שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

מטרות:

  1.  החניכים יכירו את סיפור הגבורה של יהודי ברית המועצות , חיילי הצבא האדום.
  2.      החניכים יכירו בחשיבותו של יום הניצחון בלוח השנה הישראלי ויכירו את פועלם של וותיקי המלחמה בישראל.
  3. החניכים יבחרו לקחת אחריות על שימור הזיכרון של יום הניצחון היום ובעתיד.

מהלך הפעולה:

למדריכה : נושא יום הניצחון הוא נושא רחב מאוד , ביחס לגודלה העצום של המלחמה . בפעולה הקרובה אנחנו נתמקד בחיילים היהודים בצבא האדום, ולא בצבא האדום כולו .

את הפעולה נעבור בליווי של מצגת – חשוב לעבור על המצגת לפני שמעבירים אותה לחניכים וללמוד אותה.

חלק א'- ציר זמן היסטורי

1. מראים תמונה  (שקופית 2) ושואלים

(5 דק)

– מה  אתם  רואים  בתמונה?

–  מה  אתם  יודעים\ שמעתם  על  יום  הניצחון?

–  שמעתם  פעם  את  המילה  "ווטרן?"

למדריכה: זה רק חלק של הצפה , אז חשוב לא להתעכב יותר מידי. לתת לכמה חניכים לדבר ולהתקדם הלאה.

אמרי : בפעולה הקרובה אנחנו נלמד את סיפור הגבורה של יהודי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. לא נצליח לגעת בהכל כי זה נושא רחב מאוד , אבל נדבר על מה שנצליח ויעניין אותנו.

 2.  קוראים יחד את ההגדרה לווטרן.

3. עוברים עם החניכים בקצרה על ציר הזמן (שקופיות 3-7) (15 דק')

בכל פעם מראים תמונה ושואלים את החניכים מה הם חושבים שקורה בתמונה ובחלק הזה בציר זמן (זה הזמן שלהם לפרוק קצת את שיעורי ההיסטוריה וחשוב שהם ינסו לנחש כדי שזאת לא תהפוך להיות הרצאה שלכם)

– עוברים בין האירועים השונים בציר .

שואלים : יש משהו שהפתיע אתכם? משהו שלא ידעתם?

4. קוראים את הנתונים (5 דק')

שואלים :

–   למה לדעתכם יהודים רצו להתגייס למלחמה?

–   למה לדעתכם זה צד במלחמה שאנחנו פחות מכירים?

5סיפורי גבורה יהודית (שקופית 9) – בוחרים יחד עם החניכים 2-3 אנשים שרוצים להכיר את הסיפור שלהם מקרוב יותר . נותנים בכל פעם לאחד החניכים להקריא . (15 דק')

למדריכה : כשלוחצים על הדמות מגיעים ישירות לסיפור שלה- סימן החץ למטה יחזיר אתכם לשקופית עם

כלל הדמויות .

שואלים –

6. משחק המדליות (שקופית 18) – במידה ונוצר לחץ של זמן אפשר לוותר. (10 דק')

אימרי : אחרי המלחמה חיילים רבים קיבלו מדליות ואותו על מעשי הגבורה שלהם בזמן הקרבות.

אנחנו רואים את הווטרנים הולכים עם המדליות על הז'קט – אבל חשבתם פעם מה זה המדליות האלה ומה הן מסמלות? אנחנו נשחק עכשיו משחק ונגלה מה אומרת כל מדליה. אלה כמובן ממש לא כל המדליות שיש.

אומרים לחניכים לסמן על המסך (כל חניך בצבע אחר) איזו מדליה קשורה לתיאור הכתוב באמצע.

בודקים מי היה הכי קרוב וקוראים מה מסמלת כל מדליה .

למדריכה : גם כאן מגיעים לתיאור ע"י לחיצה על התמונה של המדליה.

חלק ב'- יום הניצחון בישראל

7.  חוק יום הניצחון – (15 דק')

אימרי : חלק מהלוחמים (כמו שקראנו על חלקם) בוחרים לעלות לישראל. הם מגלים שכאן בישראל לא

חוגגים את יום הניצחון כמו שהם מכירים ולפעמים לא מציינים בכלל. אז הם עושים פעולות שונות ומצליחים

להגיע להישג חשוב מאוד – חוק יום הניצחון.

