שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

האומץ לרצות

הצעה לטקס מקוון

אסקייפ רום: מצילים את העולם מהקורונה!

13 באפריל 2020

פעולה לשכבה הצעירה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

מטרות:                         

  1. החניך יכיר כי גם לילדים בשואה היו חלומות ורצונות.
  2. החניך יכיר בכוחו של החלום בעיצוב מציאות תודעתית אחרת המתבססת על שאיפה לעתיד טוב יותר – האומץ לרצות חיים טובים.
  3. החניך יכיר סיפור אישי של ילד בגיטו – אברמק.

עזרים: נספח א׳, נספח ב׳, סרטון השיר של אברמק, תחפושת

למדריך/מדריכה:

כשמדברים על השואה, בדרך כלל לא מדברים על החלומות והרצונות והשאיפות של האנשים, אלא על הסבל הנוראי, על הפחד, על המוות. אפשר לשכוח שלצד הכאב והעצב היו גם חלומות.  נלמד ביחד מהסיפור של אברמק שאסור לוותר על היכולת לחלום, כי החלום הוא מה שנותן תקווה, אומץ, ואמונה בעולם טוב יותר, אפילו לילד קטן בתנאים הכי נוראים שיש.

מהלך:

  1. לפני הפעולה:  בקשי מכל חניכ/ה להגיע עם נייר ועט/עפרון/טושים לפעולה
  2. התכנסות (10 דק׳)
  3. משחק פתיחה – מהפורטל  (7 דק׳)
  4. אמור/אמרי: היום אני רוצה שנדבר קצת על יום השואה והגבורה, שמתקרב אלינו. בכל שנה אנחנו מציינים את המועד הזה בבית ספר ובקן/סניף, וגם השנה חשוב שנעשה את זה למרות שאי אפשר להיפגש פנים אל פנים. אז היום נדבר על זה, ועל עצמנו, ומי יודע –– אולי גם נפגוש חבר חדש. אבל נתחיל בלדבר על חלומות.
  5. עשי שיתוף מסך ותכתבי את המילה ”חלום“. בסבב, כל חניך (או רק כמה חניכים אם זאת קבוצה גדולה) אומר במילים שלו מה זה חלום –– לדוגמא: חלום הוא משהו שאני רוצה, משהו שאני מדמיינת, שאיפה, וכו׳. תרשמי את מה שנאמר ליד המילה. (5 דק׳)
  6. אמור/אמרי: ברצוני להזמין ילד שאינו חניך בקבוצה, כדי שהוא יספר על עצמו ועל החלום שלו.
  7. המדריך השני (או חבר מהבוגרת) נכנס לזום בליבוש של אברמק, ומספר על עצמו. (ראה נספח א׳: העשרה למדריך– סיפורו של אברמק) (3 דק׳)
  8. שאל/י: האם אתם רוצים לשאול את אברמק שאלות? (מה קרה להוריו, איפה הוא נולד, מי החברים שלו…)

למדריכה: אם הם מתביישים, את יכולה לשואל בעצמך.
9. אמור/אמרי: אברמק רוצה לספר לכם על החלום שלו.

אברמק מקריא לחניכים את החלום בצורה מעניינת וחיה (נספח ב׳). באותו זמן, תעשי שיתוף מסך ותראי את הסרטון המצוייר עם השיר של החלום של אברמק. (10 דק׳)

למדריכה: אפשר להשמיע את השיר פעמיים ולהסביר על כל המקומות השונים שהוא מזכיר. אחרי הסרטון, לקבוצה יש עוד הזדמנות לשאול את אברמק שאלות או להגיב בצורה כלשהי. אברמק מודה להם על זה שהקשיבו לחלום שלו ונפרד לשלום מהחניכים.

10. שאל/י: (5 דק׳)

האם נראה לכם מוזר שלאברמק שחי בזמן השואה יש לו חלום כזה?

האם החלום עוזר לאברמק להתמודד עם מציאות החיים הקשה שלו?

אתם חושבים שצריך אומץ כדי לחלום? למה?

למדריכ/ה: שימו לב לנהל את הדיון בצורה חכמה: או לענות בסבב, או כל פעם לבחור חניך אחר שיענה על השאלות. חשוב לתת לכמה שיותר חניכים הזדמנות לדבר, זאת פעולה אישית על החלומות שלהם וייתכן שהם מאוד ירצו לשתף)
11. כל חניך מצייר או רושם על הנייר שלו את החלום שלו ומה הוא נותן לו (לדוגמא: החלום שלי נותן לי אומץ, החלום שלי משמח אותי, החלום שלי נותן לי תקווה, אני גאה בחלום שלי, וכו׳) , מצלם ושולח בווטסאפ הקבוצתי. (10 דק׳)

12. שאל/י: מי רוצה לשתף את החלום שלו? (תבחרי רק 2 או 3, או עוד אם יש זמן לזה) (5 דק׳)


13.סיכום:

סיפורו של אברמק מראה לנו כי גם בגטו, במציאות הכי קשה וכואבת, נותרו הילדים עם חלומות ועם שאיפה לחיות ולשמוח. הגיוני לחשוב שהחלומות של ילדים בגטו יהיו על הצרכים שלהם במציאות הקשה – עוד מזון, בגדים חמים, מקום נוח יותר לגור בו. לעומת זו אנו רואים כי אברמק בחלום שלו מספר על דברים שהוא רוצה לעשות כשיהיה בן עשרים, הוא מאמין שיהיו חיים אחרי המלחמה והם יהיו חיים טובים. היכולת הזו של אברמק לחלום ולדמיין חיים בצבעים אופטימיים בתוך המציאות הקשה בגטו עוזרת לו להתמודד עם הקשיים היומיומיים ולא להיכנע אליהם. צריך הרבה אומץ ואמונה כדי לחלום על עתיד יפה בתוך מציאות קשה, וזה דבר שאנו יכולים ללמוד מאברמק.

                                                                                         "עלה והגשם!"

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!