פרוייקט גיבורים מבית(א) בא לחשוף את כלל החברה הישראלית לסיפור העלייה מאתיופיה ואת האנשים שמאחורי הסיפורים.
הערב התארחו ארבעה מספרים. בראשון לציון, אצל גרעין תואם, התארח אבירן הנוק. בבאר שבע, בקן יא', התארחה וורקי קסאי. בסניף לוד התארח מולועלם טמייאט ובחיפה, אצל קבוצת סיני, התארחה קסאי אבטה.
קסאי אבטה, שהתארחה בחיפה: "כל הזמן שהיינו באתיופיה, סבא אמר שאף פעם אסור להתייאש". היא מספרת על הלבטים שלה: "אמא שלי נפטרה לפני, ושאלתי את סבא – ככה אני אעזוב את אמא? הוא אמר שאני אפגוש אותה כשנגיע לירוסלם. קמנו ב4 לפנות בוקר, ויצאנו..".
מולועלם טמאייט שהתארח בסניף לוד סיפר: "אין לך וויז כמו היום, אין דרכים ברורות, אתה שם את ירושלים למטרה ומתחיל ללכת..".
קסאי ממשיכה לספר על ההחלטה לעלות: "גם אני שאלתי את עצמי לפעמים, מה גורם לאנשים להחליט לקום ולעלות לארץ?
בעיני, האמונה השלמה שצריך לקום ולעלות לירושלים הייתה תמיד באווירה של הכפר. במשחקים שלנו, בשיחות בינינו, כל דבר היה קשור לירושלים, אז היום שבו קמנו והלכנו ישב על הרבה דברים שקדמו לו.."
"כל פעם שראינו ציפורים בשמיים, אמרנו אחד לשניה, הציפורים האלה בדרך לירוסלם."
אבירן הנוק, שהתארח בראשון לציון, סיפר על האמונה והבחירה שלו בחינוך: "הצבע שלי הולך להישאר לתמיד, אבל אני קודם כל אזרח במדינה, שמודאג מהמצב של האזרחים במדינה שלנו – וזה למה אני בחרתי לעסוק בחינוך בחיים שלי".
הסיפורים מעוררי ההשראה שלהם הם חלק בלתי נפרד מהסיפור של העם היהודי, הלוואי שהסיפורים האלה יגיעו לעוד ועוד אנשים.
הנובי גוד הוא חג לציון תחילת השנה האזרחית (גוד=שנה , נובי=חדשה). החג נחגג במדינות ברית המועצות לשעבר והגיע גם לישראל עם עליית שנות ה-90.
את החג מלווים מנהגים שונים – חלוקת מתנות , קישוט ה"יולקה" (עץ אורן או אשוח אותו מקשטים בצעצועים צבעוניים) ,צפייה בתשדירי חג מיוחדים בטלוויזיה , וכמובן- ישיבת כל המשפחה סביב שולחן מלא בכל טוב (כסמל לשפע שמחכה לנו בשנה הבאה).
הרבה מחניכי התנועה חוגגים עם משפחותיהם את החג בכל שנה , אנחנו מזמינים את כל קיני וסניפי התנועה לציין את הנובי גוד יחד איתם!
הגבולות בדף זה הינם גבולות אדומים – כלומר , גבולות שחובה עלינו כמדריכים לשמור עליהם. גבולות אלו נועדו על מנת לאפשר לנו לקיים את הפעילות בקן במרחב בטוח תוך שמירה על חווית מוגנות. המטרה היא שכל חניכה וחניך יוכלו להשתתף בפעילות, ולשם כך עלינו לשמור עליה ועל אוירה טובה, חברתית ואחראית – הקווים האדומים יוצרים את המסגרת שבתוכה מתקיימת הפעילות החינוכית והחברתית.
כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.
השם הכולל למוגבלויות המתבטאות בחושים. הנפוצות שבהן הן קשת לקויות הראיה והעיוורון וקשת לקויות השמיעה.
