שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

בסיום מסע מוצלח וגדול אנחנו רוצים להודות ל"קרן הדורות", קרן ששמה לעצמה מטרה ויעוד – שלא תהיה חניכה אחד, שלא יהיה חניך אחד, מתנועות הנוער אשר רוצים לצאת למסע לפולין כחלק מתהליך ההתחנכות שלהם, אבל ישארו בארץ מסיבות כלכליות. אנשי "קרן הדורות" זו השנה התשיעית, מסייעים בסבסוד עלויות המסע לחניכים ובעידוד יציאה למסע לפולין.

ענת שביט, רכזת "קרן הדורות": "הבחירה לקדם נערות ונערים אשר מתחנכים בתנועות נוער ציוניות, חברים בקבוצת שווים עם חבריהם ויחד עוברים תהליכים חינוכיים אשר ממשיכים אל יצירה והדרכה בקהילה שלהם לא יכולה לעצור בגלל פערים כלכליים. תנועות הנוער מחנכות למנהיגות ותפקידנו, לאפשר למירב בני הנוער שלנו להגשים את עצמם כמנהיגים למען עצמם ולמען החברה הישראלית כולה. אני בטוחה שבעוד כמה שנים חניכי תנועות הנוער יהווה את ההנהגה של החברה שלנו – אך מרגש ולא פחות חשוב לראות כי לתהליכים החינוכיים יש השפעה גם בטווח הקרוב לחיזוק חברות, תרומה לחברה ועשייה קהילתית וחברתית".

על התהליך הארוך והמשמעותי שעובר לפני המסע ובמהלכו מספרת ש', חניכה במסע לפולין:

"התלבטתי הרבה האם לצאת למסע. ידעתי שזה מסע קשה, גם פיזית וגם רגשית ולא הייתי בטוחה שאני אצליח לעמוד בו. חוץ מזה לא ידעתי אם אצליח לגייס את הכסף הנדרש. המדריכה שלי והחברים מהקבוצה שכנעו אותי לצאת אליו ובזכות מלגה מקרן הנצח הצלחתי לצאת למסע. אני שמחה מאוד שעשיתי את זה כי זה היה אחד הדברים המשמעותיים שעשיתי בחיי – להכיר את הסיפור של העם שלי ובעיקר את הסיפור של בני הנוער שהחליטו בתוך המציאות הכי קשה למרוד, להתנגד ולא להיכנע. חשבתי הרבה על עצמי ועל התנועה שלנו – האם אנחנו מוכנים להתנגד ולא להיכנע? אני חוזרת הביתה בהחלטה להדריך בקן בעיר שלי, כי זה דבר שיכול להמשיך לבנות את החברה שלנו בארץ, להמשיך להאבק על ערכים של צדק".

"תיקון העולם משמעו תיקון החינוך" – יאנוש קורצ'ק

הנוער העובד והלומד מודה ל"קרן הדורות" ולמאות התורמים והתומכים שסייעו למאות חניכים לצאת למסע משמעותי ומרגש אל עצמם, אל העם היהודי ואל התנועה, אל השואה והגבורה, אל העבר ואל העתיד המשותף של כולנו בארץ ישראל.

אנחנו מזמינים את כלל הציבור לחזק ולתרום ל"קרן הדורות" ע"מ שהפרויקט הזה ימשיך להקרין ולאפשר לכל נערה ונער לצאת למסע משמעותי וחינוכי זה, ללא קשר למצב הכלכלי של משפחתו.

לא מפסיקים, ממשיכים את המסע. לפרטים נוספים ולתרומות ל"קרן הדורות" דרך  http://www.hadorot.org.il/

 

האסיפה הישראלית השלישית

לאחר שבשנים האחרונות סחפה האסיפה הישראלית אנשים מכל קצווי הקשת של החברה הישראלית הוחלט להמשיך ולקיים אספות ישראליות ב- 5 מוקדים ברחבי הארץ: ביום חמישי, ט' חשוון, 18.10, יתקיימו אספות בירושלים, חיפה, באר שבע ונצרת עילית. מאות מעגלי שיח ייפרשו לאורכה ולרוחבה של כיכר רבין בתל אביב באירוע המרכזי ביום ראשון, יום הזיכרון הממלכתי (21.10.18 י"ב בחשוון), בהשתתפות עשרות אלפים – אישי ציבור, אזרחים וחניכי תנועות הנוער מכל רחבי הארץ. בין הנושאים בהם תעסוק האסיפה- מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, השבת בישראל, היחס למיעוטים לאור מגילת העצמאות ועוד. האירוע יסתיים בטקס נעילה בהשתתפות דוברים ואמנים.

