לכל אורך ההיסטוריה של עם ישראל שזורות נקודות מבחן- גלות, שיבה לציון, איבוד האמונה, חזרה בתשובה, השמדה על סף כליה ותקומה. לרבים נדמה כי עם הקמת הריבונות השלישית בארץ ישראל תמו המבחנים, כלו הקשיים והגענו לקץ המעגל האינסופי של חורבן וגאולה. הרי יש לנו "ארץ נהדרת", טובי בנינו ובנותינו נלחמים עליה בחירוף נפש, ובסך הכל על מה יש להתלונן כשאתה חי מוקף במדינות אויב?
אם רצחו אנשים, משפחות, על רקע היותם "אחרים", אזי מדובר בקומץ גזעני ומטורף. ואם עינינו צופות שוב במנהיגי האומה במדי S.S. אין ספק כי מדובר בכמה שסרחו. ואם אוזנינו שומעות את הקריאות האפלות מן העבר שבות אל מרכז השיח, ברור שאנחנו לא יותר מאשר חבורה של "חמוצים" שרק מעצימים את הסבל של כולנו.
בתור מחנך במדינת ישראל, אין אני יכול להתעלם. מהגזענות, מהאלימות, מההומופוביה ומההסתה. מהקריאות שלא לציית לחוק ומחוסר היכולת להגיע לכל הסכמה. ממנהיגים שמוליכים אחריהם המון משולהב בקריאות שטנה, ומהחברה הישראלית שעומדת מן הצד. כי לחיים המשותפים שלנו יחד, כאן, במדינה אליה נשאנו עיניים כמהות במשך אלפי שנים, אורבת סכנה גדולה. כל קצה מושך אליו את אנשיו, וכך אנחנו מתחילים לאבד את המרכז המשותף.
אבל לדמוקרטיה הישראלית המהותית, אבן היסוד לחיים שלנו כאן יחד, יש גם הזדמנות גדולה. 22 שנה לאחר רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, מאירועי השבר הגדולים ביותר שחוותה החברה הישראלית, לפתח כולנו מונחת האפשרות לבחור אחרת. לדבר, לשבת יחד, להכיל את המחלוקת ולרצות במגוון. לא לוותר לעצמנו ולדון גם בנקודות כואבות. לא לשכוח ולא לסלוח למסיתים, למלבי השנאה, למקדשי הנפרד. לערוך חשבון נפש לחברה הישראלית כולה. כי זיכרון הרצח יכול להפוך כעת גם למפעל חיים. חיים של ביחד, של חינוך לאהבה ולסובלנות, של דמוקרטיה שלא מסתכמת בבחירות אחת לכמה שנים.
בואו לאסיפה הישראלית. בואו לבחור ביחד.
לפורטל החשבון והזיכרון של הנוער העובד והלומד – במלאת 22 שנה לרצח יצחק רבין ז"ל >> לחצו כאן