אצל חניכים אשר המוגבלות היחידה שלהם היא חושית (והיא אינה נלווית למוגבלויות אחרות) נראה פעמים רבות התנהגות חברתית טיפוסית. יחד עם זאת, בשל קשיים שיתכן שהיו במהלך חייהם בשילובם בחברה (דחייה של האחר והשונה בקרב ילדים אחרים), לעיתים נשים לב למאפיינים הבאים:
חוסר באינטראקציה חברתית מורכבת – לפעמים יש קושי במפגשים ובאינטראקציה החברתית בין ילדים עם מוגבלות חושית לבין שאר בני גילם (כי ילדים אחרים נרתעים מהם, כי הם לא יכולים לשחק איתם בכל המשחקים, או כי הם במערכת חינוך אחרת). הדבר עלול לעיתים להשפיע על יכולתיהם להשתלב ולהבין נכון סיטואציות חברתיות. ככל שיהיו ביותר מפגשים עם ילדים אחרים, כך יכולת הלמידה החברתית שלהם תגבר.
חווים מעגל תסכול וגם מביעים חוסר סבלנות – שנובעים מחוסר היכולת שלהם להיות חלק מכל מה שקורה סביבם, וגם מחוסר החשיפה לאינטראקציות חברתיות.
יכולים ורוצים לייצר קשרים חברתיים – דרך שיחה, משחק, בילוי משותף.
כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.
קשת המוגבלויות המתבטאות בפעולות הפיזיות של הגוף: קושי בתזוזה, במוטוריקה הגסה והעדינה, שליטה בגפיים, שליטה בתנועות השרירים.
המוגבלויות יכולות להיות תוצאה של גורמים משתנים: מוגבלות מלידה, או כתוצאה מתאונה או פגיעה במהלך החיים.
בקשת המוגבלויות הפיסיות נפגוש בשיתוק מוחין וניוון שרירים, לדוגמא.
קושי בדיבור ובתקשורת, שנובע מקושי פיזי ולא ממוגבלות תקשורתית או שכלית- לעיתים תשפיע המוגבלות בשרירים על היכולת להזיז את השרירים הפה, וכתוצאה מכך תיצור אצל חלק מהחניכים דיבור איטי ולא ברור. ישנם חניכים שלא יוכלו לתקשר בכלל בעזרת הפה, אלא באמצעי תקשורת חלופיים (לוח אותיות ממוחשב לדוגמא). חשוב לזכור שהקושי הוא בביטוי הפיסי, אבל התפקוד השכלי והתקשורתי הוא ברמת תפקוד טיפוסית.
חוסר באינטראקציה חברתית מורכבת– בשל המוגבלות, פעמים רבות ילדים עם מוגבלות פיזית לא באים באינטראקציה חברתית עם שאר בני גילם (כי ילדים אחרים נרתעים מהם, כי הם לא יכולים לשחק איתם, או כי הם במערכת חינוך אחרת). הדבר ישפיע לעיתים על יכולתיהם להשתלב ולהבין נכון סיטואציות חברתיות. ככל שיהיו ביותר מפגשים עם ילדים אחרים, כך יכולת הלמידה החברתית שלהם תגבר.
חווים מעגל תסכול וגם מביעים חוסר סבלנות– שנובעים מחוסר היכולת שלהם להיות חלק מכל מה שקורה סביבם, וגם מחוסר החשיפה לאינטראקציות חברתיות.
יכולים ורוצים לייצר קשרים חברתיים- דרך שיחה, משחק, בילוי משותף.
כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.
מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) מתבטאת במוגבלות ביכולת השכלית ובמוגבלות במיומנויות וכישורי החיים הנדרשים כדי לתפקד בחיי היום-יום. המוגבלות מתבטאת הן בהיבט האישי (לדוגמא- סידור החדר) והן בהיבט החברתי (השתתפות בדיון, יציאה לסרט, התנהגות במסעדה).