על סדר יומה של החברה הישראלית מונחות עשרות סוגיות בוערות: הרלוונטיות של מגילת העצמאות בישראל 2018? יציבותה של הדמוקרטיה בישראל, האם במדינה יהודית יכול להתקיים שוויון לכלל המיעוטים? האם נוכל להגיע להסכמה על דמותה של השבת בפרהסיה? 23 שנים אחרי הרצח בכיכר, האם הפנמנו את הלקחים?

"אסיפה ישראלית" תחדש את המפגש בין ציבורים שונים ותדון באתגרים על סדר יומה של החברה הישראלית, כשהמרכזית שבהן היא אופייה ודמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "אין ספק שהבעיה הפנימית היא הבעיה הגדולה ביותר שניצבת כיום כלפי החברה הישראלית. על אף המרחק או הציניות אנחנו באמת מאמינים שרב המשותף מבלי שאף ציבור ירגיש נדחק החוצה" אומר נפתלי דרעי מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, ומוסיף:  "אנו מזמינים את הציבור בישראל לקחת חלק."

לצידה של האסיפה ותנועות הנוער הוקמה ועדה ציבורית מייעצת על מנת לעודד את המפגש והדיאלוג ולחזק את המהלך: גם ועדה זו מורכבת מאישי ציבור המבטאים מגוון ציבורים בחברה הישראלית. בין היתר, דליה רבין, פרופ' יולי תמיר, רינו צרור, הרב יובל שרלו, יאיר צבן, נביל עודה, הרב אבי גיסר, הרב יונה גודמן, ד"ר חיים אסא, הרבנית הדסה פרומן, עלי זחאלקה, שרה רוזנפלד, דני הירשברג, נזיר מג'לי, טוני נסר ומזכל"י תנועות הנוער. רבים מהם ינחו מעגלי שיח באירוע.

 

זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה

דליה רבין,  "אסיפה ישראלית ממשיכה את דרכו ואת חזונו של יצחק – לקיים שיח פתוח בחברה הישראלית, שיח שבלעדיו לא תהיה לנו תקומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אני מקווה שאסיפה ישראלית תהיה בכל עיר בישראל. זו התקווה שלנו. תנועות הנוער, שלקחו את הלפיד וקיימו את העצרות, החליטו שאין טוב מהמפגש הזה כדי לציין את חזונו של יצחק רבין 23 שנים לאחר הרצח. כולנו זוכרים את הלילה ההוא ומסתכלים קדימה בתקווה לעתיד טוב, פתוח ואוהב יותר במדינה שלנו."

'אסיפה ישראלית' שואפת לקבץ יחד את כל גווני החברה הישראלית מכל צידי המפה מתוך אמונה שהרבגוניות בחברה הישראלית יכולה להפוך למקור לכוח ועוצמה. הפילוג שאנו רואים כיום, המלים הקשות שאנו מרשים לעצמנו לומר בקלות מדי – משתקים את ישראל. המדינה שהוקמה בניגוד לכל הסיכויים, כהגשמה כמעט בלתי אפשרית של חלום אוטופי – עלולה להיגרר לאחור. כל מי שעיניו בראשו יודע שאם יש סכנה קיומית למדינת ישראל זאת הסכנה הפנימית", נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער.

את האסיפה הישראלית מארגנת קואליציית "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה" והיא מושתתת על אמנת היסוד המשותפת שחתמו עליה כלל הארגונים והאישים. מדובר בקואליציה שמובלת על ידי תנועות הנוער בישראל; בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, בית"ר/הנוער הלאומי, השומר הצעיר, המחנות העולים, האיחוד החקלאי, מכבי צעיר, דרור-ישראל ובשיתוף מרכז רבין, קק"ל וארגונים חברתיים. הקואליציה הובילה את עצרות הזיכרון לציון הרצח בשנים האחרונות ועד השנה ה-20 -בה לקחו חלק 100,000 איש. לאחר מכן החליטו ליצור תהליך עומק ארוך טווח שיכלול סדרה של מפגשים בין כל חלקי החברה הישראלית.




ערב טוב! אני שפיק מדריך באבו סנאן, ואני יעל אלון מדריכה בנגב. אנחנו, חניכי הנוער העובד והלומד היהודים, הערבים והדרוזים התחנכנו כולם על שוויון. המאבק הזה הערב הוא של כולנו!

نحن في حركة الشبيبة العاملة والمتعلمة, الطلاب, اليهود, العرب والدروز تربينا جميعا على المساواة. نضال هذا المساء هو نضالنا جميعا.

אני מתרגש להיות כאן הערב אבל גם מגיע עם כאב ופחד.
אני רוצה לפתוח במילים שנדמה שקצת נשכחו: "מדינת ישראל תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת."

ارغب بان افتتح حديثي ببعض الكلمات التي نسيها البعض ولكنها مهمة للغاية, ستحافظ دولة اسرائيل على وعدها بان تقيم مساواة بالحقوق الاجتماعية لجميع مواطنيها دون تفرقة في الدين, العرق والجنس, ستحافظ على حرية الدين, الضمير, اللغة, التربية والحضارة.

