1924 הייתה בבית חרושת לגפרורים "גבורה". המועסקות הן ילדות צעירות עולות מבולגריה. עובדות בתנאים קשים, במפעל חנוק ללא חלונות. מוכרזת שביתה לקיצור יום העבודה והטבת השכר. המעסיק מוכן לדבר רק עם מבוגרים, הנערות השובתות אומרות לו שהסכם יהיה רק איתן ומולן. לאחר שביתה של שלושה ימים הדרישות מתקבלות.
אני מקסים, בן 18, חניך בבית ספר מקצועי עמל רמת דוד, לומד במגמת חשמל, פעיל בקבוצת ההנהגה התנועתית בבית הספר וחבר גרעין עלמא.
בשנת 1928 החלו לפעול "חדרי המלאכה מיסודה של תנועת הנוער העובד". זאת הייתה מסגרת חינוכית להכשרה מקצועית לבני נוער עובדים שסיימו בתי ספר עממיים.
ב-1929 קם בית הספר המקצועי הראשון בישראל על ידי חברי הנוער העובד – בית הספר מקס-פיין. הוא היה החלוץ הראשון שיצר אפשרות לבני נוער לרכוש מקצוע, ללמוד ולהתחנך.
התנועה שלנו ידעה תמיד לזהות ראשונה את צרכי הנערים העובדים, היא בראה מפעלים אדירים, חלוציים. בנתה יצירות של צדק, שיתוף ודאגה לחברה ולעם. את היצירות האלו בנו לא אחרים מאשר בנות ובני הנוער, שראו לנגד עיניהם את האהבה והאחריות לחברה, לא פחות מהצורך בקיום ופרנסה. בתנועה לא ביקשו מהם לבחור בין דאגה לעתידם ולפרנסתם, ובין בניית החברה ומאבק למען מימוש הצדק בה.
כך בקיבוץ נען, בבית הספר המקצועי ובהתאגדות במפעל הגפרורים.
וכך גם היום! בסניף, בקן, במקומות העבודה, בבתי הספר המקצועיים.
אנחנו, בני ובנות הנוער של היום, נדאג להמשיך את דרכה המיוחדת של התנועה שלנו. נהיה חלוצים וממשיכי הדרך – נדריך, נחנך, נאגד, נדאג לזכויות, נהיה חברי קבוצות, נוביל סניפים וקנים, ניצור את המקום שבו אפשר להיות גאים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים.
כי אנחנו נולדנו ליצירה ולעשייה, לתקווה ולעמל, לשוויון ולחברות.
אנחנו דורשים מכם, מכולכם, חניכים וחניכות, מדריכים ורכזות, בני נוער ובוגרים – לשים את ערכי התנועה השורשיים האלו, כנר לרגלכם ביצירות שתצרו בתנועה בשנים הבאות.
לחיי המדריכות והפעילים!
לחיי המאבק בניצול וההכשרה המקצועית!
לחיי ההתאגדות האנושית!
ביום חג הפועלים שמוקדש כולו לאדם העובד ולהתאגדויות האנושיות, אנו רוצים לעצור רגע להתאבל ולהזכיר את אותם נערים אשר שילמו בגופם ובחייהם בעבור הרצון להביא פרנסה לעצמם ומשפחותיהם.
בכל שנה אנו עדים לעשרות מקרים נוספים של פועלי בניין אשר נהרגים בעת עבודתם. המספרים מבהילים. עובד בניין מת בישראל כמעט מדי שבוע. ב-15 השנים האחרונות נהרגו בישראל כ-500 פועלי בניין, כאשר ב-2016 נרשם מספר שיא של 48 הרוגים.
שיעור תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין בישראל הוא כפול ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. בישראל 13.2 הרוגים לכל 100 אלף, לעומת 5.87 הרוגים לכל 100 אלף איש באיחוד האירופי. נתון מבהיל נוסף – בישראל נהרגו בשנה שעברה יותר פועלי בניין מאשר בבריטניה כולה, 48 פועלים לעומת 45 בלבד בבריטניה, שאוכלוסייתה גדולה מישראל פי 8 (!) .
שאלה שצריכה להישאל: האם בגלל שמרבית ההרוגים הם מוחלשים, הן מבחינת סוג העבודה והן מבחינת הרקע החברתי שממנו מגיעים – הם אינם מעניינים את הציבור הישראלי ובעיקר את מקבלי ההחלטות?
ההתעלמות והאדישות של משרדי הממשלה, המשטרה ובתי המשפט מביאה לכך שמספר ההרוגים מסרב לרדת ואף עולה. פעולותיה ומחדליה של מדינת ישראל, כפי שהן באות לידי ביטוי בענף הבנייה, חותרות תחת עקרונות יסוד אוניברסליים בדבר קדושת החיים וכבוד האדם. עקרונות אלה מעוגנים במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי, והפרתם שומטת את הקרקע המוסרית והחוקית מתחת לפעולותיה של ממשלת ישראל תחת התירוץ של מחסור במשאבים.
נמר בסאם אבו עמאר, בן 15 מהישוב לקיה, נורה ונהרג בגבול מצריים. ביחד איתו נהרגו השנה עוד שני נערים שגם הם עבדו בעבודות מסוכנות.
מקרי המוות של פועלים אלו, אינם גזירה משמיים אלא בחירה להזניח את הפיקוח על העבודה, אשר נובעת מזלזול מוקצן בחיי אדם. אך מותם של בסאם, עאלי ואנאס חמור במיוחד, בגלל גילם הצעיר ובגלל שהועסקו בניגוד לחוק. לניצול פנים רבות ומגוונת כאשר כל צורה היא קשה ומייאשת. מותו של עובד חוצה את גבולות הניצול למקום שאין ממנו חזרה ואין כפרה. על מוות כתוצאה מהפקרה או ניצול במקום העבודה – אין שום חוק שיפצה את משפחות ההרוגים. מקרי מותם של נערים אלו אינם רק "תאונות", אלא עבירה חמורה על החוק אשר אוסר על בני נוער לעבוד במקומות מסוכנים. המעבר על חוקי העבודה של בני הנוער אינה מפתיעה אותנו, היות והסטטיסטיקה מדברת על כך שמרבית בני הנוער העובדים הינם מנוצלים. אך הזלזול בחוקי הבטיחות לנוער הם האכזריים והקשים ביותר.