למוגבלות השכלית התפתחותית יש רצף של רמות תפקוד.
מיומנויות וכישורי חיים מוגבלים (לעיתים נראה שקוראים לזה "התנהגות מסתגלת מוגבלת") , במספר תחומים:
מיומנויות תפישתיות– יכולת להבין ולבטא מידע מדובר, לכתוב ולקרוא, לקבל החלטות ולהפעיל מנגנוני ביקורת של נכון/לא נכון ו-אסור/מותר.
מיומנויות חברתיות– באות לידי ביטוי בקושי ביצירת יחסים בין-אישיים, לעיתים נראה גם גילויי חוסר בטחון עצמי, הנובעים מהיחס אליהם.
מיומנויות מעשיות– קושי ביכולת לתפקד בצורה עצמאית, אצל חלק מהאנשים יבוא לידי ביטוי בקושי לסגל הרגלי שמירה על הגיינה ובטיחות.
אצל כל אדם נראה טווח מיומנויות אחר, אשר בתוכו יתגלו קשיים בפיתוח כישורי חיים מסויימים, וחוזקות בכישורי חיים אחרים.
מגבלה ביכולת השכלית- קושי בתכנון (לטווח ארוך או הקצר), בפתרון בעיות והסקת מסקנות, ובלמידה מתוך ניסיון וטעייה. יהיה קושי בהבנת מושגים ותופעות מורכבות, ותהיה לרוב תפישת מציאות פשוטה. לפעמים נראה למידה איטית, קושי לבצע רצף הוראות הניתנות מראש.
קושי בהסתגלות- אצל חלק מהאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית נבחין בדפוסי מחשבה נוקשים וחוסר גמישות, והצמדות למה שכבר מוכר ומוחשי. כתוצאה מכך יצופו קשיים בשינויים פתאומיים, לדוגמא: שינויים בלוחות הזמנים הקבועים או בסיטואציה חברתית מוכרת שהופכת ללא מוכרת.
ההתנהגות לא מותאמת לסביבה החברתית- לפעמים נבחין בחוסר הבנה של חוקים, נורמות חברתיות וקודים תרבותיים, ושל גבולות המגע.
כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.
לקות תקשורתית, המוכרת גם בשמות "הקשת האוטיסטית", "ספקטרום האוטיזם" המבטאים רצף של רמות תפקוד.
לאנשים עם אוטיזם חווים את המידע הנקלט דרך החושים (שמיעה, ראיה, מגע, ריח וטעם) שונה מהטיפוסי. הדבר עלול ליצור לפעמים הצפה חושית (עומס של מידע ותחושות) ולכן אחת מדרכי ההתגוננות מפני מצב זה הוא התכנסות פנימה אל עצמי (עצמי=auto) ומכן המושג אוטיזם (Autism).
תקשורת והתנהגות חברתית לא מותאמת לסיטואציה– אנשים על הספקטרום האוטיסטי יתקשו ליצור קשר עם הזולת או לשתף פעולה. הם עשויים להתקשות בהבנה של בדיחות, סלנג, רמזים וציניות ובד״כ מפרשים את הנאמר כפי שהוא, באופן קונקרטי ופשוט.
קושי בשינויים וצורך בשגרה קבועה ומוכרת.
וויסות חושי בעוצמות משתנות– לחלקם סף גירוי נמוך, כך שהם רגישים למגע, לצליל וכד׳. לאחרים סף גירוי גבוה והם זקוקים להרבה גירויים על מנת להגיב. הקושי בוויסות החושי עלול לגרום למצוקה ולעורר תגובות שונות.
העמקה בתחומי עניין– לעיתים נראה עיסוק רב ורצון ללמוד ולהתפתח בנושא מסויים (ספורט, מתמטיקה, מוזיקה, ציור), אל מול חוסר עניין בנושאים אחרים.
לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר) יש קושי בהתאמת ההתנהגות למצב החברתי שנמצאים בו, וקושי בבחירת הדבר המתאים לומר. לרוב הם מתעניינים ומכירים לעומק נושא מסוים. טון הדיבור, גובה הצליל, האינטונציה ושטף הדיבור נשמעים לעתים כ׳בלתי רגילים׳. למרות רצונם העז בחברה הם עלולים למצוא את עצמם מבודדים, בעיקר כי נתפסים כ׳מוזרים׳ בעיני החברה הסובבת.
בשנה האחרונה הייתי מדריכה של קבוצת שילוב וזה היה בין הדברים המדהימים לדעתי שאפשר לעשות כחניכה בקן. יש משהו בעבודה עם ילדים עם מוגבלויות שממבט ראשון זה מאוד מרתיע ומפחיד, ורק חושבים כל הזמן- מה אני יכולה לעשות איתם בפעולה? אבל מהרגע הראשון, מהפעולה הראשונה, מבינים שאפשר לעשות איתם הכל! אולי כל מתודה תהיה טיפונת ארוכה יותר, אבל כל דבר שרוצים אפשר לעשות.
אני חושבת שקבוצת שמש בקן, מאוד משפיעה על הצביון של הקן, על הדינמיקה בו. יש משהו במה שמעבירים לחניכים האחרים, בזה שבקן שלנו באמת יש מקום לכולם, וזה שכולנו שווים, שמשפיע על הערכים שמעניקים לחניכים האחרים. העובדה שמראים שכולם שווים, ועושים אותם דברים, אם זה אפילו בימי שיא ובטיולים, מטשטשת את ההבדלים בין כולם.
באופן אישי, הדרכת שמש זה סיפוק מטורף, בעיניי גם אם עבר יום פעילות פחות מוצלח, אבל ראיתי שהם מאושרים ושמחים והם נהנו, זה שווה הכל! אפילו אם הייתי מגיעה עצובה לפעמים, רק לראות אותם נהנים ולומדים ערכים שונים היה שווה את הכל.
אני הדרכתי שמש כשהייתי בכיתה י"א, ואי אפשר לשקר זו שנה מאוד עמוסה ומאוד קשה. והפחד הכי גדול שלי היה איך לשלב בין כל הדברים, וכשכולם אמרו לי שהדרכה תהיה נקודת אור קטנה במהלך השבוע, זמן לנקות את הראש לא האמנתי. אבל זה באמת ככה! הדרכת שמש הייתה באמת נקודת האור שלי במהלך השבוע, זמן לנקות את הראש מכל הלימודים ולעשות משהו מדהים. זה אפילו היה בדברים הקטנים, בחיבור עם החניכים, שאם קורה דברים אז הם מתקשרים אליי לספר, כי ממש חשוב להם וזה היה ממש ממש משמח ומרגש.
בנימה אישית, אני יכולה להגיד שהדבר הכי חשוב זה לסמוך על עצמך, וללכת עם התחושות לב שלכם, להבין שאתם ציוות הדרכה ולזכור שתמיד יש על מי לסמוך, לדעת שאתם שניים שעושים הדרכה מדהימה ומה שאתם עושים זה מדהים ולא הרבה אנשים עושים את זה. לזכור תמיד שגם כשקשה, שבפעולה הבאה יהיה יותר טוב ותמיד יש דברים קשים יותר ודברים קשים פחות. לקראת טיולים, תעברו טוב טוב על דברים חשובים עם ההורים (תמיד כדאי שהם יביאו זוג בגדים רזרבה לכל יום, לעבור על תרופות או על סתם דברים אישיים שקשורים לחניכים שלכם). ותזכרו תמיד שמה שאתם עושים זה מדהים ומותר להתפרק לפעמים, זה אנושי והגיוני.
עקרונות ההשתלבות וההכלה הם נגזרות פרקטיות מתוך "תפיסת ההשתלבות וההכלה" ומטרתם לבטא דרך ההדרכה מהלכה למעשה את מרכיביה: מפגש, עצמאות, כבוד, חיוניות, מוגנות והגשמה.