מילים חשובות אלו ממגילת העצמאות מזכירות לנו את ההבטחה שעליה הוקמה מדינת ישראל. מדינה יחידה לעם היהודי, מדינה יהודית דמוקרטית עם שוויון זכויות לכלל אזרחיה. חוק הלאום מהווה כתם ענק על המגילה הזאת, על האפשרות שלנו להמשיך לחיות כאן ביחד.

בינינו, היהודים והדרוזים יש ברית עמוקה וחזקה מאוד, עוד מלפני קום המדינה. זה סיפור שעובר מדור לדור במשפחות שלנו. גדלתי בבית על הברית הזו והתחנכתי עליה בתנועה. מצאנו דמיון ושותפות גורל בין העמים. הברית הזו נתנה לנו חוזק ועוצמה והמשכנו ללכת כך ביחד, יד ביד, כתף אל כתף, לבנייתה של המדינה, לשדות החינוך והעבודה ולהגנה על גבולותיה.

באנו לכאן הערב לומר : את הברית הזו לא ניתן לאף אדם ולאף חוק להפר! ! זו לא רק ברית של הגנה על גבולות המדינה, זו ברית של הגנה על דמותה של החברה שלנו!
לא רק ברית דמים. אנחנו תובעים ברית חיים!

انضموا الينا في هتافنا معا- لن نسمح لاي احد ولاي قانون ان يلغي ميثاقنا, هذا الميثاق يجب ان يكون ميثاق لحماية طابع وروح المجتمع الإسرائيلي! وليس فقط ميثاق لحماية حدود الدولة.
ليس فقط ميثاق دم بل ميثاق حياة!

יש פתגם שאומר שכל העדה הדרוזית היא כמו טס נחושת , אם מכים בצד אחד כל הטס יהדהד.
هنالك مثل درزي يقول بان الطائفة الدرزية هي مثل طبق النحاس, ان ضربنا طرفه سيرعد كل الطبق, هذا المثل ينطبق على المجتمع الاسرائيلي اجمع

המשפט הזה נכון לחברה הישראלית כולה! אם פוגעים בציבור אחד במדינת ישראל, כל החברה נפגעת! באנו לכאן הערב לומר לכולם – ערבים, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, גורלכם גורלנו, גורלנו גורלכם. כולנו ישראלים שווים! השוויון הוא זכות בסיסית וטבעית של כל אזרח. שוויון זכויות ולא חובות! לא לבד ניאבק עליו. ניאבק כולנו יחד!
لا ينبغي لأحد أن يناضل وحده من أجل حقوقه! لن نسمح لأحد أن يمزق المجتمع الإسرائيلي!

אנחנו, בני הנוער, בוחרים לראות בעובדת החיים המשותפים כאן בארץ, על כל המורכבות שלה, לא רק גזרת גורל, אלא, גם אתגר גדול. אם נצליח להתמודד עם האתגר הזה, נזכה להיות חברה טובה יותר עם עתיד טוב יותר.
מבוגרים יקרים, באנו לכאן הערב כדי לתבוע דווקא מכם , אל תתנו לחברה הישראלית להיקרע מבפנים, זו הסכנה הכי גדולה של מדינת ישראל.

שרי ממשלת ישראל, תקנו את חוק הלאום! קחו את מגילת העצמאות והפכו אותה לחוק יסוד!
קראו בה. תראו כמה חכמת חיים יש בה. כמה היא מאפשרת את צמיחתה של המדינה, כמה קדמה ופתיחות יש בה. זכרו, יש דברים שאסור לפגוע בהם. לא נוותר עליה ולא נפסיק לחלום עליה.
לא לאפליה, כן למגילה!
תודה רבה!

לפני 22 שנה ירה רוצח מתועב שלושה כדורים שפצעו את הדמוקרטיה והותירו אותה מדממת.
לאחר רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל נשבענו – "לא נשכח ולא נסלח"! לא ניתן לאיש להרים יד על הדמוקרטיה!

נתנגד לניסיונות להשכיח את הרצח, את ההסתה שקדמה לו ואת חומרת הרצח עבור הדמוקרטיה הישראלית.
אנחנו קוראות לאזרחי ואזרחיות ישראל להתנגד לשיח המסית נגד מנהיגי ישראל וחוקיה הדמוקרטיים.