הסתדרות הנוער העובד והלומד, שמהווה את הגוף היציג עבור בני נוער עובדים בישראל, אחראית לבריאותם וחייהם של כל הנערים והנערות העובדים והעובדות בישראל. איננו יכולים לעמוד בשקט מן הצד כאשר נערים מאבדים את חייהם במקום עבודתם.
העונש למי שיעסיק בני נוער בצורה מסוכנת הוא קל בצורה מגוחכת. בנוסף לזאת מאז חוקק חוק עבודת הנוער הוגש כתב אישום אחד בלבד (!) בנוגע להעסקה מסכנת. אנו קוראים לממשלת ישראל, כנסת ישראל ולמשרדים הנוגעים בדבר – החמירו את הענישה בחוק ואכפו ביתר שאת כל הפרה של סעיפי הבטיחות בחוק עבודת הנוער.
למדריכות וחניכי התנועה – הדריכו וחנכו לשמירת החיים גם במקומות העבודה, חנכו כי אין דבר יותר חשוב מחיי אדם, וכי אף איש ואישה אינם כלי למען רווח של מישהו אחר.
חניכים ובני נוער עובדים – אנו קוראים לכם בכל לשון, אל תסכימו לעבוד במקום עבודה מנצל, בלתי חוקי או מסוכן. בכל הסכמה כזאת אתם מאשרים למעסיקים לעבור על החוק. אל תסכימו לכך. היאבקו על חייכם, על חיי חבריכם, על חיי כל הנערים והנערות העובדים.
אם אתם חושבים שניצלו אתכם במקום העבודה, העסיקו אתכם בעבודה אסורה ולא בטוחה -אל תשמרו את זה לעצמכם. פנו להסתדרות הנוער העובד והלומד באתר – www.minimum.org.il או בטלמסר 1121*
חג ה-1 במאי, שמצוין ברחבי הגלובוס כיום הפועלים הבינלאומי נחגג בישראל בשנים האחרונות בתהלוכה הססגונית ובעצרת בבית ההסתדרות המאורגנים על ידי הנוער העובד והלומד, תנועת דרור ישראל ובשיתוף עם ההסתדרות החדשה, בהשתתפות חניכי וחברי התנועות, צעירים, ועובדים רבים. גם השנה ייקחו חלק אלפי חניכים, בני נוער, צעירים, עובדים, ועדים ואיגודים מקצועיים בתהלוכה ססגונית ברחובות תל אביב ויגיעו לבית ההסתדרות שם תתקיים עצרת כנגד המאבק בניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה.
המסכת תחל בשעה 18:30 בבית ההסתדרות ויושם דגש על אוכלוסיות מוחלשות בעולם העבודה – עובדי בתי קפה והמסעדות, עובדים בענף הבנייה ועוד. בעצרת יצאו כנגד זילות חיי האדם של עובדים בענף הבנייה לאור מותם של 48 עובדים בענף הבנייה ב2016 ו11 נוספים מפתיחת 2017 (מתוכם שלושה נערים). כמו כן, ייחשפו נתונים על תעסוקת נוער בשנה האחרונה וייקחו חלק עובדי קפה נואר שהתאגדו לאחרונה על מנת להסדיר את תנאיהם. גם השנה ולאור ההתאגדויות החדשות שהוקמו במשק יתקיים טקס אות ההתאגדות במהלכו יעניקו ועדים ותיקים את אות לוועדים החדשים שבתורם יעניקו את אות ההתאגדות לוועדי בני הנוער והצעירים.
למעלה מ-5,000 אנשים צפויים לקחת חלק באירוע המרכזי לציון חג הפועלים שיכלול צעדה צבעונית שתעבור ברחובות מרכזיים בת"א, עצרת ברחבת בית ההסתדרות וטקס הענקת "אות ההתאגדות".
17:00 הצעדה המסורתית מבית אריאלה דרך שאול המלך, אבן גבירול וארלוזורוב לבית ההסתדרות
18:30 עצרת בבית ההסתדרות בסימן המאבק כנגד ניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה וטקס אות ההתאגדות
19:30 הופעה – אביאור מלסה
צעדת האחד במאי בשנת 2016
שמי ליזה פייגין ואני חניכה בשכבת י"א בתנועת הנוער העובד והלומד. השנה יצאתי עם חברי לקבוצה, לצד שאר חניכי התנועה, היהודים, הערבים והדרוזים, למסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער – שואה וגבורה, בפולין.
במסע נחשפנו במקומות ובסיפורים רבים להשמדת היהודים אך גם לחיי היהודים בערים ובעיירות, ולתנועות הנוער ופעילותן באותה התקופה. התבוננו ברוע הנורא ביותר שהאדם יכול היה לברוא, ובגילויים מרגשים של אנושיות. הקוטביות הזו, המלמדת על יסוד הבחירה של האדם – ליצור רע או טוב, מעלה שאלות רבות, ביניהן השאלה – מה איפשר לאחדים, שהיו לרבים, למצוא עוז ולסייע, בתוך התופת, לבני עמם? מה הניע את המחנך הדגול, יאנוש קורצ'ק, לקשור גורלו בגורל ילדי בית היתומים? מנין שאבה כוחותיה מריאן כהן כשפעלה במחתרת להבריח ילדים יהודים אל מעבר לגבול? מנין הפיכחון והנחישות שאפיינו את גיזי פליישמן, הרב מיכאל דב וייסמנדל ואחרים בפעולתם בקבוצת העבודה בסלובקיה להצלת יהודים? מדוע מרדו חברות וחברי תנועות הנוער בגטאות?
