מעיין צימרינג מסיימת י"ב. לפני שלוש שנים היא עזבה את הקיבוץ שלה, את החברים שלה ואת תנועת הנוער בה הייתה חברה והחליטה לעבור לחברת הנוער במצפה רמון "רציתי לעשות משהו שונה, מיוחד, לא ללכת במסלול הרגיל של תיכון-צבא-טיול-אוניברסיטה" נזכרת מעיין. "חיפשתי משהו שיעצים אותי, שיפתח אותי ושייתן לי חוויה משמעותית לכל החיים. רציתי לתרום מעצמי, לתת לחברה והרגשתי שבבית זה לא מספיק לי אז חיפשתי פנימייה למנהיגות וככה שמעתי על חברת הנוער".

חברת הנוער למנהיגות ולעשייה חברתית היא פנימיה שהקימו לפני 6 שנים בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד החיים במצפה רמון. החזון היה להקים מסגרת חינוכית שתרחיב את חוויית הקן, הקבוצה והמנהיגות לאורך כל שעות היום, כל השבוע, כל השנה.

גם פז טל קרגמן (16) מספר על הבחירה שלו להגיע לחברת הנוער: "אני חניך בנוער העובד והלומד כבר שמונה שנים. השנים האלו יצרו אצלי ראייה אחרת של המציאות – אני מסתכל על הכל דרך אינספור הפעולות והחוויות שעברתי בקן ושעיצבו את מי שאני. ככה ראיתי גם את הבחירה לעבור לחברת הנוער – בחירה לתת לערכים שעליהם גדלתי משמעות יומיומית ולחיות את התנועה בכל המובנים".

"אנחנו כמדריכים מנסים לאפשר כמה שיותר אוטונומיה בחברת הנוער", מסבירה אסנת גוטליב, מדריכה בחברת הנוער. "כמו שבקן החניכים מחליטים איך הוא ייראה ומה יקרה בו, כך גם פה. החניכים גרים בדירות של 2-3 חדרים, בכל חדר 2 חניכים או חניכות והם אחראים על הדירה שלהם – מנקים, מסדרים, מעצבים. הם גם עושים את הכביסה שלהם, את תורנויות המטבח, כמו שהיה פעם במגורי הנעורים בקיבוץ".

לפי מעיין, בחברת הנוער אין שנה שנראית כמו הקודמת מאחר ויש לחניכים יד חופשית להחליט איך היא תיראה. "חברת הנוער היא מה שתעשה ממנה, היא האנשים שנמצאים בה ולא המקום. המקום הוא בסך הכל כמה בניינים בתוך שכונה. האנשים הם מה שעושים את הבניינים האלה כל כך מיוחדים".

התיאור של מעיין מדויק. חברת הנוער היא בעצם שלושה בניינים בני שלוש קומות במרכז מצפה רמון. אם מישהו עובר במקום הוא לא יכול לראות שמדובר במבנים של פנימייה. הרמז היחיד הוא זוגות, שלשות וקבוצות של בני נוער שיושבים בחוץ על הספסל או על מדרגות החנייה. לאורך הערב אפשר לראות אותם בשיחה אישית, מנגנים על גיטרה או רבים על התור לכביסה. וזה לא במקרה שכל זה נמצא בלב מצפה רמון. "המטרה היא שחברת הנוער תהיה חלק מהישוב. ממש חלק. בגלל זה היא מוקמת בתוך השכונה בין האנשים ולא מופרדת על ידי גדרות או באיזה שטח מרוחק וסגור", אומרת מיה שאול (32), רכזת הפנימייה. "כשהקמנו את חברת הנוער היה חשוב לנו שהיא תשפיע וגם תהיה מושפעת מהישוב ומהאנשים בו".

אריאל אביטל (17) מספר על הקשר הזה לישוב: "חברת הנוער היא פנימייה למנהיגות ולעשייה חברתית וזה מתחיל במשימות שאנחנו עושים ביישוב ובסביבה. יש את ואדי אריכא שזה כפר בדואי קרוב למצפה רמון. החניכים בפנימייה מלמדים את החניכים בואדי עברית דרך משחקים וחוויות. יש גם שתי מועדוניות שאנחנו מדריכים בהן וכמובן שיש גם את קן מצפה רמון, זו המשימה בה אני נמצא. בחרתי במשימה הזאת כי תמיד היה לי ברור שאהיה מדריך בנוער העובד והלומד ולא יכולתי לוותר על להדריך בתנועה".

איך התמודדתם עם הקשיים במעבר לחברת הנוער?

אריאל: "תמיד החברים היו מאחורי. אם זה החברים שלי מהקבוצה בפנימייה או המדריכים שלי שתמיד רואים שמשהו לא בסדר וישר ניגשים, שואלים, מדברים, מעודדים ומרגיעים".

מעיין: " המדריכים והחברים ממש עזרו לי ותמכו בי בכל הדרך שעשיתי עם עצמי. מה שמדהים בחברת הנוער זה שתמיד תהיה לך אוזן קשבת. מישהו שבאמת אכפת לו שרואה אותך אבל גם מציג לך נקודות מבט שונות על כל סיטואציה".