הדמוקרטיה שלנו עדיין פצועה. האלימות הפכה בישראל לעניין שגרתי, והמחלוקות בין השבטים השונים בחברה הולכות ומתרבות. אנחנו רוצים לקרוא לכם ולכן להשמיע קול זעקה ולהילחם בתופעה אשר לא מאפשרת הסכמה על מחלוקות בחברה הישראלית.
אנו, חניכי ומדריכי תנועת הנוער העובד והלומד, רוצים להזמין אתכם לעמוד עמנו על משמרתה של הדמוקרטיה באסיפה הישראלית, בה ניפגש מכל חלקי החברה – יהודים, ערבים, ודרוזים, דתיים וחילוניים, מהמרכז ומהפריפריה,  בני נוער ומבוגרים, נשים, גברים ומגדרים אחרים. ביחד נתמודד על שוויון ערכו של כל אדם – נשוחח על המחלוקות, נקשיב אחת לשנייה ונמצא את המשותף לכולנו, במטרה לצייר עתיד טוב יותר לחברה הישראלית.

לפרטים נוספים על האסיפה – asefa.org.il

לפורטל החשבון והזיכרון של הנוער העובד והלומד – במלאת 22 שנה לרצח יצחק רבין ז"ל >> לחצו כאן

חג ה-1 במאי, שמצוין ברחבי הגלובוס כיום הפועלים הבינלאומי נחגג בישראל בשנים האחרונות בתהלוכה הססגונית ובעצרת בבית ההסתדרות המאורגנים על ידי הנוער העובד והלומד, תנועת דרור ישראל ובשיתוף עם ההסתדרות החדשה, בהשתתפות חניכי וחברי התנועות, צעירים, ועובדים רבים. גם השנה ייקחו חלק אלפי חניכים, בני נוער, צעירים, עובדים, ועדים ואיגודים מקצועיים בתהלוכה ססגונית ברחובות תל אביב ויגיעו לבית ההסתדרות שם תתקיים עצרת כנגד המאבק בניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה.

המסכת תחל בשעה 18:30 בבית ההסתדרות ויושם דגש על אוכלוסיות מוחלשות בעולם העבודה – עובדי בתי קפה והמסעדות, עובדים בענף הבנייה ועוד. בעצרת יצאו כנגד זילות חיי האדם של עובדים בענף הבנייה לאור מותם של  48 עובדים בענף הבנייה ב2016 ו11 נוספים מפתיחת 2017 (מתוכם שלושה נערים). כמו כן, ייחשפו נתונים על תעסוקת נוער בשנה האחרונה וייקחו חלק עובדי קפה נואר שהתאגדו לאחרונה על מנת להסדיר את תנאיהם. גם השנה ולאור ההתאגדויות החדשות שהוקמו במשק יתקיים טקס אות ההתאגדות במהלכו יעניקו ועדים ותיקים את אות לוועדים החדשים שבתורם יעניקו את אות ההתאגדות לוועדי בני הנוער והצעירים.

למעלה מ-5,000 אנשים צפויים לקחת חלק באירוע המרכזי לציון חג הפועלים שיכלול צעדה צבעונית שתעבור ברחובות מרכזיים בת"א, עצרת ברחבת בית ההסתדרות וטקס הענקת "אות ההתאגדות".

17:00 הצעדה המסורתית מבית אריאלה דרך שאול המלך, אבן גבירול וארלוזורוב לבית ההסתדרות                         

18:30 עצרת בבית ההסתדרות בסימן המאבק כנגד ניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה וטקס אות ההתאגדות                             

19:30 הופעה – אביאור מלסה

 

צעדת האחד במאי בשנת 2016

 

ביום ראשון שעבר, (16-17.03.2017, כ"ח-כ"ט באדר התשע"ז) התקיים סמינר חניכי תנועות הנוער בישראל בגבעת חביבה. הסמינר הינו חלק מתהליך רב שנתי שמתקיים בוועדות השונות של מועצת תנועות הנוער בישראל, וכלל בשנים האחרונות יום פתיחת שנה להנהגות התנועות, סמינר הנהגות הנוער והשנה, לראשונה, את האספה הישראלית עם 15,000 משתתפות ומשתתפים.

סמינר חניכי תנועות הנוער מפגיש חניכים וחניכות מכלל תנועות הנוער: דתיים וחילונים, חולצות כחולות וחאקי, ערבים יהודים ודרוזים, לשיח בנושא אחריותנו המשותפת בשמירה וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית. בפתיחת הסמינר שוחחנו על הדמוקרטיה הישראלית כ'אידיאל שאין לו סוף', למדנו על נקודת השבר העמוקה שעברה החברה והדמוקרטיה הישראלית ברצח רה"מ ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל ובהסתה שקדמה לרצח. שוחחנו גם על הרעות החולות שעדיין מרחפות מעל לחברה הישראלית בדמות אלימות, גזענות ומגמות אנטי-דמוקרטיות שעלינו, כדברי רבין, "לגנות, להוקיע ולבודד, משום שזוהי אינה דרכה של מדינת ישראל".