אני נזכרת בעדות סבתה של אבי:
"עמדתי מול בורות המוות, הגרמנים פשוט ירו בכולם מול הבור כדי לחסוך לעצמם את הזמן ולא לסחוב גופות. גרמני ירה בי. נפגעתי ברגל ונפלתי לתוך הבור עם גופות. התעוררתי כעבור כמה שעות וזחלתי בין הגופות לעבר האור – החוצה. לא הייתה נפש, היה ריק, לא היה שום דבר. התחלתי לזחול לעבר הבניין הקרוב כדי למצוא לי מחסה, הרגשתי קנה של אקדח נצמד אל ראשי ושמעתי ירייה, אבל היא לא הייתה של הקצין הגרמני שעמד מאחוריי אלא של פרטיזן, שאמר לי שהוא יהודי חצי רוסי שהצטרף לפרטיזנים כדי למנוע את התקדמותם של הנאצים. הוא התקרב אליי ואמר שהכל יהיה בסדר, שהם יטפלו לי ברגל ולקח אותי למקום מחסה. ידעתי שעכשיו זה לא לנסות לשרוד, עכשיו זה לנסות לחיות".
מעשי גבורה אלו, ועוד רבים אחרים, אינם מוכרים מספיק בתודעה הישראלית, ולצערי לא הכרתי את רובם עד ליציאתי למסע של התנועה. מעשים אלו הינם חלק משמעותי מההיסטוריה שלנו כעם בתקופת השואה. לצד הכרת פשעי הנאצים והשמדת העם היהודי, עלינו להנציח גם את פועלם של בנות ובני עמנו, שלא עמדו מנגד ומרדו בגורל שהועד להם ולעמם.
ארגון מפעל הצלה, ילדים המבריחים מזון, אם המחביאה תינוקה, יצירת תרבות יהודית בגטו, תיעוד האירועים, הברחת נשק, ואפילו הבחירה לחיות עוד יום בתוך התופת – כל אלו ועוד, הינם פני ההתנגדות וההצלה היהודית הראויה להנצחה.
לשאלה "מנין שאבו כוחם?", אני מוצאת תשובה במילים של צביה לובטקין, חברת תנועת דרור ומהנהגת המרד בגטו וארשה: "כולנו חיינו וחיים בהכרה, שאין לדעת מה היה עולה בגורלנו, ללא היינו חברים לתנועה, ללא ספגנו מילדותנו את הערכים, אשר אתם נתתם לנו. זהו בעצם סוד כוחה של התנועה: שידעה תמיד לתבוע מאנשיה. היא רצתה לחנך והיא חינכה אנשים מהפכניים, שעמדו ויכלו לעמוד בתקופות שונות ובתנאים קשים, על קוממיות העם, על קוממיות האדם בישראל, ועל קוממיות האדם בכלל. רק בכוח החינוך שקיבלנו יכולנו כך לעבור את התקופה הזו… יכולנו לעמוד בגטו כאשר עמדנו רק מפני שהיינו קולקטיב, תנועה, מפני שכל אחד ידע שאין הוא בודד. כל יהודי הועמד בודד מול גורלו, יחיד ועזוב בפני האויב כביר הכוח. אך אנחנו עמדנו מהרגע הראשון ועד הסוף כקולקטיב, כתנועה. הרגשה זו, שישנה תנועה, שיש ציבור אנשים הדואגים איש לרעהו, שקיימת דרך משותפת, היא שאפשרה לכל אחד מאיתנו לעשות את אשר עשינו".
תשובתה יפה גם לימינו אנו, ומהווה בעבורי ובעבור חניכות וחניכי תנועות הנוער מורשת והשראה לפעולתנו במציאות הישראלית, ליצירת חברה המחנכת ופועלת לאור ערכים של אהבת האדם, סולידאריות, שוויון וצדק.
מלבד הפעולה במציאות הישראלית, אנו, בתנועות הנוער, ערים גם לזוועות הממשיכות להתחולל ברחבי העולם. השמדת עמים וארצות אינה היסטוריה רחוקה. אנו קוראים לממשלת ישראל לדפוק על דלתות העולם ולפעול להפסקת האימה.
https://www.facebook.com/druzenoal/videos/1316207538462972/
"מעמד מאוד מרגש, לעמוד כאן במקום הכי קדוש לעדה הדרוזית ולהביט אחורה 30 שנה, כאשר עמדה כאן דמות של המאה האחרונה, המנהיג הגדול שיח' אלג'זירה, השיח' אמין טריף ז"ל, ונתן את ברכת הדרך לתנועה ולשילוב אמתי של בני הנוער בחברה הישראלית. הוא מצא שתנועת הנוער העובד והלומד היא הפלטפורמה הנכונה והטובה להשתלבות כנה וע"ב שוויוני.
מגילת ההקמה של מעגל הקנים הדרוזיים, 22.04.1987
היום ואחרי 30 שנה, אנו ניצבים כאן בשביל לחדש את המחויבות של בני דורנו לדרך החינוכית, הערכית והחברתית, שביכולתה ליצור את השינוי המתבקש בחברה שלנו למען עתיד טוב יותר. עתיד שמבוסס על האידיאלים שמושרשים עמוק במהותנו וקיומנו משך אלף שנים. וצריך את היד המכוונת והנכונות לצעוד בדרך.
אחד היעדים שהגדרנו בתוכנית העבודה של הקנים הדרוזיים: " הכרת המורשת והמסורת הדרוזית תוך הטמעת הערכים והנורמות שמהווים מקור השראה ולא מקור סמכות". דהיינו, לינוק מהמורשת המפוארת שיש לנו את הערכים הנעלים ולפעול לפיהם.
כיום אנו פועלים ב- 18 כפרים- בגליל בגולן ובכרמל, ובכל מקום נתקלים בתופעות שהחברה שלנו לא ממש מתגאה בהם!
ומנגד אנו עדים, עד כמה הנוער שלנו צמא לפעילות החינוכית והערכית ולשינוי חברתי עמוק. יש בקרבנו פוטנציאל אדיר מתוך שכבות הנוער שמסוגלים לאתגרים שעומדים לפתחינו. אני רואה בתפקידנו, שכבת המדריכים, כמובילי דרך ונותנים ביטוי לכל נערה ונער על מנת לממש את הפוטנציאל הטמון בהם.
