גם בתקופת הקורונה, חשוב שתדעו מה מגיע לכם בעבודה. אנחנו, בהסתדרות הנוער העובד והלומד, ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות נפוצות עם כל המידע.

צריכים מידע נוסף? לא קיבלתם את מה שמגיע לכם וצריכים סיוע? פנו אלינו במוקד 1121* או מלאו טופס פנייה minimum.org.il/minimom/tluna.

שאלה: המעסיק/ה שלי רוצה שאחתום על חל"ת (חופשה ללא תשלום), מה זה אומר?

תשובה: חל"ת = חופשה ללא תשלום. היציאה לחל"ת מאפשרת לכם להמשיך את רצף ההעסקה. כלומר, בסיום החל"ת תוכלו לחזור לעבודה ורצף הזכויות שלכם יישמר (לדוג' לצורך זכאות לפיצויי פיטורים). בתקופת החל"ת מותר לכם לעבוד בעבודה אחרת וגם לקבל דמי אבטלה (למי שזכאי – מפורט בהמשך). אם אינכם מעוניינים לצאת לחל"ת והמעסיק לא רוצה/יכול להמשיך להעסיק אתכם – זכותכם להתפטר בדין מפוטר ולקבל את כל הזכויות המגיעות לכם (אם יש לכם ותק של מעל שנה ואם התרעתם בכתב לפני).

שאלה: מה חשוב לעשות כאשר יוצאים לחל"ת?

תשובה: יש מספר דברים שחשוב לוודא כשהמעסיק/ה מוציא/ה אתכם לחל"ת:

• לוודא שמקבלים נייר מהמעסיק שמגדיר את תקופת החל"ת – המעסיק/ה מחויב לתת לכם!
• אם אתם זכאים לדמי אבטלה ומעוניינים לקבל אותם – לוודא שתקופת החל"ת היא לפחות ל-30 יום.
• לבקש מהמעסיק שיוציא לכם "טופס ביטוח לאומי 1514" (אישור מעסיק על תקופת העסקה ושכר) כדי שתוכלו להגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה.
• אם החל"ת מתארך – לוודא שאתם שומרים על הרצף הפנסיוני שלכם – המעסיק לא מפריש לכם לפנסיה על תקופת החל"ת. כלומר, למי שיש פנסיה פעילה, צריך להמשיך להפריש לשם כסף בתקופת החל"ת, אחרת אחרי 3 חודשים היא מפסיקה להיות פעילה. אפשר גם לסכם עם המעסיק/ה שהם ממשיכים להפריש לכם בתקופת החל"ת, הרבה עושים את זה.

שאלה: מי זכאי לדמי אבטלה?

תשובה: ככלל, מי שזכאי לדמי אבטלה הוא מבוגרים בני 20 עד 67 שעבדו מעל לחצי שנה בעבודתם הנוכחית. לגבי צעירים מתחת לגיל 20 – פירוט בהמשך. לגבי כל מי שזכאי לדמי אבטלה – ניתן לעבוד בתקופת החל"ת ולקבל דמי אבטלה (מופחתים – עפ"י חישובי הביטוח הלאומי). כמו כן, גם אם עובדים בשתי עבודות והוציאו אתכם לחל"ת באחת מהם, אתם יכולים לקבל עליה דמי אבטלה.

לגבי בני 15-18 – אתם יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה אם:

• אם אתם עוזרים בפרנסת הבית בהיקף של למעלה מ20%.
• אם התקופה שעבדתם ושבגינה אתם זכאים לדמי אבטלה, עומדת על 100 יום מתוך שנה.
• הערה – נכון לעכשיו יש חוסר בהירות כיצד ביטוח לאומי מודדים את עניין פרנסת הבית. לכן, אנו ממליצים: אם יש ספק בנוגע לזכאות – עדיף לנסות ולהגיש בקשה.

לגבי בני 18-20 – קריטריונים לזכאות לדמי אבטלה:

• אם אתם מפרנסים יחידים במשפחתכם, או שיש לכם ילד/ה ועיקר פרנסתה/ו מוטל עליכם.
• חיילים ששוחררו משירות סדיר בצה"ל.
• מי שצה"ל פטר/דחה משירות סדיר בשל: בריאות, משפחה, חינוך, התיישבות ביטחונית או צרכי המשק הלאומי.

שאלה: מה השכר שלי במידה ואני בבידוד ומקום העבודה שלי פועל או פעל כסדרו?

תשובה: אם שהיתם בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף ה"קורונה",  אתם זכאים לתשלום דמי בידוד עבור ימי היעדרותכם, בתנאי שדיווחתם למשרד הבריאות על הבידוד והבאתם למעסיק העתק. אתם לא תהיו זכאים לתשלום דמי בידוד עבור יום הבידוד הראשון, וניתן לנכות לכם עד 4 ימי מחלה בזמן הבידוד.