קוראים יחד את החוק ורואים את הסרטון (שקופית 26).

שואלים :

–  איך חוק כזה יכול לשנות את היחס לווטרנים?

– איך החוק יכול לשנות או להרחיב את מה שאנחנו יודעים על המלחמה?

– איך אתם הייתם רוצים להתייחס ליום הזה?

למדריכה : אנחנו מאוד מכירים את סיפור השואה – זה החינוך שלנו והסיפור שלנו וזה חשוב מאוד. ההכרה בסיפור החיילים היהודים בצבא האדום חשובה בשביל להרחיב את התמונה שלנו על מהם

מעשי הגבורה של היהודים במלחמה הזו. ההתגייסות לצבא האדום הייתה גם למען ברית המועצות וגם

למען העם היהודי.

8.  מכתב מאברהם – קוראים את המכתב מאברהם יחד (10 דק')

שואלים :

– מה אברהם דורש מאיתנו?

– למה הוא בוחר לדבר דווקא איתנו? עם הנוער? –   בסופו של דבר , אפילו בקרוב , הווטרנים יגיעו את מותם, והדור שלהם יעבור מהעולם- מה אתם חושבים שתפקידנו בהעברת הסיפור שלהם?

חלק ג' – פרוייקט הנצחה לקבוצות דוברות רוסית

9.  רואים יחד את הסרטון של "מבצע ווטרן" – (10 דק')

שואלים :

-מה הקושי שעולה מתוך הסרטון? אתם יכולים להזדהות?

-פעם יצא לכם לשמוע את הסיפור המשפחתי מהמלחמה?

נותנים לחניכים להציף תחושות וסיפורים .

10. הצעה לפרוייקט – אימרי: אני חושבת שיש לנו תפקיד גדול בלשמור את הסיפור של הסבים והסבתות שלנו, יכול מאוד להיות שאם אנחנו לא נדאג לזכור ולהזכיר אותו כל הזמן אז הוא פשוט לא ייזכר. הווטרנים עבדו קשה מאוד על חינוך החברה הישראלית על סיפור הגבורה שלהם ועכשיו- זה תורנו.

 אני רוצה להציע לכם לעשות פרוייקט איסוף סיפורים , שיהפוך לספר.

כל קבוצה שמעוניינת לעשות את הפרוייקט (או חניכים ספציפיים) – תפנה לעדן זגורסקי לקבלת דף ריאיון והסבר.

eden.zagorskiy@gmail.com

סיכום

יש כל מיני דברים בהיסטוריה שלנו שאנחנו פחות מכירים , ויום הניצחון הוא יום כזה . אנחנו רואים לפעמים את המצעדים ואת האנשים המבוגרים עם המדליות ולא עד הסוף מבינים מה קורה . לפעמים זה ממש סבא או סבתא שלנו ואנחנו מרגישים הרבה קרבה אבל לא מספיק מבינים. אני חושבת שהסיפור של היהודים בצבא האדום הוא סיפור חשוב שאנחנו חייבים לדעת ולהכיר ולשמור עליו. יש לנו תפקיד גדול בתוך זה , כמו שאמר אברהם. זה יכול להיות יום רק של דוברי רוסית ולאט לאט להימחק, אבל אני חושבת שאסור לנו לתת לזה לקרות.

מצגת ניקוד לפעולה
מצגת לפעולה

מטרות:

מהלך:

 מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות/שלוש קבוצות, והמדריך נכנס למשחקי הזיכרון שנמצאים פה- http://www.yo-yoo.co.il/memory/ דרך הזום, עושים משחק [המדריך עושה שייר סקרין ומקליק בשם הקבוצות] 

כל אחד אומר את השם של אחת הסבתות שלו, להציע להגיד את המצחיק יותר (חשוב לחשוב מראש אם זה עלול לייצר דברים לא מתאימים, לרוב זה בהתחלה מביך והופך מהר למשחרר, אבל צריך גם לחשוב אם אין פה איזו סיטואציה נפיצה יותר, וגם לתת דוגמא אישית[תמציאו שם מצחיק לסבתא שלכם אם צריך!]

