חמש סיבות להצטרף לנוער העובד והלומד

1) הקן, הקבוצה והבוגרת הם המשפחה השנייה שלך

אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לקן. פחדתי. פחדתי שלא אשתלב עם כולם ושיקח לי זמן להתחבר ולהכיר את כולם אבל בשניה שנכנסתי לבוגרת כולם קיבלו אותי בידיים פתוחות ובחיבוק אוהב. הקן הוא המקום שאני גאה לקרוא לו הבית השני שלי, ולחברי בוגרת אני שמחה לקרוא המשפחה השנייה שלי. לא חשבתי שזה יקרה אבל אני גם גאה להגיד שאני בנוער העובד והלומד. אני גאה להגיד שאני שייכת למשהו מדהים ועוצמתי שיוצר שינוי, גאה להגיד שאני חלק מקבוצת "נחש חשמל" הכל כך חזקה ועוצמתית הזו שעזרה לי להתגבר על כל כך הרבה קשיים ועדיין ממשיכה.

2) זו ההזדמנות שלי לשנות את החברה

התנועה הפכה אותי לבן אדם טוב יותר. אני זוכרת שהעבירו לנו שיעור חברה בבית ספר על פמיניזם ואיך אני הייתי היחידה שהיה לה אומץ באמת להביע דעה. עכשיו שאני בתנועה זה מדהים אותי לראות אנשים עומדים על שלהם ולא מוותרים כדי לייצר שינוי, כדי לעורר משהו אצל אנשים ואני חושבת לעצמי וואלה, החברה של היום לא במקום טוב אבל אני האדם לשנות את זה.

3) תחושת הגאווה שאתה מרגיש שאתה שייך למשהו כל כך עוצמתי

היום היה לנו את יום המד"צ ובדיוק לפני שיצאתי מהבית נזכרתי בפעם הראשונה שלבשתי חולצת תנועה. זה היה במרץ שנה שעברה, לפני התנדבות בבית חולים. החולצה הרגישה לי מוזר ולא נעימה על הגוף אבל אני גם זוכרת שהרגשתי שאני מייצגת משהו חשוב. אם לא הייתי לובשת את אותה החולצה הזו, לא הייתי איפה שאני היום. חשבתי על זה עוד קצת וזה הדהים אותי וממשיך להדהים אותי כל יום מחדש, כל יום פעילות מחדש, איך החניכים שלי מדברים על ערכים ככה, משהו שלא הייתי מצפה מילדים בכיתה ה'.

4) תחושת ההצלחה לאחר שאתה מדריך פעולה

אני זוכרת שבאוגוסט הייתה לנו בקן את חשיפת השיבוצים. בהתחלה שובצתי להדריך קבוצה בכיתה ד' אבל קצת זמן שינו לי את השיבוץ. עברתי להדריך קבוצה בכיתה ה' ובפעם הראשונה הצלחתי להעביר פעולה כמו שצריך. אחרי הפעולה הרגשתי מדהים, הרגשתי הצלחה, כאילו סוף סוף כל מה ש"עבדתי" בשבילו וכל מה שהמדריכים שלי לימדו אותי היה שווה את זה. אני זוכרת איך החניכים שמחו שהיה להם עוד חצי שעה מהפעולה לשחק משחקים, כי סיימנו להעביר את הפעולה חצי שעה לפני. זו תחושת הצלחה שאי אפשר להחליף בשום דבר אחר.

5) להכיר חברים מכל הארץ

בקיץ יצאתי לסמינר מדצים והיה הכי מדהים בעולם. זה היה אחד עשרה ימים של מחנאות וכיף. לפני שיצאנו, חברי הבוגרת הבוגרים יותר סיפרו לנו איך זו הייתה בשבילם חוויה של פעם בחיים. לא הכי האמנתי להם, כי בכל זאת מדובר באחד עשרה ימים בשטח אבל רק כשחזרתי הבנתי למה הם התכוונו. הבנתי שהאנשים שהכרתי שם הם חברים לחיים ובטיולים הבאים אני אראה אותם וזה יהיה הכי כיף בעולם.