התחלנו את היום בצעדה מקיבוץ רביד ועד לכאן "מקאם הנביא שועייב עה"ש" . גם לצעדה זו יש משמעות וסמליות. סיפורו של קיבוץ רביד הינו סיפור הגשמה של תנועת הנוער העובד והלומד ופנינו למקום הכי קדוש לעדה הדרוזית. זהו מסר לכל חניך ומדריך כאחד. מסיפור ההגשמה וחזרה לשורשים שטמונים עמוק במקום זה שיש לצרוב גם בתודעה שלנו.
אירוע 30 שנה לקנים הדרוזיים, נבי שועייב, 22.04.17
שנת 2014 היוותה נקודת תפנית חשובה של הקנים הדרוזיים, בזכות הרכזים והמדריכים שהתגייסו לתוכנית "יוזמה והתחדשות" שאנו מצויים בשיאה. הרכזים והמדריכים שהכריעו על עיסוק יומיומי להטמעת והנחלת הערכים והאמונה בצדקת הדרך בקרב הנוער.
נכונו לנו עוד הרבה שנים של עשייה משמעותית למען חברה עצמאית וטובה יותר. ניצבים כאן אתי רכזי הקנים, המד"צים והחניכים. כולנו מאמינים בדרך ומוכנים לעבוד קשה על מנת להשיג את מבוקשנו. וזה לא מובן מאליו. נמצאים איתנו גם שותפים לדרך ולא פחות חשובים: מהמערכת המוניציפלית, ראשי רשויות/ מנהלי מחלקות החינוך ומנהלי יחידות הנוער שתומכים ומהווים מטרייה לפעילות שלנו ומעמידים את התשתיות לטובת קידום הנוער.
התנועה כולה והעומד בראשה מחבקים אותנו ומאפשרים צמיחה והתעצמות של הקנים, תוך כבוד הדדי וחופש מלא לכל פעולה שתידרש ע"מ לבטא את המיוחד גם אם הוא שונה.
שוויון ערך האדם הנו ערך עליון בתנועתנו, נעשה הכול בכדי למרכז את הנערה והנער ולאפשר שוויון. שוויון בין כולם ללא הבדל דת, גזע, מין או מגדר ויותר מכל השוויון מגיע לכולם: לנערה ולנער, לילד, למבוגר ולבעלי צרכים מיוחדים. תפקידנו לחבר את החוליות החלשות בחברה ולחזק אותן, הן חלק בלתי נפרד מאתנו. וכן להשרות רוח התנדבותית ותרומה לקהילה, אנחנו כאן בשביל כולם."
ב-1.4 עיתון האופוזיציה הרוסי "נובאיה גזט" חשף כי בשבועות האחרונים התקיים מהלך נרחב של מעצר של הומואים, ביסקסואלים, טרנס* וקווירים (שסומנו כולם כ'הומואים') על-ידי הרשויות. נמסרו דיווחים על היעלמות של גברים שכנראה מזוהים כלהט"בים ברחבי גרוזני (בירת צ'צ'ניה) ובקרב אנשים מכל הגילאים והמקצועות. בעקבות דיווחים אלה הוקם בסנט פטרסבורג ועד מאבק. הועד החל להפעיל קו חם ומערכת פינוי וחילוץ של להט"בים צ'צ'נים שמעוניינים לברוח מהרפובליקה בעקבות התפתחויות אלה.
עצירתם של להט"בים אינה דבר חדש בצ'צ'ניה של קדירוב, אך עד עתה הדבר לא היה במספרים כאלה, בשיטתיות כזו ובאלימות כזו
אלבי קארמינוב, דוברו של נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, הכחיש את האירועים וטען כי "אי אפשר לעצור ולרדוף אנשים שאינם קיימים ברפובליקה הצ'צ'נית. אין בצ'צ'ניה אנשים כאלה, ואם היו כאלה, רשויות החוק לא היו צריכות לעשות דבר, כי משפחותיהם היו דואגות לשלוח אותם למקום ממנו אין חזרה".
נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב. "אי אפשר לעצור ולרדוף אנשים שאינם קיימים ברפובליקה הצ'צ'נית. אין בצ'צ'ניה אנשים כאלה"
לאתר הגרדיאן הגיעו שתי עדויות, שהתפרסמו כשבועיים לאחר פרסום האירועים ב-"נובאיה גזט". העדויות הם של שני גברים שברחו ממחנות אלה. נפרט מספר ביטויים לעדויות אלה, תיאורים אלה קשים ואלימים. מוסר עדות המזוהה כאדם מסר כי הוא נתפס בעקבות שיחת טלפון. בעדותו הוא מוסר כי מישהו התקשר אליו והציע להיפגש למטרות היכרות. כשהוא הגיע למקום הוא ראה שישה אנשים במדים שצעקו עליו שהם יודעים שהוא הומו, תפסו אותו, והכניסו אותו לרכב שהוביל אותו למתקן מעצר. אדם פירט עינויים שונים שעוברים על העצורים: בין היתר, נמסר כי הם מחושמלים דרך חיווטים לידיהם ולרגליהם, מוכים באלות מתכת ומושפלים באופן יום-יומי. העינויים מופסקים למעט באם המעונים מוסרים שמות של 'הומואים'. לעיתים העינויים היו למטרה זו, ולעיתים "לשם שעשוע". אדם מסר כי נעשו מספר מהלכי איסוף הומואים במספר ערים מרכזיות ברפובליקה בשבועות האחרונים. אדם ברח, אך אין לו מושג מה קרה לחבריו ואם חברים נוספים נאספו למחנות אלה. אין ביכולתו ליצור איתם קשר משום שקווי הטלפון מצוטטים. עדויות דומות הגיעו ממספר דיווחים נוספים. עוד נמסר כי העוצרים נוהגים לקחת את הטלפונים הניידים של העצורים ולהוציא עוד שמות של גברים הומואים מהטלפונים. מסתמן כי המשטרה מרכיבה רשימה נרחבת של גברים המזוהים כהומואים בצ'צ'ניה.