לאחר מכן דיברנו על אחריותנו בביסוס הכלי הדמוקרטי העממי לכלל חלקי החברה הישראלית – היא האספה הישראלית אותה כוננו השנה ביום הזיכרון ה-21 לרצח רבין. שוחחנו על החוויה הייחודית שעברנו בהגיענו לכיכרות, בעת ישבנו עם בני נוער אחרים מאיתנו ויחד בשקט ובהקשבה, והסכמנו על הערכים המרכזיים של האספה הישראלית שלנו. זאת, כדי שנוכל בשנים הקרובות, לאחר שתעבור ההתרגשות הראשונית ויצוף השוני מתוך הנוחות שתיווצר, להיות על קרקע יציבה של שיח, הקשבה, ויכוח אך גם הסכמה. לקיים 'מחלוקת לשם שמיים' בדרך לבניית חברה ישראלית טובה יותר. עלינו המחויבות לזכור ולהגשים את שאמר בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני השני ב1898 "אלה מקרבנו, הנכונים היום לתת את כל נפשם לזה, יצטערו אפילו על פסיעה אחת, אם יצליח הדבר לייסד רק חברה חדשה בלי שתהיה גם ישרה יותר".

"עלינו לבסס לעצמנו תשתיות דמוקרטיות, מעין קונגרס חניכי תנועות נוער ומגשימים שיוכלו לשאת את הצורך בהתרחבות הולכת וגדלה של האספה הישראלית."

בפני תנועות הנוער בשנים הקרובות עומד האתגר של ביסוס התשתית הדמוקרטית לקיום שיח על מגוון נושאים בשנים הקרובות. עלינו לבסס לעצמנו תשתיות דמוקרטיות, מעין קונגרס חניכי תנועות נוער ומגשימים שיוכלו לשאת את הצורך בהתרחבות הולכת וגדלה של האספה הישראלית, כך שתוכל להתבסס בעוד ועוד כיכרות ברחבי הארץ. אספה בה נתווכח, נלבן את חילוקי הדעות שביננו ונזכור את אחריותנו המשותפת על העם והחברה.

זו הפעם השנייה שמתקיים סמינר שכזה, המפגיש חניכים מכלל תנועות הנוער בישראל ליומיים של שיחה. בפעם הקודמת לפני כשנתיים, הניחו חניכי התנועות את ההסכמה לקיום עצרת 'זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה' העשרים להירצחו של יצחק רבין ז"ל, עם מעל למאה אלף משתתפים. אנו מקווים שמפגש החניכים הנוכחי יוכל לאתגר הגדול של ביסוס והגדלת האספה הישראלית לעוד שנים רבות.

אמנת היסוד של קואליציית זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה.האמנה נכתבה ונחתמה ע"י התנועות והארגונים המרכיבים את הקואליציה לאחר העצרת ה-17 לזכר יצחק רבין ז"ל.את האמנה מקריאים חברים וחברות מכלל החברה הישראלית.לקריאת האמנה – https://goo.gl/uU82Zj

Posted by ‎זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה‎ on Monday, November 14, 2016

כפי שהסכמנו באמנת קואליציית 'זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה'

"אנו החתומים מטה קוראים בזאת לכל שבטי ישראל ולכל חלקיה של החברה הישראלית להירתם למשימת דורנו בהבנה כי ישראל עומדת בפני הכרעות קשות, הרות גורל והיסטוריות. הכרעות אלה יש לקבל אך ורק באמצעות ההליך הדמוקרטי וערכי המוסר. אנו מבקשים להציב את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל כתמרור אזהרה בפני החברה הישראלית בעומדה בפני ההכרעות המתפקדות על דלתנו ולהתחייב כי בכל מחלוקת שתהיה בתוכנו תכריע הדמוקרטיה."

תום ויזל, מחלקת הדרכה הכלל תנועתית של הנוער העובד והלומד.

 

דיונים על עתיד הדמוקרטיה הישראלית. סמינר תנועות הנוער בגבעת חביבה.

 

סמינר חניכי תנועות הנוער מפגיש חניכים וחניכות מכלל תנועות הנוער: דתיים וחילונים, חולצות כחולות וחאקי, ערבים יהודים ודרוזים, לשיח בנושא אחריותנו המשותפת בשמירה וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית.

