יום האישה.
למה צריך שיהיה יום במיוחד בשביל נשים?
כנראה, שיש כל כך הרבה דברים שצריכים להשתנות בחברה ביחס לנשים, שאנחנו זקוקות ליום הזה, והיום הזה – מזכיר לנו למה אנחנו נלחמות על זה – כל פעם מחדש.
במאה ה-18 פרץ רעיון השיוויון לעולם. לאמריקאים נמאס לשלם לבריטים ולא לקבל זכויות והצרפתים התעצבנו שלא נותנים להם לקבל החלטות בעצמם. במהפכה, הם צעקו לשיוויון ולצדק. אז למה היום, ב-2018, נשים עדיין מופלות, נחשבות חלשות, עקרות בית?
למה אם האישה תישאר בבית ותטפל בילדים זה יראה נורמלי והגיוני, אבל אם גבר יעשה את זה, זה יהיה מוזר ויוצא דופן?! שיוויון הוא ערך יסוד. בלעדיו, כל החברה לא שווה כלום.
אם אנחנו לא מבינים שכל אדם הוא פלא, ומהיותו פלא הוא או היא, שווים לי, אז לא התקדמנו.
ילדות, בנות, נערות, נשים – אתן שוות!
ואתן מסוגלות לעשות הכל. יש לכן יכולות פיזיות בדיוק כמו לבנים. אל תקטינו את עצמכן אף פעם – לא משנה מה!
קחו דוגמה מגולדה מאיר (ראשת הממשלה הראשונה), עדה יונת (האישה זוכת פרס נובל הישראלית הראשונה), דורית ביניש (נשיאת בית המשפט העליון הראשונה), אליס מילר (שנלחמה שיפתחו קורס טייס גם לנשים) ועוד נשים מדהימות ומיוחדות, שלחמו למען החלומות שלהן והאמונה שהן שוות!
כשאני מסתכלת על העבר מול המציאות, אני מרוצה. הגענו להתקדמות משמעותית. כן, עדיין יש משפחות שמקור פרנסתן הוא הגבר, ועדיין יש אנשים שחושבים שמקומה של האישה הוא במטבח, אבל יש כבר יותר ויותר אנשים שחושבים שזה לא נכון.
ולמרות זאת, צריך לזכור שזה לא מספיק. תמיד יש מה לשפר ולשנות וטפו טפו, יש עוד הרבה. השיוויון עדיין לא סופי ומטרת הפמיניזם לא הוגשמה במלואה.
זהו רק חלק קטן בפאזל שלם שרק הולכים ומתווספים אליו עוד חלקים.