חלקנו את עקרונות השילוב וההכלה ל 3 :
הדרכה קבוצתית משלבת ומכילה
שמירת
החיים – בכל פעילות שנתכנן נחשוב על הסכנות הצפויות בה, ואיך להמנע מהן
נחשוב האם הפעילות בטוחה מספיק, ומה עלינו לעשות כדי להפוך אותה לבטוחה
ביותר.
שיוויון בדרישה ובצפייה – החניכים הם חניכים בקן. נדרוש מהם מחוייבות, התנהגות
קבוצתית, קבלת האחר, וכבוד לעצמם ולאחרים, בדיוק כפי שנדרוש מכל חניך אחר
בקן. נעביר להם את אותם התכנים החינוכיים שנעביר לשאר חניכי הקן, ונעניק
להם את אותה חוויית תנועת הנוער הייחודית לתנועה שלנו בבניית הפעילות.
הפעילות שנבנה צריכה לאפשר לחניכינו את הדרישה, החינוך והחוויה שמתאפשרים
לכל חניך בתנועה.
הדרגתיות- נבנה את הפעילות באופן הדרגתי.
בפעולות- נתחיל בפעילויות פשוטות, המוכרות לחניכים, ואז נעבור למשחק חדש או
למתודה שמציבה בפניהם אתגר חדש. גם את המשחק נלמד בשלבים, כאשר בכל שלב
נוודא הבנה של החניכים.
במערכים ותהליכי הכנה- לדוג- תהליך לקראת טיול יתחיל בפעולה שמסבירה מה
זה בכלל טיול בתנועה, פעולה הבאה תדבר על הסביבה שבה נטייל, ובפעולה אחריה
נכין את עצמינו לטיול ומה נעבור בו.
באתגרים שנציב את החניכים בפניהם- לדוג'- השתתפות באירועים קניים. בהתחלה
ישתתפו באירוע שיא שכבתי, אז בחג המעלות, אז בטיול של יום אחד, ואז בטיול של יומיים.
חזרתיות – נחזור על התכנים, המסרים, ההוראות, ההסברים מספר פעמים. נעשה
מספר מתודות הממחישות רעיון מסויים )לדוג'- מספר מתודות שהמסר שלהן הוא
שצריך לחבוש כובע על הראש כל הזמן בטיול( )נבקש מהם לבצע אותן או לחזור
עליהן(
עקביות וטקסיות- שמירה על עקביות עוזרת לחניכים להבין את המסגרת בה הם נמצאים,
על הסדר ותחושת הביטחון בתוכה, ואף לשמור על הגבולות הפנימיים והחיצוניים.
נקבע סימנים מוסכמים בינינו לבין החניכים. לדוגמא: שיר קבוע שאוסף את החניכים
בתחילת הפעולה. סימן מוסכם לשמירה על השקט, סימן מוסכם לבקשת עזרה מצד החניך.
ננסח כללים ברורים להתנהגות בפעילות. ננסח על דרך החיוב, מה אנחנו מצפים מהם. חשוב שנקפיד לנסח בשפה פשוטה ומובנת לחניכים.
נספר לחניכים מהו הפעילויות הצפויות. במיוחד בטיולים ואירועים גדולים בקן.
הדגמה והמחשה- כדי להנגיש את התכנים לחניכינו חשוב להשתמש בעזרים
חזותיים רבים, להשתמש בסימולציות מחיי היום יום, ולהדגים באופן ממשי )משחקי
תפקידים( מה מצופה מהם.
דוגמא
להדגמה ומשחקי תפקידים: בפעילות בה החניכים מתבקשים להצביע כדי להביע רצון
או הסכמה לתכנים שונים, יראו המדריכים דוגמא: אחד המדריכים יגיד היגד,
והמדריך השני יצביע בהתאם להסכמה / חוסר הסכמה.
