שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    כל ישראל ערבים זה לזה

    האנשים שמאחורי המרד

    הצעה לטקס מקוון

    13 באפריל 2020

    פעולה למתבגרת ליום השואה

    1. החניכים יכירו בפעולה הנאצית לבודד כל אדם לגורלו כחלק מאופן השמדת העם היהודי .
    2. החניכים יזהו בתרבות היהודית ככזאת שקוראת לקהילה וליחד.
    3. החניכים ייבחנו את הציווי של "כל ישראל ערבים זה לזה" כחברים בקבוצה בקן/בסניף ויגבירו את הדימוי על הפוטנציאל שיש בזה עבורם.  

    למדריכה:

    שואת העם היהודי בכללותה היא דבר קשה מאוד להבנה כשלעצמו. היקפי המספרים של הקורבנות, התאריכים והתהליכים הם רבים. הפעולה הקרובה מבקשת לזהות מאפיין מרכזי של הנאצים בזמנים ההם, והוא בידודם של היהודים והפרדתם אחד מהשני. היהדות בתרבות שלה מבקשת להיות יחד. אלפי שנים היו חיים בקהילות שונות ביחד, נוהגים מנהגים משותפים וערבים אחד לשני. נבקש לאפיין זאת בפעולה הקרובה עם המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה"- בעזרת דבריו של הרב מאיר לאו, ניצול שואה שלימים גדל להיות הרב הראשי לישראל.

    הבחירה להיות יחד בתוך המציאות היא חלק מרכזי וחשוב בהיותנו תנועה, נבקש לעורר בחניכים את ההכרה באופן הזה, שסייע ליהודים רבים אז וכמו אז גם היום הוא יסוד חשוב ביכולת לחיות חיים בכבוד. הבחירה לראות את האנשים שסביבי, לדאוג להם, להיות אחראיים לשלומם- היא היא תנועתנו.

    מהלך הפעולה:

    1. משחק פתיחה :
    2. שתפי מסך וקראי הם החניכים את השיר "תחילה הם לקחו את הקומוניסטים"- נספח א'.
    3. דיון:
      – מה הבנתם מהשיר?
      -למה לדעתכם הוא "לא אמר כלום"?
      -למה זה קשה להרים את הקול כשאתה לבד?  
    4. אמרי: השיר הזה שכתב כומר גרמני משקף לנו את הדרך שבה הנאצים פעלו. בעצם הם הפרידו בין אנשים, לא לקחו את כולם ביחד, אלא כל פעם ציבור אחד.זה מה שאפשר להם להתקדם, כל הזמן להפריד ולעשות "סלקציות"- לבחור מי יהיה הקורבן ולתת את התחושה "שהשאר" לא צריכים לדאוג. עד שכמו שאנחנו רואים בשיר בסוף גם הגיעו אליהם, וזה היה מאוחר מדי.
    5. שאלת הצפה: למה לדעתכם זאת הדרך שבה פעלו הנאצים? (ניתן לכתוב בלוח בזום דברים שאומרים/ או לשתף מסך עם מסמך וורד ריק )
    6. אמרי : כעת נקרא קטע קצר שכתב הרב מאיר לאו, שהיה ילד בשואה, ולימים עלה לארץ והיה לרב הראשי של ישראל. הוא כתב ספר על מה שהיה שם וקרא לו "אל תשלח ידך אל הנער". בקטע שנקרא הוא מתאר את ההגעה שלו למחנה הריכוז בוכנוואלד.
    7. שתפי מסך וקראי איתם את הקטע מהספר- נספח ב'.
    8. הורידי משיתוף מסך ושאלי:
      -איך לדעתכם מציאות שבה "כל אחד לגורלו" נראית? מה הקשר של האנשים? האם הם ייגשו לסייע למי שצריך?
      -מה המשמעות של "להיות ערבים זה לזה?" הרב מחבר את המשפט הזה למסורת היהודית, איפה אתם פוגשים אותו במסורת ? (תפילות במניין,יושבים שבעה כשמישהו נפטר ולא משאירים את המשפחה לבד, הכנסת אורחים, סוכות, יושבים יחד בליל הסדר ועוד…)
      -למה לדעתכם דווקא כשהוא רואה את המשפט בשער של המחנה הוא נזכר במשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" שכמו שהוא אומר זה משפט הפוך?
      -מה זה אומר להיות ערבים זה לזה בשואה לדעתכם? איך זה נראה?
    9. אמרי: מאיר לאו כותב את זה כי הוא התחנך בחייו כילד יהודי על תרבות שלמה של יחד. של חיים בקהילה, של עזרה אחד לשני, עזרה לחלש, עושים דברים בקבוצות. כשהוא נתקל בשלט שמבקש להפריד ולהחליש את האנשים זה פועל נגד ההגיון שהוא בעצם התחנך עליו.
    10. דיון :
      -איך אתם מרגישים בימים האלה שאנחנו נמצאים בהם שהמשפט הזה מצווה אותנו?
      -מה אתם חושבים שזה דורש מהקבוצה בתקופה הזאת להיות ערבים זה לזה?
    11. שאלי לסיכום: בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים בה, מה הכח שלכם כקבוצה? תנו דוגמאות.
    12. סיכום: המשפט הזה "כל ישראל ערבים זה לזה" הוא משפט מוכר והוא חלק מרכזי מהתרבות היהודית כבר אלפי שנים. היכולת של קהילה לדאוג לעצמה, דורשת מהאנשים לראות אחד את השני, ולרצות לדאוג להם. ככה גם בימים האלה שמעלים הרבה קשיים ואתגרים, זה חשוב שנאמץ לעצמנו את המשפט הזה ולא נשאיר אנשים להיות לבד לגורלם. גם בקבוצה, שנהיה קשובים אחד לשני, ושנבחר לראות גם מה קורה מסביב ולדאוג לקהילה שלנו. זה חלק מהרעיון שלנו בתנועה.
    שליחת כתבה
    השארו מעודכנים!