שאלה: מה לעשות אם הפחיתו לי את כמות המשמרות?

תשובה: הכי חשוב לרשום! הגיוני שכמות המשמרות שלכם תרד בתקופה הקרובה. כרגע לא הוחלט על מתן פיצוי, אבל אולי יוחלט על כך בעתיד. לכן, המשיכו לערוך רישום של שעות העבודה. בנוסף, אם יש ירידה ניכרת בכמות המשמרות שניתנת לכם, ויש לכם ותק של שנה ומעלה, אתם רשאים להתפטר בדין מפוטר בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודה (נדרשת התראה בכתב למעסיק).

שאלה: מה לעשות אם אני חושש/ת להגיע למקום העבודה? מה לעשות אם מקום העבודה שלי פועל כסדרו אבל אני באוכלוסיית סיכון?

תשובה: במידה ואתם חוששים להגיע למקום העבודה, אך אין עליכם חובת בידוד, שוחחו עם המעסיק. כל היעדרות מהעבודה דורשת את אישורו. במידה ואתם בקבוצת סיכון, אנחנו ממליצים ללכת לרופא המשפחה ולבקש ימי מחלה.

צריכים מידע נוסף? לא קיבלתם את מה שמגיע לכם בעבודה וצריכים סיוע? פנו לנוער העובד והלומד במוקד 1121* או מלאו טופס פנייה minimum.org.il/minimom/tluna.

בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק. מהדורת 2023

הממונות לטיפול בפניות בנוגע להטרדה מינית:

	שם	טלפונים	דוא"ל
1	עדי מלכה	054-6735188	adi-m@noal.org.il
2	מיכל קוסקי	054-6738563	michal-k@noal.org.il
3	רותם סגל	054-6738219	rotem-se@noal.org.il
4	נדב ויינר	054-9747186	nadav-w@noal.org.il

מהן הטרדה מינית והתנכלות

1. הטרדה מינית יכולה להיעשות הן על ידי גבר והן על ידי אישה, כלפי גבר או אישה; והחוק מכסה את כל האפשרויות האלה. כל הכתוב בתקנון זה בלשון זכר או נקבה, מתייחס לשני המינים כאחד ונכתב לצורך הנוחות בלבד.
   
2. הטרדה מינית היא כל אחת מהמעשים הבאים:
   • סחיטת אדם באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
     לדוגמה: אחראי או ממונה המאיים לפטר עובדת אם היא תסרב לקיים אתו יחסי מין
   • מעשה מגונה – ביצוע מעשה למען גירוי מיני.
     לדוגמה: אחראי או ממונה הנוגע בעובדת לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה, בלא הסכמתה.
   • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני אף שהאדם שאליו מופנות ההצעות הראה שאינו מעוניין בהן.
     ואולם, אין צורך להראות אי הסכמה במקרים האלה:
     • ניצול של יחסי מרות בעבודה.
     • ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול בקטין, חסר ישע או במטופל.
   • התייחסויות חוזרות למיניותו של אדם אף שהאדם שאליו מופנות ההצעות הראה שאינו מעוניין בהן.
     לדוגמה: התייחסות חוזרת לפן המיני במראהו של אדם, למרות הבהרותיו שהדבר מפריע לו.
     ואולם, אין צורך להראות אי הסכמה במקרים שסויגו בפסקה 3) לעיל.
   • התייחסות מבזה או משפילה למינו או לנטייתו המינית של אדם, בין אם הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לאו.
   • פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. אלא אם כן הפרסום נעשה בתום לב ו/או למטרה כשרה ו/או יש בו עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין. בפסקה זו, "תצלום, סרט או הקלטה" – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם.
     
3. אי הסכמה. ככלל אדם צריך להראות שהוא אינו מסכים למעשה הטרדה מינית; חובה זו אינה חלה לגבי אלה:
   • במקרה של סחיטה
   • במקרה של התייחסות מבזה או משפילה.
   • במקרה של ניצול של יחסי מרות בעבודה בין המטריד לבין המוטרד.
   • במקרה של ניצול יחסי מרות, תלות חינוך או טיפול – של קטין, חסר ישע. אם טרם מלאו לקטין 15 גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין.
   • במקרה של ניצול תלות, במסגרת טיפול נפשי או רפואי – של המטופל במטפל .
   • במקרה שנעשה על תלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים. לדוגמה: חניך בשנת שירות או שירות לאומי אזרחי שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בפעילות.
   • במקרה שנעשה על תלמיד או סטודנט הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית או מקצועית לבוגרים, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.

אי הסכמה מראים בין במילים ובין בהתנהגות שאינן משתמעות לשתי פנים.

מה אינו הטרדה?