כיתה שהיא קבוצה

לפני שנה פתחה חברת הנוער אפשרות לימודים נוספת לבני נוער שרוצים מסגרת שונה מהתיכון העיוני. היא הקימה את 'הקבוצה המקצועית', מסגרת חינוכית שפועלת גם בשעות היום ברוחה של חברת הנוער.

את הקבוצה המקצועית הקימה קבוצת מחנכים שהבינה שבשביל שדלתה של חברת הנוער באמת תהיה פתוחה לכל נערה ונער, עליהם ליצור אפשרות נוספת ללימודים. דור רז, ממקימי הקבוצה המקצועית, "רצינו ליצור מקום בטוח שאפשר לחלום בו, מסגרת שמאפשרת ללמוד מתוך סקרנות והתנסות וגם לרכוש מקצוע".

מה בעצם שונה בקבוצה המקצועית מכיתה רגילה בתיכון?

דור: "זה חלום שמתגשם. ליצור את החינוך התנועתי מבוקר עד לילה, לתת לחניכים שלנו את מה שהלוואי והיה יכול להיות לי כשאני הייתי בתיכון. חוויה של רוח תנועת הנוער 24/7 באמת. הפכנו הכל, אין צלצולים, אין מבחנים במהלך השנה, אין עונשים. יש דרישה לאחריות, ללמידה מתוך סקרנות, לבחירה להיות יותר, והכל כחלק מקבוצה לומדת, אף אחד לא לעצמו".

מייקי ברון, חניך בקבוצה המקצועית: "עברתי לקבוצה המקצועית מביה"ס הדמוקרטי. מבחינתי זו מסגרת שמציעה משהו חדש, אלטרנטיבה אמיתית לבתי הספר ה'רגילים' וגם פשוט מקום שאני שמח שיוצא לי להיות חלק ממנו. הכיתה שונה בכל כך הרבה מובנים, קודם כל אני שמח להגיע בבוקר. אי אפשר לכמת למספר מילים את הדברים החדשים שלמדתי השנה. סוף כל סוף אני גאה במקום בו אני נמצא".

אביב אביעוז לומדת גם היא בקבוצה המקצועית. "מבחינתי זה לקום כל בוקר בסקרנות לראות מה מחכה לי היום ולחכות ליום הבא בהתרגשות. זה לצחוק, להצליח, להיכשל ולעבור את האתגרים עם צוות המחנכות והמחנכים המדהימות. זה מחנכות שמאמינות בך ומכוונות אותך, זה קשר בין אישי, זו דרך לימודית שמסקרנת בטירוף, זה לעבור שינוי מטורף בשנה אחת".

ומה אתן לומדות שם?

אביב: "אנחנו לומדים מקצועות כגון בישול, תיירות, מלונאות, הדרכה, ניהול עסקי והפקת אירועים לצד מקצועות רגילים כמו מתמטיקה, אנגלית, לשון ואזרחות, ההבדל המרכזי מבית הספר הרגיל שלמדתי בו הוא שיטת הלמידה.

מייקי מוסיף: "הלמידה פה היא דרך פרויקטים, כל פעם יוצרים פרויקט חדש המתקשר לנושא השיעור, וככה הלמידה מעניינת חדשה ומגוונת, הקבוצה היא שאחראית על יצירת הפרויקט ביחד עם המחנך ולא כמו בתיכון שם לרוב המורה הוא מול התלמידים. במן דיסטנס כזה".

לסיכום, למי הייתם ממליצים להצטרף לחברת הנוער?

מעיין: "אני רוצה להזמין לחברת הנוער כל מי שמחפש משהו שונה בחיים שלו, שרוצה להתפתח ולהיפתח, שרוצה לתרום, שרוצה לתת אבל גם לקבל, שרוצה חברויות עמוקות ושמוכן באמת לתת מעצמו למען הפנימייה ולמען עצמו".

אריאל: "אני חושב שחברת הנוער מיועדת לכול נער ונערה שרואה את עצמה חיה עם עוד אנשים ויוצרת מקום טוב יותר ונעים יותר בלי לפחד לעשות מהפכות, בלי לפחד לשנות ובלי לפחד ליצור ולחיות חיים מלאים ביצירה ועשייה".

מייקי: "לכיתה הייתי מזמין א.נשים אמיצות, כאלה שלא מפחדות לעשות טעויות וגם להשתפר מהן. הייתי רוצה להגיד שזה יכול לעניין את כולם, אבל זה לא. הכיתה יכולה לעניין את מי שמרגיש שהוא לא עושה דברים מספיק טוב ורוצה ליצור בעצמו".

אביב: "כל אחד מוזמן, ללא הבדל מין, גזע, דת ומגדר. אנחנו מקבלים בידיים חמות כל אחד ואחת. יש לנו מגוון דעות בכיתה ומגוון אנשים מכל קשת החברה".

מוזמנות ליצור קשר דרך הפייסבוק. פרטים נוספים באתר חברת הנוער.