איגור קוחטקוב, פעיל זכויות להט"ב מסנט פטרסבורג ואחד ממקימי מרכז החירום לטיפול בהתרחשויות אלה, מסר כי עשרות א.נשים פנו אליו מצ'צ'ניה מאז ה-1.4, בבקשה לסייע בחילוצם מהמדינה. רבים טענו בפניו שהרשויות חשפו אותם ושהם במחבוא מהרשויות וממשפחותיהם. קוחטוב מסר כי "מדובר ברדיפה המונית של להט"בים, כשמאות א.נשים נחטפים/ות על-ידי הרשויות. הדבר חסר תקדים ברוסיה וכי אין ספק שמדובר בפשע כנגד האנושות".
הפגנות בעד זכויות להט"בים ברוסיה בעקבות ההחלטה לבטל את מצעד הגאווה במוסקבה. השגרירות הרוסית בלונדון, 2011
כתבים בנובאיה גזט מסרו כי הגיעו אליהם ידיעות שאינן משתמעות לשתי פנים שלפחות שלושה נהרגו במחנות אלה וכי יש יסוד סביר להאמין שמספר המתים האמתי הינו גבוה בהרבה. ב-13.4 נערך בצ'צ'ניה כינוס של כ-15,000 בני אדם, ששודר ברשת הטלוויזיה הראשית, כנגד להט"בים. עצירתם של להט"בים אינה דבר חדש בצ'צ'ניה של קדירוב, אך עד עתה הדבר לא היה במספרים כאלה, בשיטתיות כזו ובאלימות כזו. מילאשינה מסרה כי מאז תחילת הרדיפות מאה איש חצו את הגבול כדי להימלט מסכנת מעצרם, דרך רשתות סיוע להט"ביות וארגוני זכויות אדם. בהודעה לא רשמית של מומחים העובדים באומות המאוחדות נמסר כי כנראה רוב העצורים מוחזקים במחנה מעצר לא-מסומן ליד העיירה ארגון (argun), שם הם שוהים בצפיפות ומוחזקים כ-40-30 בחדר, ועוברים התעללויות קשות – פיזיות ונפשיות, והכאה עד מות.
הערב נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבי הארץ. נקרא ונלמד על מה אירע בתקופה החשוכה ההיא, ונמשיך את התביעה שתבענו לעצמנו – לעולם לא עוד. כאן ראוי להזכיר את החלטת התנועה מתוך הועידה העשירית בנושא נוער גאה: "התנועה תילחם בשנאת להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות, ביסקסואלים/ות) ובכל תופעה של שנאה ואפליה על רקע שונּות בהעדפה מינית או בזהות מגדרית, באמצעות מערכי פעולות לקני התנועה ולבתי הספר, השתתפות במצעדי גאווה וציון יום ההבנ"ה (היום הבין לאומי למאבק בלהט"בפוביה) ויום הרצח ב'בר-נוער'."
הנוער העובד והלומד, כתנועה יהודית וציונית עלינו לבחור להתבונן על האימה שבעולם ולהגיב לה. איננו יכולים לשתוק למאורעות אלה. כמי שבוחרים להיות תנועת המשך ל'דרור' ההיסטורית, לחנך מרד ולמאבק על חברה ששוויון ערך במרכזה, לא נוכל לעמוד מהצד על מול ריכוז, אלימות ורצח של א.נשים להט"בים בכל מקום, באשר הםן. המאפיינים הדומים והקשים בין מחנה ריכוז לאחר, בין ריכוז להט"בים וניסיון להשמדתם בעבר ובהווה, לא מותירים לנו את האפשרות לשתוק. כמי שתבעו לעצמם להיאבק על זכותו של כל אדם באשר הוא לחיות את חייו בכבוד, כמי ששמו לעצמם.ן להיאבק בכל ניסיון ולרדוף ציבור כזה, או אחר, ללא הבדל – אין ביכולתנו לעמוד מנגד לאירועים האלו בשתיקה.
תנועת הנוער העובד והלומד מאמינה כי על חניכותנו ועלינו, וכמו כן, על הציבור בישראל, ישנה האחריות המוסרית להעז להתבונן ולהבין, להגיב ולהתנגד להתרחשויות מסוג זה. לכן, החלטנו להקדיש את פעילות יום הבנ"ה לנושא הזה ע"י פעולות שיעברו בקנים, בסניפים ובבתי הספר המקצועיים. בנוסף, אנו כתנועה נתן רוח גבית למאבק שהקהילה בארץ החליטה לצאת אליו כחלק ממנה ולצדה.
זיכרון בסלון היא יוזמה חברתית המאפשרת לציין את ערב יום השואה בצורה משמעותית, בסלון הבית, בין משפחה וחברים, במפגש המורכב מעדות, חלק אומנותי-שיתופי ודיון. היוזמה יצאה לדרך לפני שבע שנים עם קבוצת חברים בסלון אחד שנפגשו כדי להעביר יחד את ערב יום השואה. הם הקשיבו לעדות, שרו וניגנו, ופתאום מצאו את עצמם בעיצומו של דיון על האופן שבו השואה משפיעה על החיים שלנו כאן ועכשיו. בסוף הערב היה ברור שצריך לשתף בחוויה הזו אנשים נוספים. בשנים שחלפו מאז, זיכרון בסלון הלך והתרחב אל עבר אלפי סלונים ברחבי המדינה ומחוצה לה. ב-2016 מעל לחצי מיליון איש ציינו את יום הזיכרון לשואה בזיכרון בסלון.
תנועת הנוער העובד והלומד גם מקיימת אירועים שונים של זיכרון בסלון והציבור הרחב מוזמן להשתתף באירועים.