המדריך אומר את השם של שני חניכים, והראשון שאומר את השם של הסבתא של השני מנצח, ואומר את השמות של הזוג הבא! אם שני החניכים לא מצליחים תוך עשר שניות, מי שקרא בשמות שלהם מקבל נקודה ואומר זוג חדש אם המשחק מתחיל להיות קל אבל החניכים עוד לא מיצו, אפשר להוסיף את השם של הסבא, ואז לפני כל 'קרב' להגדיר גם אם עכשיו אומרים את הסבא או הסבתא!

פותחים מפה של העולם, לדוגמא-https://static.wixstatic.com/media/a4557f_821f35c7ac4b4736b527de98bb4cc00f~mv2.png/v1/fill/w_762,h_551,al_c,usm_0.66_1.00_0.01/a4557f_821f35c7ac4b4736b527de98bb4cc00f~mv2.png

כל חניך בתורו צריך לספר מאיפה הגיע הסבתא/סבא וסבתא שלו, ומסמן/המדריך מסמן על המפה את הדרך לישראל.

מקודם שיחקנו את משחק הזיכרון, באמת, משפחות הגיעו לישראל מהמון מקומות בעולם, אבל היום נלמד סיפור ממש חשוב על עלייה אחת מסוימת, ורציתי לשאול אתכן שאלה, לזכור סיפורים של משפחות זה חשוב בכלל?

[תני מקום לשתי תשובות קצרות, עדיין לא לפתח את הדיון עכשיו]

[תראו כמה שאתם מרגישים שהחניכים מצליחים להתרכז]-

                                מה הסיבות שאנשים ייצאו למסע ארוך וקשה על מנת להגיע לישראל?

המדריכה מחלקת את הילדים לשתי קבוצות, כל קבוצה צריכה לשלוח כמה שיותר דברים קשים/מפחידים/מסוכנים בלעשות מסע כזה.
לחליפין, אם הקבוצה טיפה יותר בוגרת, מומלץ לתת לקבוצה אחת לכתוב כמה שיותר סיבות טובות לעלות למדינת ישראל ולחיות בה, ולקבוצה השנייה כמה שיותר סיבות לוותר על המסע ולהישאר באתיופיה.

אמרי: אני חושבת שזה מאוד מאוד אמיץ ומיוחד שאנשים בחרו ככה לעזוב הכל ולהגיע לכאן מתוך חלום גדול של כל כך הרבה שנים על להגיע לירוסלם, לארץ. אנשים היו מוכנים לעשות הכל למען הגשמת החלום הזה.  

בארץ שלנו יש הרבה מאוד אנשים גיבורים שעשו מסע מאוד לא פשוט לארץ ישראל, ואנחנו בנוער העובד והלומד ובקבוצה חושבים שמגיע לכולם להכיר וללמוד על המסע הזה. היום למדנו סיפור מאוד מיוחד וחשוב, שלא מספיק אנשים  מכירים. אני חושבת שכל הדברים שאמרתם ממש חשובים, וחשוב שעוד אנשים יכירו את הסיפור גם.

אני מזמינה אתכם, לא משנה מאיפה המשפחה שלכם הגיעה, לשאול את ההורים והסבים שלכם וללמוד עוד על הסיפור של כולנו!

מטרות

  1. חשיפה, מפגש משמעותי והמוני עם אנשים שעשו את המסע מאתיופיה.
  2.  הרחבת האתוס הציוני והכרות עם סיפורה של קהילת ביתא ישראל.
  3. ציון יום הזיכרון ליהודים שניסו בדרכם לארץ ישראל בצורה ראויה גם בתקופת הקורונה.

זיהינו שהמפגש במפעל זיכרון בסלון בשנים האחרונות בתנועה מצליח לחבר את החניכים ואותנו לסיפורים מרגשים וחשובים. אנחנו רוצים השנה סביב משבר הקורונה להפגיש את כלל החניכים עם סיפורי הגבורה והעלייה של ביתא ישראל.

