ב-1.4 עיתון האופוזיציה הרוסי "נובאיה גזט" חשף כי בשבועות האחרונים התקיים מהלך נרחב של מעצר של הומואים, ביסקסואלים, טרנס* וקווירים (שסומנו כולם כ'הומואים') על-ידי הרשויות. נמסרו דיווחים על היעלמות של גברים שכנראה מזוהים כלהט"בים ברחבי גרוזני (בירת צ'צ'ניה) ובקרב אנשים מכל הגילאים והמקצועות. בעקבות דיווחים אלה הוקם בסנט פטרסבורג ועד מאבק. הועד החל להפעיל קו חם ומערכת פינוי וחילוץ של להט"בים צ'צ'נים שמעוניינים לברוח מהרפובליקה בעקבות התפתחויות אלה.
עצירתם של להט"בים אינה דבר חדש בצ'צ'ניה של קדירוב, אך עד עתה הדבר לא היה במספרים כאלה, בשיטתיות כזו ובאלימות כזו
אלבי קארמינוב, דוברו של נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, הכחיש את האירועים וטען כי "אי אפשר לעצור ולרדוף אנשים שאינם קיימים ברפובליקה הצ'צ'נית. אין בצ'צ'ניה אנשים כאלה, ואם היו כאלה, רשויות החוק לא היו צריכות לעשות דבר, כי משפחותיהם היו דואגות לשלוח אותם למקום ממנו אין חזרה".
נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב. "אי אפשר לעצור ולרדוף אנשים שאינם קיימים ברפובליקה הצ'צ'נית. אין בצ'צ'ניה אנשים כאלה"
לאתר הגרדיאן הגיעו שתי עדויות, שהתפרסמו כשבועיים לאחר פרסום האירועים ב-"נובאיה גזט". העדויות הם של שני גברים שברחו ממחנות אלה. נפרט מספר ביטויים לעדויות אלה, תיאורים אלה קשים ואלימים. מוסר עדות המזוהה כאדם מסר כי הוא נתפס בעקבות שיחת טלפון. בעדותו הוא מוסר כי מישהו התקשר אליו והציע להיפגש למטרות היכרות. כשהוא הגיע למקום הוא ראה שישה אנשים במדים שצעקו עליו שהם יודעים שהוא הומו, תפסו אותו, והכניסו אותו לרכב שהוביל אותו למתקן מעצר. אדם פירט עינויים שונים שעוברים על העצורים: בין היתר, נמסר כי הם מחושמלים דרך חיווטים לידיהם ולרגליהם, מוכים באלות מתכת ומושפלים באופן יום-יומי. העינויים מופסקים למעט באם המעונים מוסרים שמות של 'הומואים'. לעיתים העינויים היו למטרה זו, ולעיתים "לשם שעשוע". אדם מסר כי נעשו מספר מהלכי איסוף הומואים במספר ערים מרכזיות ברפובליקה בשבועות האחרונים. אדם ברח, אך אין לו מושג מה קרה לחבריו ואם חברים נוספים נאספו למחנות אלה. אין ביכולתו ליצור איתם קשר משום שקווי הטלפון מצוטטים. עדויות דומות הגיעו ממספר דיווחים נוספים. עוד נמסר כי העוצרים נוהגים לקחת את הטלפונים הניידים של העצורים ולהוציא עוד שמות של גברים הומואים מהטלפונים. מסתמן כי המשטרה מרכיבה רשימה נרחבת של גברים המזוהים כהומואים בצ'צ'ניה.
איגור קוחטקוב, פעיל זכויות להט"ב מסנט פטרסבורג ואחד ממקימי מרכז החירום לטיפול בהתרחשויות אלה, מסר כי עשרות א.נשים פנו אליו מצ'צ'ניה מאז ה-1.4, בבקשה לסייע בחילוצם מהמדינה. רבים טענו בפניו שהרשויות חשפו אותם ושהם במחבוא מהרשויות וממשפחותיהם. קוחטוב מסר כי "מדובר ברדיפה המונית של להט"בים, כשמאות א.נשים נחטפים/ות על-ידי הרשויות. הדבר חסר תקדים ברוסיה וכי אין ספק שמדובר בפשע כנגד האנושות".
