"כתנועה שחרטה על דגלה את ערכי שוויון ערך האדם, הסוציאליזם והכלליות, בוחרת התנועה להגדיר את עצמה גם כתנועה פמיניסטית ולחנך לכך.
- התנועה רואה בחומרה תופעות של סקסיזם, אלימות ואפליה נגד נשים, ותפעל למיגור תופעות אלו.
- ועידת התנועה קוראת לחברי התנועה ולחברותיה להמשיך לפעול למימוש שוויון מלא בין המינים והמגדרים בכל רחבי התנועה ולהעצים את מקומן של הנשים.״
(מתוך החלטות הוועידה העשירית).
הנוער העובד והלומד – התנועה שלי, התנועה בה גדלתי והפכה לי לבית חינכה אותי לא לשתוק עוד, היא זו שהוכיחה לי שאין לי גבולות. בזכותה ניפצתי תקרות זכוכית ובשמה אני מחנכת דור של חניכות לשוויון ערך האדם, סוציאליזם וכלליות. התנועה נותנת לי גב כנגד המציאות שמוכיחה שאני שווה פחות. התנועה שלי – מדריכות, חניכות, חברות, אחיות.
אני שואלת איך לא הגענו לצעדת השרמוטות 2019 בתל אביב?
אני ומעט חברות משכבת חוות ההכשרה הגענו לצעדה, בודדות עטו את סמל התנועה על גבן. חברות נוספות מהתנועה הגיעו בטפטופים, אך לא כאמירה שהתנועה שלנו היא המייצגת אותן במאבק הזה, ולא בחולצה כחולה ושרוך אדום. התנועה שלי על כל רבבותיה לא הגיעה לתמוך בי ובכל הנשים, אשר סובלות כולן מאלימות והטרדות.
לאורך שדרת רוטשילד שאלתי את עצמי איך לא התארגן גוש צועדות תנועתי שמוכן לצעוק שדמן של נשים אינו הפקר? איך המחאה הזו עברה לנו מתחת לאף? איך לא התארגנו מדריכות שמגיעות לומר ש ״לא זה לא״, למרות שכולנו חוות את המציאות שעליה היא מוחה? אני אישה שלא מפחדת, שנמצאת כל יום בחזית החברה הישראלית וסופגת את האלימות המגדרית, וכולנו סובלות מפטריארכיה וסקסיזם, וכולנו מחנכות על פמיניזם ושוויון ערך האדם. כולנו חיות את האפליה והדיכוי ובאותה נשימה דורשות מעצמינו ומחניכותינו לפרוץ גבולות ולעשות היסטוריה. טריוויאלי היה מבחינתי להגיע לצעדה כחברת תנועה, והצטערתי שלא רבות חשבו כמוני.
התנועה מארגנת ושותפה למחאות ומאבקים רבים. חברות התנועה יודעת לנקוט עמדה בכל מאבק ציבורי-פוליטי, למען חברה ישראלית צודקת ושוויונית. המחאה הזו היא מהכואבות שידעה ההיסטוריה ומהארוכות שעוד יהיו. רבות היו ויהיו המחאות שתנועתנו לקחה בהן חלק, למיגור האלימות, האפליה, הרוע והשחיתות. כל כך הרבה אנשים ומחאות עושים את התנועה שלנו- וכולנו לוקחות בהם חלק מתוך אותה שאיפה למדינת ישראל יהודית-דמוקרטית, שוויונית וצודקת.
אני קוראת לכן לשים את הנר הזה לרגליכן, לצעוד בשמי ובשם כולן. אני דורשת מכן שהמחאה הזו תהיה לכן מושא גאווה ותשאפו לקיים אותה, כא.נשים וכחברות תנועה. אני מבקשת מכן לצבוע את רחובות חיפה בשבוע הקרוב בחולצות כחולות עם שרוך אדום. תצעדו שם, תחיו את המציאות שאנחנו חיות יום יום ותחנכו כדי לשבור אותה. תדרשו לחניכות וחניכים בקנים ובסניפים להתנגד לאלימות המגדרית ולחנך לשוויון. אני מזמינה אתכן לדבר איתי, לשמוע אותי ולשמוע את הסיפורים של חברות מרחבי התנועה. אני מזמינה אתכן לשבור את מסך האדישות ולפקוח עיניים, אתן תראו שהמציאות הזו נוגעת לכולנו.