איך עושים זכרון בסלון– כמה דגשים:

  1. יש סיפורי עלייה שונים, כאשר קובעים עדות יש להבין מראש מה הסיפור. מאיפה, איזה עלייה, שנים. (עליות ראשונות, המסע, עליות אחרונות, ביתא ישראל, זרע ישראל)
  2. זה נושא מאוד רגיש. צריך להיות מאוד רגישים. הרבה מאוד משפחות נשארו חצויות. חלק עלו לארץ והרבה נותרו מאחור, במחנות מחכים עד היום לעלות לארץ ישראל. זה פצע פתוח. צריך לא להניח שום דבר מראש, ולהבין בצורה חד משמעית על מה אפשר לדבר ועל מה לא.
  3. מי שבקשר עם האנשים חייב בעצמו לעשות כמו זכרון בסלון מקדים, ולהכיר את הסיפור. מתוך כך עליכם לבנות את המפגש ולהזמין את האיש/אישה שיתנו את העדות שלהם. תזכרו שאתם בונים את המפגש ומתכוננים אליו. אי אפשר להעביר אותו בצורה איכותית וטובה, בלי שתדעו לנהל את המפגש ולשאול שאלות.
  4. יש את המנחה, רכז הפעילות/מדריך שאחראי על המפגש ואת המרואיין. צריך לבוא מוכנים מראש עם דף שאלות. ומה הדברים החשובים שעליהם מתעכבים. *יהיה מצורף דף שאלון לדוגמא. כמובן שכדאי להתאים גם שאלות למי שתראיינו וההכרות שלכם איתם, מה מענייין אתכם ומה חשוב לכם שהחניכים ידעו.
  5.  לקבוע מראש, להרים טלפון ערב ולפני ובאותו היום של המפגש גם להבין שאין בעיה ושנפגשים . צריך כמובן מראש להכין סאונד, מצגת אם צריך, לשלוח זימון לזום ולעשות חמ"ל טלפונים. זה מפגש משמעותי ואין לו משמעות אם לא היו חבורות גדולות של קבוצות/חניכים שיבואו למפגש.
  6. לכל התייעצות ניתן לפנות אל אחד מאנשי הצוות ואליי באופו אישי. אור- 052-8616773.

עלה והגשם!

-הטקס כתוב כטקס רגיל,  במידה ועדיין יהיה אסור להתקהל אפשר להתאים אותו להיות טקס מקוון .
– בכל מוקד פעילות מומלץ להקים צוותון מהמוקד פעילות ולחלק תפקידים.
– יש להכין מראש את הקטעים, להעלות אותם שכל החניכים יוכלו לראות אותם כשמשתפים.

– יש להכין מראש את הקטעים, להעלות אותם שכל החניכים יוכלו לראות אותם כשמשתפים

  1. פתיחה- רכזת הפעילות.
  2. דקה דומיה.
  3. הקראת יזכור.
  4. הקראת המכתב של אברהם אדגה.
  5. קטע הסברה כללי על היום.
  6. קטעי עדות – הדרך והמחנות.
  7. שיר.
  8. דבר החניכים.
  9. התקווה.
הצעה-לטקס-במוקד-פעילות-תשפהצעה לטקס

מטרות:

מהלך:

  1. ”שיעורי בית“ לפני הפעולה – ראיון עם הורים. מבקשים מכל החניכים לראיין הורה אחד על העבודה שלו.
    • מה העבודה שלך
    • איך זה נראה ביום–יום?
    • מה את/ה הכי אוהב/ת בעבודה שלך?
    • מה הכי מאתגר אותך בעבודה שלך?
    • איזה תכונות צריך כדי לעבוד בעבודה שלך?
    • למה את/ה גאה במה שאת/ה עושה?
  2. התכנסות + משחק פתיחה (15 דק׳)
  3. משתפים – כל חניך יכול לשתף במקצוע של הוריו ו2 דברים נוספים מתוך הריאיון שלו. (15 דק׳)
  4. שאל:
  5. מה לדעתכם הכי חשוב במקום העבודה? כבוד לעובדים, שכר גבוה, ימי חופשה, עבודה מעניינת, תחושת משמעות, תחושת גאווה..?
  6. אמור: אנחנו מדברים על עבודה כי אנחנו מתקרבים לאחד במאי, שבו חוגגים את כל האנשים העובדים ונלחמים על זכויותיהם. כדי להכיר קצת יותר את החג, נראה סרטון ונעשה טריוויה.
  7. צופים בסרטון על האחד במאי (5 דק׳)
  8. מלך הטריוויה אחד במאי (10 דק׳)
  9. אמור: האחד במאי הוא חג שמציין את חשיבות האדם העובד, את הצורך החברתי שיש בלהעריך אותו בלכבד אותו, ולשמור על זכויותיו. בכל שנה בקן אנחנו חוגגים את האחד במאי בכל מיני דרכים, אבל זאת שנה מיוחדת מאוד – בגלל נגיף הקורונה, רוב האנשים לא עובדים כי זה מסוכן. אבל יש עדיין אנשים שהולכים לעבודה כל יום, כי לא היינו מצליחים לתפקד כחברה בלעדיהם.
  10. צופים בסרטון על הצורך הגדול בעובדים במקצועות שונים, ביניהם קופאיות, עובדים בפסי ייצור במפעלים, פועלים בדלק וחשמל, וכו׳. (5 דק׳)
  11. שאל:
    למה החברה שלנו כל כך זקוקה לעובדים האלה? מה היה קורה לחברה שלנו בתקופה הזאת בלעדיהם?
  12. אמור: השנה לכבוד האחד במאי, אנחנו רוצים להגיד להם תודה שהם עובדים ועוזרים לכל החברה אפילו שזה מסוכן.

