חוגגות אהבה וגאווה

סקיי ביבליוביץ', קן כפר סבא ישן

"בחיים שלי לא דמיינתי שאגיע למקום הזה, בו אני צועדת יחד עם אנשים כל כך משמעותיים בצעדה כל כך משמעותית"

ביום שישי, הראשון ליוני, היה מצעד הגאווה הראשון בכפר סבא. אני, יחד עם כל שלושת הקינים כפר סבא, צועדים גאים עם דגלים מתנופפים בכל מקום. אנחנו מתחילים ללכת ואני שומעת את הסיסמאות "לסבית צועדת ולא מפחדת!!", "שום תירוץ לא ייעזור הטרנסופוביה היא טרור!" ואני מבסוטה מהחיים. פעם ראשונה שהייתי במצעד עם הנוער העובד, ועוד הראשון בכפ"ס!. ברגע שנתנו לי את המגפון ואמרתי "אל תגיד לי מה נורמאלי אני אהיה עם מי שבא לי" נכנסתי לרוח הזו, הרגשתי חלק, הרגשתי טוב והייתי שמחה לראות את כל האנשים האלו, עם אותה חולצה כמו שלי, אותו אידיאל כמו שלי ואותו ראש. אותם אנשים שבחרו כמוני, להנהיג ולהוביל את הקהילה לעתיד טוב יותר וערכי. כל חיי, כילדה מנודה ביסודי ונערה עצמאית בחטיבה, רציתי להיות חלק ולהיות קבוצה. בחיים שלי לא דמיינתי שאגיע למקום הזה, בו אני צועדת יחד עם אנשים כל כך משמעותיים בצעדה כל כך משמעותית. זה שונה מללכת עם כמה חברות למצעד בתל אביב או סתם לבד, יש בזה עוצמה. כאשר אנחנו קבוצה גדולה עם כוונה של שינוי הדעות הקדומות, כולנו יודעים שנעשה ונשנה, ובעוד כמה חודשים ואפילו שנים של מצעדים רבים, חניכים ומדריכים חדשים שייצטרפו אלינו למצעד המדהים הזה וירגישו שכל העורקים בגוף רוטטים ומלאים בהתלהבות, שאנחנו נשנה ונוביל לעתיד מקבל וטוב יותר. אם הייתי הולכת עם רק עם חברות, לא הייתי עושה כלום. הייתי מסתובבת באזור.. הולכת איתם… ושומעת את המורלים, דבר שלא היה משפיע כל כך בחיי היום יום שלי. כאשר שמעו בעיתונות רשמית על מצעד הגאווה בכפר סבא, כמעט כל קבוצה עברה פעולה על אהבה או להט"ב, תלוי בשכבה. הייתה אווירה של שמחה, הצלחה וחיוכים בכל הקן. אני מאמינה שאנחנו עוד נשנה את כל הארץ. תודה לכל מי שהגיעה וצעדה איתנו.

מאיה גאס, סניף בת ים

"ממש מההתחלה ועד הסוף של המצעד לא ירד לי החיוך"

אתמול היה יום די מטורף בשבילי – מצעד הגאווה הראשון שלי.
מה הייתה החוויה הכללית שלי? כיף! . לראות כל כך הרבה אנשים וזוגות בין אם הם סטרייטים, הומואים, לסביות או טראנסים כולםםם שמחים וגאים בעצמם ובעובדה שניתנה להם זכות לבחור במי לאהוב.זה היה חג לא רק של גאווה אלה לפני הכל של אהבה,כן אהבה בכל הביטויים שלה. אני לא מהקהילה הגאה ואני אכן אוהבת בנים אבל לצעוד במצעד הייתה אחת החוויות הכי מרגשות וכייפיות שהיו לי.
לראות את כל תל אביב צבעונית מלאת מוזיקה, שמחה ,זוגות שמבטאים את אהבתם בפומבי בלי פחד או חששות, גברים ונשים מתלבשים איך שהם אולי ביום יום מונעים מעצמם להתלבש ובכלל אנשים מבטאים את הצבעים האמיתיים שלהם בלי צנזור, בלי פילטרים ובלי פחד. האם אני מתכוונת לבוא גם בשנה הבאה? כן. מצחיק איך שכל ההומופובים אשר נמנעים מצעידה בגלל ערכים שגויים אפילו לא יודעים מה החוויה שהם מפספסים (ובנינו לא מגיעה להם חוויה מהנה שכזאת).

חג גאווה ואהבה שמח לכולם!

(מתוך ה instagram של maya_gus@)