נשאו דברים ח"כ איתן ברושי, ראש מוא"ז מנשה אילן שדה, מנהל המנהל לחינוך התיישבותי בני פישר, דוברת גרנות גל מוסיוב, נציג דרור מטעים חינוכיים מתן אלפסי ומפמ"ר חקלאות ומנהל חוות חקלאיות אבי אלקיים.
ריגשה את הנוכחים ענבל סיבוני, מתל עדשים, רפתנית וחקלאית ממשיכה: "תמיד אבא שלי אמר לי תלמדי הכל "רק לא רפת". שתמיד יהיו לך עוד אופציות. בגיל 24, כשהתחלתי לימודים אקדמאים, אבא שלי חלה במחלת סרטן ותוך חצי שנה נפטר. הבנתי שצריך לקבל החלטה של להיות או לחדול. כל חיי אבא שלי סימן אותי כבת ממשיכה כי תמיד נמשכתי לרפת. עברנו שנים לא פשוטות במשק, היו המון רפורמות, היינו במצבים לא פשוטים, הפסדנו המון כסף והיינו צריכים להשקיע כדי להישאר על המפה. הרבה פעמים הייתי רואה שאבא שלי עייף ושדי, נמאס לו. ובכל זאת, היה לו חשוב שיהיה מי שימשיך את המפעל המשפחתי. אני זוכרת את היום שהודעתי לו שאני רוצה לקחת את זה על עצמי. היה לו ניצוץ בעיניים של "עכשיו אני יכול ללכת."

 

"מי שלא יעבד את האדמה, יאבד אותה, ויאבד את זכות הקיום שלו עליה." ענבל סיבוני, רפתנית מתל עדשים.

שאלו אותי: מה לאישה ולעבודה המלוכלכת ברפת? עניתי: גם לנשים יש מקום ברפת. אבל למה לי להיות חקלאית? בתור התחלה זו הייתה הצוואה של אבא שלי, אבל גם הבנתי שזה משהו שאני אוהבת ושחונכתי אליו, מתוף הבנה כי מי שלא יעבד את האדמה, יאבד אותה, ויאבד את זכות הקיום שלו עליה. זה החינוך שקיבלתי, זה "האני מאמין שלי". חשוב לי להיות חלק מתעשיית המזון של מדינת ישראל. לדעת שבכל מצב בטחוני אני אמשיך לקיים ואת החקלאות ואני אמשיך לדאוג שלכל אחד יהיו מוצרים מזון בסיסיים בבית. אסור לנו להיות תלויים בייבוא, בחמאה מפולין או בעגבניות בעזה. לאורך כל הגבולות יושבים חקלאיים שמגדלים את הגידולים החקלאיים הטובים בעולם וביום שיפסיקו יפגעו גבולות ארצנו. אני חושבת שהתפקיד שלנו כאנשי חינוך הוא להכניס את התכנים של החקלאות לכל התהליכים החינוכיים."

מתן אלפסי, חבר תנועת דרור ישראל וחקלאי מדרור מטעים חינוכיים בקיבוץ רביד: "לימדו אותנו לחשוב שמי שרוצה להיות חברתי וחינוכי לא יכול להיות יעיל וכלכלי. אנחנו ניסינו להוכיח שאפשר גם וגם, לעשות חקלאות חינוכית ורווחית. גילינו שמי שיש לו למה יכול לשאת כל איך. היום בני נוער וצעירים מחזיקים את העבודה במטע, מגיזום ועד קטיף, מגיעים לשבוע של עבודה ולומדים להתאהב בעבודה החקלאית."

 

ח"כ איתן ברושי: "אין חקלאות בלי חקלאים, אין התיישבות בלי מתיישבים, איןן חקלאות בלי ציונות."

הכנס התקיים כחלק מ"שבוע החינוך לחקלאות" אשר התקיים השנה לראשונה, במטרה לעורר את השיח על חשיבותה של החקלאות בישראל, על מקומה בסדר היום הציבורי, בהתיישבות, בשמירה על הגבולות ועל הביטחון התזונתי. שבוע החקלאות בהובלת "מרכז הדרכה אלומה" שהוקם ע"י הנוער העובד והלומד כלל בין היתר שיעורי חברה בבתי ספר, מפגשים של בני נוער עם חקלאיים, פעולות בתנועות הנוער ועוד. בין הגופים המשתתפים: תנועות הנוער בישראל, מנהל חברה ונוער, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, מרכז המועצות האזוריות, החממה האקולוגית עין שמר, גרנות.

לפני כמה חודשים, באמצע נובמבר, התכנסו כ15,000 ישראלים וישראליות למעגלי שיחה וקבלת החלטות לציון יום השנה להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל לפני 21 שנים. "האסיפה הישראלית" הכילה בתוכה א.נשים ממגוון ציבורים, גילאים ועמדות פוליטיות שבחרו להקדיש את הערב לשיחה משותפת בנסיון להסכים ביחד על ערך שצריך להיות הערך המרכזי של הדמוקרטיה הישראלית.

האירוע אורגן על ידי קואליציית "זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה", שהוקמה לפני חמש שנים על ידי ארגונים חברתיים שונים, ובראשם תנועות הנוער שהיוו גם את הגרעין הקשה של האסיפה הישראלית. חניכי התנועות השונות הגיעו באלפיהם לכיכרות. חולצות כחולות עם שלל שרוכים, חאקי וחולצות לבנות, חניכי הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, הצופים, המחנות העולים, השומר הצעיר, האיחוד החקלאי ועוד.