ערב יום השואה, יום ראשון, 23/4
יום שלישי, 25/4
תנועת הנוער העובד והלומד רואה במסלול הנח"ל מסלול חיוני למדינה, לחברה הישראלית ולתנועות הנוער המגשימות. ביום שבת (15/4) התקיימה עצרת ההגשמה והנח"ל לראשונה לאחר שנים רבות. מאות חניכות וחניכים משכבת הגרעין (יב'), חוות ההכשרה ושכבות ש"פ ו-ש"ר, לאנדרטת הנח"ל וחיל החינוך כדי לציין במשותף את הברית העמוקה וארוכת השנים בין תנועת הנוער העובד והלומד לבין מסלול הנח"ל בצבא ההגנה לישראל. במהלך הטקס המרגש התקיים טקס עליית שכבות (כן, ממש כמו בחג מעלות!). צירפנו לכם את הברכות המלאות והמרגשות.
ברכת חניכי שכבת החוות:
זוהר מגרעין סברס ודוד מגרעין מיתר. ברכת שכבת החוות
לאחר שנים של חניכות והדרכה בנוער העובד והלומד, בחרנו לצאת לחוות ההכשרה מתוך רצון לחיות חיים מלאים של הגשמת הערכים עליהם התחנכנו בתנועה.
חוות ההכשרה היא שיא ההגשמה של תנועת הנוער העובד והלומד. בה מוכשרים לחיי שיתוף ומרד, לחיים של משימה ומעורבות בחברה. מחוות ההכשרה של קלוסובה, דרך חוות ההכשרה במפרץ חיפה ובנווה עובד- ועד היום. חוות ההכשרה היא כוכב הצפון של התנועה!
שכבת הגרעין,
אתם עומדים להתחיל דבר חדש בחיים שלכם וזה צעד גדול ובוודאי גם מפחיד, אבל אתם לא לבד בו, אתם עושים אותו ביחד. אנחנו מאחלים לכם ליצור את הגרעין שלכם, לאהוב את כל החניכים שלכם לא משנה לאן אתם מגיעים, ליצור את התנועה בכל מקום שאתם נמצאים בו. שתצליחו לדבר על כל דבר מתוך מקום של חברות ושל שותפות שתלך ותצמח.
המציאות שלנו היא דורסנית וקשה והמשמעות שלכם כגרעין שיוצא לחווה זה להתנגד ולמרוד במציאות הזו. ליצור צורות חיים חדשות. אל תפחדו לדרוש אחד מהשנייה, תחלמו חלומות גדולים לתנועה ולחניכים שלכם. אתם באמת יכולים לשנות. קצת מוזר וקשה לחשוב שאנחנו נסיים בקרוב את חוות ההכשרה ונתגייס, אבל זה מרגש לדעת שיש המשכיות ושהמעשה שלנו קשור לשלכם. קחו את הבחירה הזו בשתי ידיים ותובילו את התנועה קדימה.
שכבת הגרעין, לעבודה, להגנה ולשלום- עלו והגשימו!
ברכת חניכי משכבת ש"ר:
יהודה, חבר גרעין תאם וחייל בגדוד 50, וטיילור, חבר גרעין בז ומורה חייל באילת. ברכת שכבת ש"ר
אנחנו, שכבת ש"ר, כעת נמצאים בפרק צבאי ראשון- פרק בו אנחנו משרתים במוקדים במערך הלוחם, המגן, המכשיר והמחנך בצה"ל ובנח"ל- גדוד 50, קרקל, מ"כיות במגל, מפקדות נוער בגדנ"ע, משקיות הסברה, מורות חיילות, מעטפת הנח"ל.
לאחר הגיוס ערך ההגנה מקבל משמעות נוספת, ומביא עמו את האחריות בהיותנו חברי תנועה לוחמים, מגנים ומחנכים בצה"ל. תנועתנו שבוחרת להיות גרעין קשה לחברה הישראלית, שבוחרת לקחת אחריות על כלל החברה הישראלית, חייבת לקחת חלק גדול בהגנה על המדינה ועל החברה שלנו. הגנה על גבולותיה של המדינה, הגנה על ריבונותנו והגנה על כוח עמידתה של החברה. אנו רואים את שירותינו הצבאי כשליחות תנועתית, והשירות בנח"ל בפרט כבמת הגשמה נוספת לאחר חוות ההכשרה.
שכבת החוות, אתם חברים במפעל חוות ההכשרה, מפעל אשר שם לעצמו מטרה להיות גרעין קשה לחברה הישראלית.
בחירתכם היום, לצאת כגרעין, כקבוצה וכשכבה לשרת במסלול הנח"ל -מסלול שמבקש לעצמו לקחת אחריות על החברה והצבא במקביל, שנושא בתוכו תביעת הגשמה על מהותו של צה"ל כצבא העם, וכצבא שמגן על החברה הדמוקרטית בישראל, היא הבחירה האמיצה והאחראית שתוכלו לעשות. אנו קוראים לכם.ן, חברי וחברות שכבת החוות לצאת למסלול הנח"ל, לשרת בתפקידים קרביים, להיות חברי תנועה בצבא, למרוד, ולעשות. אנו דורשים מכם.ן כבר מעכשיו לראות את מעשיכם מתוך לקיחת אחריות על צבא העם והחברה הישראלית. ומתוך הבנה שיש כוחות שפועלים בניגוד אלינו ומפרקים את מעשינו החינוכי.
שכבת החוות, לעבודה, להגנה ולשלום- עלו והגשימו!
ברכת חניכי שכבת ש"פ:
עידן, חבר גרעין שלחופה ומפקד בגדוד חמישים, ונוגה, חברת גרעין אלומה וחיילת בפרק משימה בפתח תקווה. ברכת שכבת ש"פ
פרק המשימה הלאומית, הוא חלק בלתי נפרד ממסלול הנח"ל. חברי הגרעין חוזרים לגור יחד, בשיתוף, ולוקחים על עצמם משימה לאומית – חינוך והדרכה בערים השונות ברחבי הארץ. מדריכי פרק המשימה הלאומית פוגשים בני נוער רבים במתנ"סים, בבתי הספר בקנים ובסניפים ומחנכים לערכי התנועה – "לעבודה, להגנה ולשלום". פרק המשימה הוא הזדמנות להתנסות בחיי השיתוף כאנשים בוגרים, ומאפשר לנו להמשיך לחלום ולעצב את החברה ואת התנועה במהלך שירותינו הצבאי.