שימוש בעזרים ויזואליים. לדוגמא- לו"ז כתוב לכל היום- יחד עם ציור שמתאר כל שלב.
תמונה של בקבוק מים כדי להזמין חניכים להגיד שהם צמאים. דוגמאות לעזרים
ויזואליים: תמונות, ציור, גרפים גדולים וברורים, מפות, סרטונים.
הוראות פשוטות- נשתמש בשפה מוחשית ופשוטה, ללא מטאפורות או ציניות כאשר
אנחנו מדברים עם החניכים ומבקשים מהם לבצע מתודה, להשתתף במשחק, או לשמור
על הגבולות למען שמירה על חייהם.
סביבת הפעילות
ארגון סביבת פעילות נקייה מגירויים והסחות דעת:
נפגוש את החניכים בכניסה לקן או בנקודה סמוכה וקבועה.
נקיים את הפעילות במקום קבוע ומוכר לחניכים
מקום הפעילות ללא עמוס בגירויים חזותיים ושמיעתיים: שעלולים להפריע לריכוז של
חניכינו ולגרום להם תחושת חוסר נוחות.
נצייד את חדר הפעילות – בג'ריקן מים, כוסות, נייר טואלט, הפעלות
חלופיות, ושאר דברים שתכלו במהלך הזמן שהחניכים שלכם צריכים. זה ימנע מהם
לצאת וכך ישאיר את סף הריכוז למשך זמן ארוך יותר.
נקיים פעילות במקום קרוב לשירותים )הדרך אליהם עלולה להסיח את הדעת וליצור בלבול.
נגישות- נחשוב על הפעילות לפרטיה, ונבנה אותה כך שהחניכים שלנו יוכלו להשתתף בה בצורה מיטבית ומירבית.
נגישות פיזית- נוודא שהתשתיות הפיזיות בקן ובמקום הפעילות של הקבוצה מונגשות
ומותאמות לכל חניכי הקבוצה
נגישות קוגניטיבית- נחשוב איך נעביר את התכנים כך שהחניכים שלנו יבינו אותם בצורה הטובה ביותר
נגישות מילולית- נחשוב איך נתאים את אופן בו אנו מדברים ליכולות של
חניכינו: העברת התכנים, ההסברים, ההוראות למשחקים ולמתודות, ולכל מה שאנחנו
רוצים להגיד להם בפעולה.
נגישות חברתית- יצירת סביבה טובה ומכילה בקן, הכוללת מפגש של החניכים עם חניכים אחרים.
הכלה חברתית – הסביבה החברתיתי הינה מקדם אדיר לשילוב וליצירת סביבה
מצמיחה. צוות מדריכים שמכיר את תחום המוגבלות ומבין איך להתמקם, חניכי שכבה
שדיברו איתם על זה – יכולים להוות את הסביבה המצמיחה והמאפשרת לפעילות
ושילוב איכותי ומשמעותי. כמובן שנקודה זו אינה באחריותכם הבלעדית ויש
להוביל אותה ע"י כלל הבוגרת, הקומונרים והקן.
הכירו את עבד ונהיל מהנוער העובד והלומד. עבד הוא מדריך ורכז בקן, ונהיל, רכזת ההדרכה – כבר מההתחלה היא זיהתה את הכישורים הגבוהים שלו, ראתה מנהיג מלידה. היא פעלה לשוויון והכלה, והשאר היסטוריה.
שניהם השתתפו בקמפיין השנתי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.. מנהיגים ומדריכים שמהווים דוגמה לכל מדריכי וחניכי התנועה ודרך הקמפיין הזה לכל החברה הישראלית.
תודה על ההגשמה של ערך שוויון ערך האדם ועל זה שהראתכם שבתנועה יש מקום לכולם וכל אחד יכול להיות מנהיג.
תודה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים שנתנו לנו את ההזדמנות להכיר את נהיל ועבד לכלל החברה הישראלית ולהראות את מנהיגותם וההובלה שלהם את התחום ברמה הלאומית.