כשעמדתי על במת העיתונאים במרכזו של כיכר רבין, מוקף מעגלים מעגלים של בני נוער משחקים ביחד משחק פתיחה, מדברים, מתווכחים, מסכימים או לא מסכימים, הרגשתי את הלב שלי מתמלא ומתרגש. הרגשתי גאווה אדירה בתנועה שלי שבחרה בחירה אמיצה ולא פשוטה כדי לחזק את הדמוקרטיה בתקופה שבה היא מותקפת מימין ומשמאל.

"תנועות הנוער דורשות מהחניכים בהן, הסתכלו! התמודדו! אל תפלו לייאוש"

בתקופה בה פוליטיקאים, אישי ציבור וארגונים שונים, בוחרים מידי יום להעמיק את השסע בחברה, לשסות את הציבורים השונים של אלה באלה, להפריט ולהקטין את היכולת של האזרחים במדינה לעצב את חייהם, הבחירה של תנועות הנוער לשאת על עצמן את עולה של הדמוקרטיה, ולהיות אלה שצועקות בקול רם וברור את מה שמנהיגי המדינה אמורים להגיד אינה מובנת מאליה.

פה טמון לדעתי תפקיד המפתח של תנועות הנוער במאבק על הדמוקרטיה בחברה הישראלית. המבנה הפנימי של התנועות, הנותן לחברות

מעגלי שיחה באסיפה הישראלית

מעגלי השיחה – בוחרים את הערך המוביל של האסיפה

בתנועה את הכוח לשנות ולעצב את חייהן הוא מה שמאפשר להן גם לקום ולהוביל את הציבור הרחב בדרך זו. המדריכים הצעירים, הלומדים לקחת אחריות על קבוצה של חניכים, להיות חברים בצוות הדרכה, להנהיג את הקן, הם אלו שיודעים גם לפנות אל ההורים שלהם ולהציע להם להצטרף.

לאדם העומד לבד מול העולם הגדול קשה לראות איך הוא משנה את המציאות שסביבו. כולנו מכירים את התחושה הקשה שאנחנו מוקפים בעוולות ואין לנו איך לשנות ולהשפיע. מי מאיתנו לא אמר לעצמו פעם שאולי עדיף פשוט לא לראות, לא להסתכל, לא להתמודד. תנועות הנוער דורשות מהחניכים בהן, הסתכלו! התמודדו! אל תפלו לייאוש. אני למדתי בתנועה שיש לי לי כח, שאני יכול לשנות את המציאות סביבי. דמוקרטיה לא יכולה להתקיים בלי אזרחים שמעורבים בחברה שסביבם, שיש להם מה להגיד עליה ופועלים כדי לשנות ולעצב אותה. בלי אנשים כאלה הדמוקרטיה הופכת למערכת ממשל וחוקים ריקה מתוכן, שבסופו של דבר, תדאג רק למי שכבר יש לו.

במילים אחרות, אני טוען שבלי תנועות הנוער לא תהיה דמוקרטיה בישראל.

פנינה נחום, קומונרית בקן רמב"ם וחברה בגרעין נוארה בחוות ההכשרה בחולון, נשאה היום דברים בעצרת "באים לכיכר – נלחמים על אחדות". העצרת אורגנה ע"י עמותת גשר בעקבות פוסט מרגש וויראלי של זיו שילון בעקבות הכרעת הדין במשפטו של אלאור עזריה.

שמי פנינה נחום מתנועת הנוער העובד והלומד.
באתי הערב לכיכר, כי גם אני מודאגת כמוכם.
אין לי את האפשרות להסתיר שבזמן האחרון אני מרגישה שהחברה שלנו הולכת לכיוון לא טוב בכלל.
יש לי בקשה ממי שנמצא פה היום.
בואו להילחם בקרע בעם ובשנאת החינם שהפכה לנחלת רבים בעם.
אנחנו חייבים להילחם בשביל שתהיה אחדות וסולידריות חברתית. כשאנחנו מדברים על אחדות בעם, אנחנו חייבים לדבר על דמוקרטיה. אלה חוקי המשחק שמאפשרים לנו לא להסכים אחד עם השני אבל לחיות ביחד.

 

פנינה נחום, קומונרית בקן רמב"ם וחברת גרעין נוארה בחוות ההכשרה: "אני מאמינה שעל בני הנוער בישראל מוטלת אחריות גדולה על עיצוב דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. כי בחברה הישראלית אין מקום להסתה – רק לשיח." אין לנו צה"ל אחר, אין לנו עם אחר.