חברי שכבת ש"ר, הפרק הצבאי הראשון הוא תקופה משמעותית לגרעין ולא תקופת מעבר זמנית בה אתם מחכים עד שתצאו לפרק המשימה. זה הזמן שלכם לעצב את הגרעינים שלכם ולעמוד ביחד במשימות הצבאיות שלקחתם על עצמכם. בחרו לגדול, להשתנות, להתפתח ולמדו יחד את המשמעות של היות חבר תנועה בצבא ומה הדבר דורש מכם בחיי היום יום בפלוגה, בדירות, בבסיסי הגדנ"ע ובמוקדי המעטפת השונים.
שכבת ש"ר, לעבודה, להגנה ולשלום- עלו והגשימו!
ברכת חניכי שכבת הגרעין:
מקסים מגרעין עלמא, חניך בסניך רמת דוד, ודנה מגרעין תיסלם, חניכה בקן בורוכוב. ברכת שכבת הגרעין
זוהי תקופה של עליית שלב בחניכות שלנו בתנועה. השנה אנחנו מדריכים וחניכים בקנים ובסניפים, מובילים את השכבה הבוגרת ואת הדרכת השכבה הצעירה, מדריכים שכבה ט' בתהליך לקראת הדרכה. במקביל, במפגש בגרעין, אנחנו נדרשים להיות אחראים, לפגוש ולהכיר את התנועה, עם שותפינו בקנים וסניפים שונים בארץ. אנו מתמודדים ביחד על הבחירה להגשים בתנועתנו.
חברי שכבת ש"פ, פרק המשימה הלאומית, אתם חוזרים עכשיו לחיות ביחד כגרעין, להדריך במשימות שונות בערים בהן אתם חיים. אנו מאחלים שתמשיכו את החיפוש אחר נתיבי ההגשמה של תנועתנו, גם בפרק החיים הבוגר. שתמשיכו להעמיק את חברותכם בתנועה ואת הברית עם החברה הישראלית.
ונוסיף גם ברכה לכל חברי וחברות תנועת הבוגרים- מרח"ב ולכל קהיליית קיבוצי הקבוצות השתפניים משימתיים. אתם, המדריכים שלנו והשותפים שלנו ליצירת התנועה. מכם אנחנו לומדים, בדרך שאתם סוללים נלך וגם נחדש ונשנה. אנו מאחלים לכם ולעצמנו, שתנועתנו תגדל, תתרחב ותיצור דרכים רבות חדשות להגשים את יעודה.
שכבת ש"פ, וחברי וחברות מעגלי החיים הבוגרים, לעבודה, להגנה ולשלום- עלו והגשימו!
עוד כמה תמונות יפות מעצרת ההגשמה והנח"ל:
לפרטים נוספים על הצטרפות למסלול הנח"ל: https://www.noalnachal.org.il/
ביום ראשון שעבר, (16-17.03.2017, כ"ח-כ"ט באדר התשע"ז) התקיים סמינר חניכי תנועות הנוער בישראל בגבעת חביבה. הסמינר הינו חלק מתהליך רב שנתי שמתקיים בוועדות השונות של מועצת תנועות הנוער בישראל, וכלל בשנים האחרונות יום פתיחת שנה להנהגות התנועות, סמינר הנהגות הנוער והשנה, לראשונה, את האספה הישראלית עם 15,000 משתתפות ומשתתפים.
סמינר חניכי תנועות הנוער מפגיש חניכים וחניכות מכלל תנועות הנוער: דתיים וחילונים, חולצות כחולות וחאקי, ערבים יהודים ודרוזים, לשיח בנושא אחריותנו המשותפת בשמירה וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית. בפתיחת הסמינר שוחחנו על הדמוקרטיה הישראלית כ'אידיאל שאין לו סוף', למדנו על נקודת השבר העמוקה שעברה החברה והדמוקרטיה הישראלית ברצח רה"מ ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל ובהסתה שקדמה לרצח. שוחחנו גם על הרעות החולות שעדיין מרחפות מעל לחברה הישראלית בדמות אלימות, גזענות ומגמות אנטי-דמוקרטיות שעלינו, כדברי רבין, "לגנות, להוקיע ולבודד, משום שזוהי אינה דרכה של מדינת ישראל".
לאחר מכן דיברנו על אחריותנו בביסוס הכלי הדמוקרטי העממי לכלל חלקי החברה הישראלית – היא האספה הישראלית אותה כוננו השנה ביום הזיכרון ה-21 לרצח רבין. שוחחנו על החוויה הייחודית שעברנו בהגיענו לכיכרות, בעת ישבנו עם בני נוער אחרים מאיתנו ויחד בשקט ובהקשבה, והסכמנו על הערכים המרכזיים של האספה הישראלית שלנו. זאת, כדי שנוכל בשנים הקרובות, לאחר שתעבור ההתרגשות הראשונית ויצוף השוני מתוך הנוחות שתיווצר, להיות על קרקע יציבה של שיח, הקשבה, ויכוח אך גם הסכמה. לקיים 'מחלוקת לשם שמיים' בדרך לבניית חברה ישראלית טובה יותר. עלינו המחויבות לזכור ולהגשים את שאמר בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני השני ב1898 "אלה מקרבנו, הנכונים היום לתת את כל נפשם לזה, יצטערו אפילו על פסיעה אחת, אם יצליח הדבר לייסד רק חברה חדשה בלי שתהיה גם ישרה יותר".
בפני תנועות הנוער בשנים הקרובות עומד האתגר של ביסוס התשתית הדמוקרטית לקיום שיח על מגוון נושאים בשנים הקרובות. עלינו לבסס לעצמנו תשתיות דמוקרטיות, מעין קונגרס חניכי תנועות נוער ומגשימים שיוכלו לשאת את הצורך בהתרחבות הולכת וגדלה של האספה הישראלית, כך שתוכל להתבסס בעוד ועוד כיכרות ברחבי הארץ. אספה בה נתווכח, נלבן את חילוקי הדעות שביננו ונזכור את אחריותנו המשותפת על העם והחברה.