כל קבוצה קיבלה מקום אחר שפועל בשכונה/בעיר שלנו כדי לברך ולהעלות את המורל אצלו. הקבוצה שלכם קיבלה את _____, ונכין לו אגרת וירטואלית של תודה. אנחנו נדאג לשלוח אותה בנוסף לסרטון בו כולנו נצטלם בזום מברכים את העובדים במקום הזה. (למדריכה: ראי דף הסבר למבצע להרים לעובדים לצעירה לפרטים נוספים)

מבצע מרימים לעובדים

מטרות:

מהלך:

  1. להגיד לחניכים מראש להביא פתק כחול ופתק אדום לפעולה. בנוסף, תבקשו מכל אחד להביא כוס אחת של עדשים או פתיתים לא מבושלים.
  2. התכנסות וצחוקים (10 דק)
  3. משחק פתיחה – החזיר (5 דק׳): מטרת המשחק הוא לקבל כמה שיותר כוכבים. בכל סבב החניכים צריכים להרים או את הפתק הכחול או את הפתק האדום. אם כולם מרימים כחול, כולם מקבלים 2 כוכבים. אם 2+ חניכים מרימים אדום, כל אחד מהם מקבל 4 כוכבים. אם כולם מרימים אדום, אף אחד לא מקבל כוכב.

למדריכה: המשחק מדגים לחניכים שאפשר לבחור לדאוג לכולם בצורה שוויונית, או שאפשר לדאוג לעצמך על חשבון אחרים. אם במשך המשחק החניכים מתקשים להבין ורק מנסים לקבל יותר כוכבים, אפשר להציע להם לנסות להרים פתקים כחולים… אבל לא בכוח. חשוב שהם יעשו את מה שהם רוצים.

4. שאל (5 דק׳):

איך היה לכם במשחק?

מה אתם חושבים על זה שהיה אפשר לנצח רק על חשבון אחרים?

מה עדיף להצביע? כחול או אדום?

למדריכה:  תבחרי חניך אחד או שניים שיענו על כל שאלה. אם שמת לב שהיו חניכים מאוד התלהבו או היו מתוסכלים מהמשחק, תבקשי מהם לשתף את החוויה שלהם. אם את רואה שיש חניכים שהבינו את המסר, חשוב לתת להם מקום להגיד את דעתם. אימרי:  במשחק הזה ראינו שאפשר שכל אחד ידאג לעצמו ויקווה שהוא ינצח –– או שאפשר להחליט לדאוג לכולם ביחד. נחזור לרעיון הזה בהמשך!

שאלי:

מישהו כאן יודע מה זה האחד במאי?

אימרי: האחד במאי זה חג שחוגג את כל האנשים העובדים בחברה. לכבוד החג, אני רוצה להציע לכם לעבוד בשבילי. אני צריכה לדעת כמה עדשים/פתיתים נכנסים לכו, ואני מוכנה להביא לכל מי שמסיים חבילת שוקולד. מוכנים?

מורידים את השכר (5 דק׳). שימי מוזיקה מפעילה ותגידי להם להתחיל. אחרי דקה או שתיים תודיעי להם שהחלטת שחבילת שלמה לכל אחד זה יותר מדי –– את מורידה לחצי חבילה. תמשיכי להוריד את ה”שכר“ עד שכל החניכים יתייאשו ויחליטו שזה לא שווה את המאמץ.

שאלי (5 דק׳):

בהצבעה: מי היה מוכן לעשות את העבודה תמורת חצי חבילה? רבע? קובייה אחת?

