התקופה סביב יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל היא תקופה מאוד חשובה לי בשנה כפרט וכחבר בתנועה. זה זמן בו אנו כתנועה יוצרים מפגש בינינו לבין עצמנו ובין כל החלקים של החברה הישראלית ומתאחדים סביב הדמוקרטיה של המדינה שלנו. הפעילויות האהובות עלי במסגרת תהליך החשבון והזיכרון התנועתי הן האסיפה הישראלית וסמינר "קופסה שחורה".
מחליטים להיפגש
השנה החלטנו במסגרת סמינר קופסה שחורה בקן גדרה, הקן שבו אני חניך, ליצור מפגש עם הסניף של בני עקיבא בגדרה ולדבר איתם על המשותף והשונה בין התנועות שלנו. אני שמח להגיד שזכיתי להדריך מפגש שהיה אמנם מאוד קצר אבל גם משמעותי בתור מפגש התחלתי של שתי התנועות.
מפגש עם בני עקיבא בקן גדרה
בהתחלה כשתיכננו את המפגש היה לנו חשש מאוד גדול לגבי איך יראה המפגש – האם החניכים יצליחו לקבל אחד את השנייה, או שאולי השיחה תדרדר להיות אלימה או בכלל לא תהיה שיחה כי אנשים יפחדו לדבר. החלטנו שנפנה אל העניין בצורה הומוריסטית וכל תנועה הכינה תעודת זהות על השנייה. בני עקיבא הכינו תעודה על הנוער העובד והלומד ואנחנו הכנו תעודה על בני עקיבא. המטרה הייתה לשבור את הקרח בצורה שמתייחסת לסטיגמות הקיימות בין שתי התנועות ולא מתעלמת מהן, אבל מייצרת גם נוחות בתוך השיחה. לאחר חשיפה של התעודות האלה (והרבה צחוקים) פיתחנו דיון רציני על הדומה, השונה והמיתוסים שבשתי התנועות כדי להכיר יותר טוב את הצד השני. התחלנו לדבר על מה שהפתיע את התנועות ביחס למה התנועה השנייה חושבת עליה כדי שנוכל לשבור קצת סטריאוטיפים אחד על השני. אחר כך המשכנו לדבר על המשותף בין שתי התנועות ואף על פי כל השוני שבין שתי התנועות (ותאמינו לי, לא חסר…) הצלחנו גם למצוא את הדמיון.
מוצאים את המשותף
המפגש בסופו של דבר היה חווית הצלחה מטורפת – בפעם הראשונה ישבתי לשיחה עם מדריכים וחניכים מבני עקיבא, שמעתי את הצד השני והמנוגד לחלוטין לצד שלי וגם הצלחתי להשמיע את הצד שלי ולהוכיח שהשד לא כזה נורא. המפגש גם הדגיש את המשותף שיש לשתי התנועות – שתי התנועות ציוניות, מעודדות עלייה ותומכות במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הנוער העובד והלומד ובני עקיבא הן שתי התנועות שמובילות את קואליציית "זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה". בתוך מציאות כל כך מורכבת בחברה שלנו היום, אני חושב שהעובדה ששתי תנועות כל כך מנוגדות בתפיסותיהן בוחרות יחד להוביל את האסיפה הישראלית מדגישה את החשיבות שבקיום של מפגש בין ציבורים וקהלים בחברה. אנחנו חיים בחברה אחת ועלינו לבחור להיות חברה אחת, לפעול יחד כדי ליצור מרכז ובסיס לחברה שמשותפת לכולנו: דתיים, חילוניים, ערבים, דרוזים, נוצרים…או בקיצור, ישראלים.
בהזדמנות זו אני גם קורא לכל חבריי מהתנועה ומבני עקיבא ליצור מפגשים דומים בישובים שלכם, לשבת לשיחות אחד עם השנייה, להתמודד על השיחה למרות השוני בין התנועות ובכל זאת למצוא את הדמיון – אנחנו תנועות שהשותפות ביניהן חשובה וצריך לשמור אותה ולטפח אותה!