הפגנות בעד זכויות להט"בים ברוסיה בעקבות ההחלטה לבטל את מצעד הגאווה במוסקבה. השגרירות הרוסית בלונדון, 2011
כתבים בנובאיה גזט מסרו כי הגיעו אליהם ידיעות שאינן משתמעות לשתי פנים שלפחות שלושה נהרגו במחנות אלה וכי יש יסוד סביר להאמין שמספר המתים האמתי הינו גבוה בהרבה. ב-13.4 נערך בצ'צ'ניה כינוס של כ-15,000 בני אדם, ששודר ברשת הטלוויזיה הראשית, כנגד להט"בים. עצירתם של להט"בים אינה דבר חדש בצ'צ'ניה של קדירוב, אך עד עתה הדבר לא היה במספרים כאלה, בשיטתיות כזו ובאלימות כזו. מילאשינה מסרה כי מאז תחילת הרדיפות מאה איש חצו את הגבול כדי להימלט מסכנת מעצרם, דרך רשתות סיוע להט"ביות וארגוני זכויות אדם. בהודעה לא רשמית של מומחים העובדים באומות המאוחדות נמסר כי כנראה רוב העצורים מוחזקים במחנה מעצר לא-מסומן ליד העיירה ארגון (argun), שם הם שוהים בצפיפות ומוחזקים כ-40-30 בחדר, ועוברים התעללויות קשות – פיזיות ונפשיות, והכאה עד מות.
הערב נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבי הארץ. נקרא ונלמד על מה אירע בתקופה החשוכה ההיא, ונמשיך את התביעה שתבענו לעצמנו – לעולם לא עוד. כאן ראוי להזכיר את החלטת התנועה מתוך הועידה העשירית בנושא נוער גאה: "התנועה תילחם בשנאת להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות, ביסקסואלים/ות) ובכל תופעה של שנאה ואפליה על רקע שונּות בהעדפה מינית או בזהות מגדרית, באמצעות מערכי פעולות לקני התנועה ולבתי הספר, השתתפות במצעדי גאווה וציון יום ההבנ"ה (היום הבין לאומי למאבק בלהט"בפוביה) ויום הרצח ב'בר-נוער'."
הנוער העובד והלומד, כתנועה יהודית וציונית עלינו לבחור להתבונן על האימה שבעולם ולהגיב לה. איננו יכולים לשתוק למאורעות אלה. כמי שבוחרים להיות תנועת המשך ל'דרור' ההיסטורית, לחנך מרד ולמאבק על חברה ששוויון ערך במרכזה, לא נוכל לעמוד מהצד על מול ריכוז, אלימות ורצח של א.נשים להט"בים בכל מקום, באשר הםן. המאפיינים הדומים והקשים בין מחנה ריכוז לאחר, בין ריכוז להט"בים וניסיון להשמדתם בעבר ובהווה, לא מותירים לנו את האפשרות לשתוק. כמי שתבעו לעצמם להיאבק על זכותו של כל אדם באשר הוא לחיות את חייו בכבוד, כמי ששמו לעצמם.ן להיאבק בכל ניסיון ולרדוף ציבור כזה, או אחר, ללא הבדל – אין ביכולתנו לעמוד מנגד לאירועים האלו בשתיקה.
תנועת הנוער העובד והלומד מאמינה כי על חניכותנו ועלינו, וכמו כן, על הציבור בישראל, ישנה האחריות המוסרית להעז להתבונן ולהבין, להגיב ולהתנגד להתרחשויות מסוג זה. לכן, החלטנו להקדיש את פעילות יום הבנ"ה לנושא הזה ע"י פעולות שיעברו בקנים, בסניפים ובבתי הספר המקצועיים. בנוסף, אנו כתנועה נתן רוח גבית למאבק שהקהילה בארץ החליטה לצאת אליו כחלק ממנה ולצדה.