זה היה פייר מה שעשיתי? מה הרגשתם כל פעם שהורדתי את התשלום?

סבב: אם אתם חושבים שזה היה יחס לא הוגן, איך אתם חושבים שכן נכון להתייחס לאנשים? (לדוגמא: צריך להגיד תודה על עבודה קשה, צריך לקיים אבטחות, צריך להיות נחמדים אליהם, וכו׳)

5. אימרי: הרבה פעמים, משלמים לעובדים פחות ממה שהבטיחו ופחות ממה שמגיע להם, וככה מנצלים את העבודה הקשה שלהם. וכמו שאמרתם, זה באמת לא הוגן. בואו נסכים ביחד שבקבוצה שלנו, אנחנו נתייחס אחד לשנייה איך שאתם אמרתם שהייתם רוצים. תזכרו מה למדנו במשחק הראשון –– אפשר שכל אחד ידאג לעצמו, או שאפשר שכולם ידאגו לכולם, וככה כולם יקבלו יחס הוגן!

למדריכה: המסר המרכזי הוא שבקבוצה שלנו בוחרים ביחד להתייחס לאנשים בצורה הוגנת ולא מנצלת! בסוף המשחק או בסוף הדיון, תגידי להם שכשתיפגשו תעשו משיבת שוקולד כתמורה לעבודה הקשה שלהם (הבטחות צריך לקיים)!
6. אמרי לסיכום: בכל שנה בקן אנחנו חוגגים את האחד במאי בכל מיני דרכים, אבל זאת שנה מיוחדת מאוד – בגלל נגיף הקורונה, רוב האנשים לא עובדים כי זה מסוכן. אבל יש עדיין אנשים שהולכים לעבודה כל יום, כי לא היינו מצליחים לתפקד כחברה בלעדיהם  –– חקלאים, קופאיות, רופאים ואחיות, מאבטחים, ועוד! השנה לכבוד האחד במאי, אנחנו רוצים להגיד להם תודה שהם עובדים ועוזרים לכל החברה אפילו שזה מסוכן.

כל קבוצה קיבלה מקום אחר שפועל בשכונה/בעיר שלנו כדי לברך ולהעלות את המורל אצלו. הקבוצה שלכם קיבלה את _____, ונכין לו אגרת וירטואלית של תודה. אנחנו נדאג לשלוח אותה בנוסף לסרטון בו כולנו נצטלם בזום מברכים את העובדים במקום הזה. (למדריכה: ראי דף הסבר למבצע להרים לעובדים לצעירה לפרטים נוספים)

מבצע מרימים לעובדים

בנושאי משימות לאומיות, המאבק לשוויון וצדק והפעולה החינוכית

החלטות בנושא משימות לאומיות:

1. המזכירות רואה במעשה ההדרכה התנועתי משימה לאומית לחיזוק החוסן החברתי של כלל הילדים, הנוער והצעירים בישראל וקוראת להמשיך ולחזק את שדרת ההדרכה ומעשה ההדרכה בקנים ובסניפים.

2. מזכירות חברי וחברות התנועה קוראת לכל קן וסניף בתנועה לפעול ביישוב בו הוא פועל בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית כדי לענות על הצרכים השונים והמצוקות הקיימות של האוכלוסייה בישוב בעת הזו.

3. המזכירות קוראת לחברי התנועה לצאת ולהדריך את ילדי העובדים החיוניים במשק הישראלי, בדגש על ילדי הרופאים, האחיות וצוותי הרפואה במטרה לאפשר להם להתרכז בהפעלת המערכות הרפואיות. 

4. גם בתקופה זאת על התנועה לפעול מתוך העיקרון כי "ביתנו פתוח לכל נערה ונער". קני וסניפי התנועה יפעלו להזמנת בני נוער רבים לקחת חלק ולהשתתף במשימות השונות.

5. מתוך מחויבות התנועה לשמירה על החיים ואמונה בערך החיים רואה מזכירות חברי וחברות התנועה במניעת הפצת הנגיף כמשימה לאומית. לכן, התנועה תפעל להפצת הנחיות משרד הבריאות בכלל השפות.

6. בהמשך להחלטת התנועה בועידה העשירית בנוגע לצמצום פערים ומיגור העוני קוראת המזכירות לחבריה לפעול לסייע לקשישים בישראל על ידי מענה לצרכים השונים של אוכלוסייה זאת כמו מזון, תרופות, שליחויות, בדידות וכו'.