אני אשתף אתכם שבתקופה האחרונה אני חוששת מאוד מאלה שמוותרים על החברה והמדינה היקרה שלנו ומתייאשים. מאותם אנשים שמרימים ידיים במקום לזעוק בקול גדול "אין לי ארץ אחרת" ולהתחיל להילחם ולהוביל לשינוי על זה שארצנו לא תבער.
כיום אני מרגישה שזאת החובה המוסרית והאזרחית שלי לחנך את החניכים שלי לשירות משמעותי. אני מחנכת אותם לזכור תמיד שיש לנו צבא אחד ושאנחנו חייבים להיות כפופים לחוקי צה"ל ולאמירות הערכיות של הרמטכ"ל. הסתה כנגד שופטים ומפקדי צה"ל כמוה כהסתה כנגד כל אחד ואחת מאיתנו .כל פגיעה בצה"ל היא פגיעה בדמוקרטיה.
בדמוקרטיה רק למדינה יש מונופול על הכוח, אחרת נחיה בחברה שתדרדר מהר מאד לאלימות.
הגעתי לכאן היום לכיכר רבין איפה שלפני 211 שנה נפגעה קשות הדמוקרטיה הישראלית כדי לומר שעליי גינויים אלה לא ישפיעו על המוטיבציה שלי להתגייס לצבא ושאני אפילו שמחה ששנה הבאה אני הולכת לצבא שהוא חלק מדמוקרטיה. צבא ששומר על ערכיי היסוד שלו ולא נתון תחת לחצים חברתיים או פוליטיים. אני מזכירה להם שוב ושוב שמי שמנסה לפגוע בצה"ל פוגע במדינה ובדמוקרטיה.
אני מאמינה שעל בני הנוער בישראל מוטלת אחריות גדולה על עיצוב דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. כי בחברה הישראלית אין מקום להסתה – רק לשיח.
אין לנו צה"ל אחר, אין לנו עם אחר.
אני אסיים ואגיד, אנחנו לא צריכים להסכים על הכל אנחנו רק צריכים שהיה לנו אכפת אחת מהשנייה.
לא נותר לי אלא לקוות שמכיכר רבין תצא הבשורה.
בשורה של אחדות שאנחנו כל כך זקוקים לה.

 

אלפים בעצרת בכיכר רבין. "נלחמים למען האחדות"

בוועידה העשירית שהתקיימה בקיץ 2015, התקבלה החלטה ברוב מוחץ שעל התנועה להיאבק בהומופוביה, בין היתר באמצעות ציון יום הבנ"ה. באותם שעות בהם התקיימה הועידה, כשחניכי התנועה בעיצומם של דיונים בנושא החלטות ודילמות על החברה הישראלית, נודע כי שירה בנקי ז"ל מתה מפצעיה לאחר שנדקרה באכזריות במצעד הגאווה בירושלים.

חניכי קן מצפה רמון - הומו זה לא כללה

חניכי קן מצפה רמון ביום הבנ"ה

פחות משנה לאחר הרצח הנורא, החלטנו להקדיש את הפעילות של יום הבנ"ה לזכרה של שירה בנקי ז"ל. שירה הייתה נערה ביקורתית שלא וויתרה על הבעת דעתה, ולוחמת אמיתית עבור צדק ושוויון. אנחנו רוצים לראות בשירה סמל לבני ובנות הנוער בתנועתנו, שילחמו כחלק ולצד כל אוכלוסייה בחברה הישראלית שעדיין לא זוכה לשוויון ועדיין סובלת מאלימות ובריונות. 

במהלך היום הבינלאומי נגד הומופוביה תעבור פעולה שנכתבה במיוחד לציון יום הבנ"ה לעשרות אלפי חניכים בכל הקבוצות משכבות ח'-יב'. בפעולה יפגשו החניכים עם סיפורי החיים של להט"בים ועם ההומופוביה איתה נאלצים להתמודד. בנוסף, יתקיימו דיונים על ההישגים שיש לקהילה הגאה במדינת ישראל לצד התגברות גילויי האלימות.
פרויקט נוסף שמובל ע"י התנועה לציון יום הבנ"ה הוא ימי עיון מיוחדים בנושא המאבק נגד הומופוביה בחמישה בתי ספר מקצועיים בהם מתקיימת פעילות של הנוער העובד והלומד. יום העיון הייחודי הוא תוצר של שיתוף פעולה בין מערכות בתי הספר, המדריכים החברתיים מהנוער העובד והלומד וצוות 'לגדול להט"ב בישראל' – להט"בים בוגרי התנועה המספרים את סיפורם האישי. ביום העיון ידונו התלמידים על ההומופוביה בבית-ספרם, איך היא משליכה על חייהם, ועל ביטויי הומופוביה בתרבות ובפוליטיקה. מעבר לפעילות החינוכית, ישתתפו חניכי הנוער העובד והלומד באירוע בתל אביב לציון יום הבנ"ה שמתקיים ביום חמישי, 19.5, ומאורגן ע"י ארגון הנוער הגאה והמרכז הגאה בעיריית ת"א.

יום הבנ"ה, לזכרה של שירה בנקי

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!