למרות ניסיון המחוקק להגדיר בצורה מפורטת מהי הטרדה מינית, מטבען של ההגדרות שתמיד ייוותר תחום אפור. עם זאת, האיסור על הטרדה מינית איננו איסור על חיזורים הנעשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית.

התוצאות של הטרדה מינית והתנכלות

הטרדה מינית והתנכלות הן בלתי חוקיות

הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני מהוות התנהגות בלתי חוקית הפוגעת בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו, ובשוויון בין המינים.
הטרדה מינית והתנכלות פוגעות ביחסי העבודה, ועומדות בניגוד למדיניות התנועה, היא לא תקבל ולא תשלים עמן,  תפעל ותילחם למען סביבת עבודה חופשית מהתנהגויות אלה.
הטרדה מינית והתנכלות מהוות עבירה פלילית, היכולה לגרום למאסרו של המטריד או המתנכל או לחייבו בקנס, וכן עוולה אזרחית, שבגינה ניתן להגיש תביעה משפטית; בתביעה כזו ניתן לתבוע פיצוי כספי וסעדים אחרים, קבועים או זמניים, מהמטריד, המתנכל, ובמקרים מסוימים מהמעביד של אלה.

הטרדה מינית והתנכלות מהוות עבירות משמעת

הטרדה מינית והתנכלות מהוות עבירות משמעת חמורות!
עובד ו/או ממונה מטעם התנועה שימצא אחראי על ידי התנועה בהטרדה מינית, יינקטו  -לפי מידת החומרה –  אחד האמצעים הבאים:

• נזיפה בכתב, עם העתק לתיק האישי.
• התראה בכתב, עם העתק לתיק האישי.
• הורדה בדרגה למשך תקופה שתקבע.
• העברה מתפקיד.
• פיטורין עם זכויות.
• פיטורין לאלתר ללא זכויות.

עובד ו/או ממונה מטעם התנועה, אשר יקבע בפסק דין אזרחי ו/או פלילי, כי הוא אחראי להטרדה מינית והתנכלות, יפוטר ללא פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת ו/או כל תשלום אחר בגין סיום יחסי העבודה.                                             

אחריות התנועה

מוטלת על התנועה אחריות מיוחדת על מעשיהם של עובדיה, של פעילים או ממונים מטעמה במסגרת יחסי עבודה. לפיכך התנועה תנקוט את האמצעים הבאים למניעת הטרדה מינית:

• הסברה והגברת מודעות;
• טיפול ביעילות בהטרדה מינית או התנכלות שנודע עליהן;
• תיקון הפגיעה עקב הטרדה מינית או התנכלות, או עקב הגשת תלונה או תביעה על אלה.

עובד ו/או מדריך בוגר ו/או ממונה מטעם התנועה, יכול ומוזמן לדרוש קבלת חומר ומידע כאמור מהאחראיות לעניין החוק למניעת הטרדה מינית בתנועה המופיעות בראש העמוד.

מה לעשות אם הוטרדת מינית או התנכלו לך?

אם אדם סבור שהטרידו אותו מינית או שהתנכלו לו, פתוחות בפניו שלוש אפשרויות לפי חוק: 

1. טיפול באחריות התנועה:
   אם ההטרדה או ההתנכלות התבצעה "במסגרת יחסי עבודה" ו/או במסגרת פעילות התנועה, הנפגע יכול להגיש תלונה בפני אחד מהאחראים המפורטים לעיל; הפרוצדורה לעניין זה מפורטת בסעיפים המובאים להלן, בעמודים 4-5.

• הליך פלילי: הנפגע יכול להגיש תלונה במשטרה.
• הליך אזרחי: הנפגע יכול להגיש, בתוך שבע שנים, תביעה בבית המשפט (בדרך כלל – בבית הדין האזורי לעבודה) נגד המטריד או המתנכל בעצמו, ואם הוא טוען שהתנועה אחראית, גם נגד התנועה.

 נפגע מהטרדה מינית או התנכלות יכול לבחור אם ליזום אחד או יותר משלושת ההליכים שפורטו. התנועה ממליצה בפני נפגע הטרדה מינית, ללא כל קשר להליכים משפטיים, לפנות לממונה לעניין הטרדה מינית וזאת על מנת לאפשר לתנועה לפעול למניעת הישנות ההטרדה המינית או ההתנכלות ולנקוט בהליכי המשמעת ככל שהדבר יהא מוצדק. (התנועה יכולה להחליט איך ישפיעו הליכים פליליים או אזרחיים על אופן הטיפול שבאחריותה).

* עובד של קבלן כח-אדם המועסק בפועל בתנועה – כל מה שנאמר בתקנון זה לגבי "עובד" כולל גם אותו עובד של קבלן כח-אדם; כל מה שנאמר בתקנון זה לגבי "מעביד"  מתייחס לתנועה.