7. המזכירות קוראת לחברי וחברות התנועה לצאת להתנדבות בחקלאות ולחזק את החקלאים בכלל החברה הישראלית (מושבים, קיבוצים, עירונים, יהודים, ערבים ודרוזים). בנוסף המזכירות קוראת לחברי וחברות התנועה לעבור ולהעביר פעילות חינוכית בנושא החקלאות הישראלית וחשיבותה בעת הזאת.

החלטות בנושא המאבק לשוויון וצדק:

1. המזכירות קוראת למדינת ישראל לדאוג ולהשקיע באזרחי המדינה בכל הכלים העומדים לרשותה. על המדינה להבטיח שלכל אזרח תהיה הזכות למזון, תרופות, קורת גג, וחינוך ילדיו בכדי שנצא מחוזקים מהמשבר הכלכלי הנוצר מתוך מגפת הקורונה. המזכירות קוראת לחברי וחברות התנועה לעסוק ולהעמיק בקשר שבין כלכלה וחברה בכלל ובמצב מערכת הבריאות הציבורית בפרט.

2. לאור הוצאתם של בני נוער עובדים רבים לחל"ת, מזכירות חברי וחברות התנועה קוראת לכלל חניכי התנועה להשתתף בפעולות התנועה להרחבת תקנות המדינה לזכאות לדמי האבטלה ולאפשר לכלל הנערים העובדים להיות זכאים לדמי אבטלה.

3. התנועה מתגדת לכל מדיניות הרואה את הרווח כערך מרכזי ופוגעת בעבודה המאורגנת ובציבור העובדים בכלל בחסות משבר הקורונה. לכן, המזכירות קוראת לחברי וחברות התנועה להשתתף בחגיגות האחד במאי שבמרכזו ההתאגדות האנושית, העלאת ערכו של האדם העובד והמאבק בניצול בני נוער בעבודה.

4. המזכירות קוראת לחברי התנועה להעדיף קניית מוצרים ישראלים בכדי לחזק את המשק הישראלי. בנוסף קוראת התנועה לממשלת ישראל לפעול למניעת קריסה של עסקים קיימים ולהענקת תמריצים לפתיחת מקומות עבודה חדשים.

החלטות בנושא הפעולה החינוכית:

1. מזכירות חברי וחברות התנועה דורשת ממדריכי התנועה להמשיך להדריך את כלל חניכי וחניכות התנועה גם בתקופת המשבר הפוקד אותנו, בכל צורה ואופן הניתנים, לאור ההנחיות המשתנות של משרד הבריאות.

2. מזכירות חברי וחברות התנועה קוראת למשרדי הממשלה השונים לאפשר לתנועה וליתר תנועות הנוער להחזיר בהדרגה את הפעילות הפיזית בקיני ובסניפי התנועה בקבוצות קטנות ובהתאם להנחיות הקיימות.

3. מדריכי ופעילי התנועה הם עמוד השדרה של קני וסניפי התנועה. המזכירות קוראת למשרדי הממשלה השונים לסייע בקיומם של  כלל סמינרי ההדרכה והשתלמויות המדריכים השונות במהלך הקיץ הקרוב להכשרת המדריכים לשנת הפעילות תשפ"א.

4. לוח הפעילות של התנועה בחודש הקרוב מורכב מחגים ומועדים של מגוון העמים, הדתות, והקבוצות  בחברה הישראלית. מזכירות חברי וחברות התנועה תפעל ליצירת היכרות של חניכי התנועה ומדריכיה עם מועדים אלו.

5. בהתאם להחלטת הועידה העשירית בנוגע לחיזוק השפה העברית והערבית, המזכירות קוראת להמשיך בהנגשת כלל הפעילות החינוכית של התנועה בשתי השפות הרשמיות בישראל  ולנצל את אופן הפעילות המקוון ללימוד שפות אלו.

6. מזכירות חברי וחברות התנועה קוראת להגביר את המפגשים השונים לקירוב בין חברי וחברות התנועה ממגוון הקבוצות בחברה הישראלית וחלקי התנועה השונים (צפון ודרום הארץ, יהודים, ערבים ודרוזים וכו') ולקיימם גם באופן מקוון .

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!