זו הפעם השנייה שמתקיים סמינר שכזה, המפגיש חניכים מכלל תנועות הנוער בישראל ליומיים של שיחה. בפעם הקודמת לפני כשנתיים, הניחו חניכי התנועות את ההסכמה לקיום עצרת 'זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה' העשרים להירצחו של יצחק רבין ז"ל, עם מעל למאה אלף משתתפים. אנו מקווים שמפגש החניכים הנוכחי יוכל לאתגר הגדול של ביסוס והגדלת האספה הישראלית לעוד שנים רבות.
https://www.facebook.com/YitzhakRabin2013/videos/vb.102037343286839/736133073210593/?type=2&theater
כפי שהסכמנו באמנת קואליציית 'זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה'
"אנו החתומים מטה קוראים בזאת לכל שבטי ישראל ולכל חלקיה של החברה הישראלית להירתם למשימת דורנו בהבנה כי ישראל עומדת בפני הכרעות קשות, הרות גורל והיסטוריות. הכרעות אלה יש לקבל אך ורק באמצעות ההליך הדמוקרטי וערכי המוסר. אנו מבקשים להציב את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל כתמרור אזהרה בפני החברה הישראלית בעומדה בפני ההכרעות המתפקדות על דלתנו ולהתחייב כי בכל מחלוקת שתהיה בתוכנו תכריע הדמוקרטיה."
תום ויזל, מחלקת הדרכה הכלל תנועתית של הנוער העובד והלומד.
דיונים על עתיד הדמוקרטיה הישראלית. סמינר תנועות הנוער בגבעת חביבה.
סמינר חניכי תנועות הנוער מפגיש חניכים וחניכות מכלל תנועות הנוער: דתיים וחילונים, חולצות כחולות וחאקי, ערבים יהודים ודרוזים, לשיח בנושא אחריותנו המשותפת בשמירה וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית.
וטרנים יקרים שלום רב!
כותב הלוחם היהודי וולף ז'לוני מחרקוב ב-20.2.1943 מכתב להוריו: "הגיעה שעה קשה לכל העם הסובייטי רב-הלאומים, ובייחוד לעם היהודי… ידי הדמים של היטלר רוצות לשעבד אותו ואף גרוע מזה למחוק אותו מעל פני האדמה, אולם הדבר לא יצלח. העם היהודי עוד יראה היכן הצדק. ביודעי כל זאת, אני כבן העם היהודי לוחם באויב באומץ ובגבורה".
חצי מיליון לוחמים ולוחמות יהודים, שהתחנכו בברית המועצות, בה הייתה אסורה פעילות יהודית וציונית, שלמדו בתנועת הפיונירים כילדים שהיהודים אינם אומה, אלא כת דתית בה האל הוא הכסף, יוצאים אל החזיתות ואומרים בליבם לנצח את מלחמתו של עמם, מלחמתה של האנושות. רבים מהם נפלו בקרב ו-160,000 מהם קיבלו עיטור "גיבור ברית המועצות" בתום המלחמה על גבורתם. זכינו לחיות, לשמוע ולפגוש אתכם. אתם השראה עבורנו.
שמי חגית שוורצמן ואני מרכזת את הפעילות לנוער דובר רוסית בנוער העובד והלומד. זה כבוד גדול בשבילנו שהזמנתם אותנו לכאן היום, לציין ארבעים שנים להקמת הארגון המיוחד שלכם, ברית וותיקי מלחמת העולם השנייה שלחמו בנאצים. ארגון שמושתת כל כולו על החריצות שלכם.
כבר למעלה מעשור שאנחנו משתתפים, חניכי ומדריכי הנוער העובד והלומד לצידכם באירועים השונים. אנו צועדים לצידכם בצעדות, מסיירים במוזיאונים המופלאים שהקמתם ברחבי הארץ, קיימנו קונגרס בו החלטנו יחד אתכם על ציון יום הניצחון בתנועה, הגענו לאירועים השונים שהתקיימו בערים ובמרכז שלכם, הגענו לבתי לוחמים לשמוע את סיפוריהם, העברנו פעילויות בבתי הספר לציון הסיפור שלכם, חניכינו דוברים דרך קבע בצעדה הממלכתית ועוד. נגיע לכל מקום אליו תזמינו אותנו לעמוד לצידכם.
מאות ואלפי חניכים בנוער העובד והלומד השתתפו בשנים האחרונות באירועים השונים, גילו סיפורים נשכחים של סביהם וסבותיהם והתרגשו מאוד מהקשר שלהם לגבורה ואומץ לב כבירים כאלו. אותם חניכים הרימו את ידם בקונגרסים וועידות של הנוער העובד והלומד, בהן התקבלו סדרת החלטות הקוראות לחניכים ומדריכים להמשיך ולציין לאורך שנים את יום הניצחון הזה – הם והלאה לחניכיהם. אנו רואים עצמנו מחויבים לסיפור גבורתכם לעוד שנים רבות. החלטתכם לעלות לישראל, ממדינה בה דובר מעט על השואה ועל גבורת הלוחמים היהודים בצבא האדום, להקים את ארגונכם ולחנך כאן את הדורות הבאים היא עבורנו מופת. אני רוצה להודות במיוחד לאדם שעבורי הוא מדריך, אברהם גרינזייד – אני מתפעמת כבר שנים מנחישותך ומהמרץ הרב בו מתאפיינת פעילותך. מי ייתן ובזמן המועט שאני מבלה במחיצתך הצלחתי ללמוד ממך ולו במעט את יכולות ההנהגה שלך.
בינואר 1945 כתב אלתרמן את שירו "גנרל חסיד" על ויקטור בוריסביץ' חוסיד, גיבור ברית המועצות בצבא האדום:
"ואבות אבותיו,
חסידים גם הם,
ניצבים על ענן שעמד משוט הלאה,
ואומרים: תפילתו, ברוך השם, עושה רעש גדול
בישיבה של מעלה."
תודה לכם, על תפילתכם, על אמונכם, העם היהודי מתברך בכם.