שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ביום ראשון האחרון (12.1.20), נפגשו למעלה מ-50 רכזות הדרכה האחראיות על השילוב בנוער העובד והלומד, ליום עיון של העמקה והכשרה בנושא ההכלה וההשתלבות בתנועה של ילדים ונוער עם מוגבלות. זאת מתוך החלטת התנועה ומדריכיה להיות תנועה שיש בה מקום לכולם, ושדלתנו פתוחה לכל נערה ונער בישראל.

את יום העיון הפיקה והדריכה מחלקת ההדרכה להכלה והשתלבות בתנועה של ילדים ונוער עם מוגבלות.

למידה חווייתית

היום התחיל בהסתובבות חופשית בתחנות חינוכיות ומפעילות, המציגות את מגוון כלי ההדרכה והליווי, בנושא הכלה והשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות, שפותחו במחלקה. ניכר היה שכדי לחולל מהלך מקיף ומשמעותי בתנועה גדולה, נדרשות מספר זוויות של שינוי, והיה יפה לראות את עמדות התערוכה עונות על אתגרים אלה – בחינוך, הכשרת מדריכים, ליווי המדריכים, הנגשת מבנים, התאמת חדרי הפעילות, הנגשת הידע והמידע באתר התנועה, הגדרות תפקידים של מדריכי שילוב ושנת שירות (במסגרת חוות ההכשרה) של ריכוז שילוב בקנים, שילוב נוער בעולם העבודה ועוד. כלים אלה נוצרו על מנת לתמוך במדריכים המשלבים, ובחניכים והחניכות המשתלבים בפעילות. בעזרתם נוריד חסמים וניצור השתלבות משמעותית יותר.

הרחבת מושג הכלליות והכנסה רחבה יותר של חניכים עם מוגבלות לקן ולסניף

גל איציק, רכזת מחלקת הכלה והשתלבות, אמרה בדברי הפתיחה ליום העיון: "אנחנו, כתנועה, מובילים צירים רבים מתוך שוויון ערך האדם וערך הכלליות. בחלק מהצירים אפילו מובילים ראשיים. זו מחויבות ערכית. אנחנו צריכים להמשיך ולהרחיב את תפיסת השוויון והכלליות ולהכניס אליה בצורה משמעותית ורחבה את הילדים והנוער עם המוגבלות". ואכן, ברוח זו המשיך היום – כאתגר חינוכי והכרות עם כלים שהתנועה מפעילה ומעניקה למדריכים ולמדריכות על מנת שיגשימו תפיסה חינוכית זו.

גל איציק – רכזת מחלקת הכלה והשתלבות בפתיחת היום
חידוד והעמקת תפיסת ההכלה וההשתלבות מתוך זווית חברתית
נילי ברויאר בהרצאה "זהויות ונכות"

את היום המשכנו בהרצאתה של נילי ברויאר, רכזת אקדמית של המרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית, ודוקטורנטית בתכנית ללימודי מוגבלות באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו. ההרצאה עסקה בתפיסות של אנשים עם מוגבלות את עצמם ואת היחס של החברה אליהם. הרצאה מרתקת על תפיסות חינוכיות ומימושן בפרקטיקות היום יומיות שלנו. אחד המושגים המרכזיים שנילי עברה דרכו הוא "אייבליזם" (או "יכולתנות" – בשיח התנועתי), אשר מסביר ומגדיר הדרה של אנשים בחברה בעקבות כך שאינם יכולים לבצע פעולות מסוימות לפי הסטנדרט המצופה בחברה. בהרצאתה הציפה נילי את המגמות והתהליכים הקיימים בחברה בכלל והשפעתם על אנשים עם מוגבלות בפרט. דבריה חדרו אל לבבות ומוחות הרכזות כהרצאה ביקורתית, המבקשת חברה מכילה יותר, שבתוכה יכול כל אדם להיות הוא עצמו, ולא להיות מתויג או מדורג לפי היררכיה של יכולות כאלה ואחרות.

שום דבר עלינו בלעדינו – Nothing About Us Without Us

אחד העקרונות המרכזיים בשיח של תחום המוגבלות, הוא לא לאפשר לאנשים אחרים להגדיר ולקבוע עבור אנשים עם מוגבלות מה הם צריכים ואיך, "שום דבר עלינו בלעדינו" – ואנחנו בתנועה מפתחים את ההכלה וההשתלבות מתוך עמדה זו. לכן היה לנו ברור שגם ביום עיון לרכזות ההדרכה לשילוב בתנועה עקרון זה של "שום דבר עלינו בלעדינו" יקבל מקום.

סעיד ואריג'

סעיד אבו ליל, רכז בתנועה בקן עין מאהל ובפעילות מעגל הקנים הערבים, פעיל בעין מאהל, אבא לשניים, הגיע מביתו שבצפון לספר לנו את סיפורו האישי, כאדם חירש. סעיד סיפר על חייו כילד, כחניך בתנועה, כעוזר מדריך וכרכז בפעילות התנועה. סיפר על אתגרים של חירשים בחברה הישראלית ודרש מאיתנו להשתנות, לעשות יותר מקום, ולהאמין באנשים עם מוגבלות בכלל וחירשים בפרט ע"י למידת שפת הסימנים. סעיד הרשים את כולנו בעוצמות, באמונה בעצמו וביכולת לשנות כחברה, והראה שאנשים עם מוגבלות יכולים להוביל, לעזור ולחנך בתנועה (ומחוצה לה). אחד הסיפורים שריגשו את סעיד ואת כולנו, היה הסיפור שלו על שאדי חביבאללה (היום רכז מחוז צפון של הקנים הערבים). שאדי וסעיד היו חברים כששאדי היה מדריך בקן עין מאהל. סעיד סיפר ששאדי אפילו למד את שפת הסימנים כדי לתקשר איתו, ולא הפסיק להזמין ולהגיד לו להגיע לקן. סעיד הגדיר אותו כאדם עם לב גדול וטוב, וזו גם היתה אחת הדרישות שלו מאיתנו – תפתחו את הלב, תפעלו מתוכו – תמשיכו ותחזקו את ההכלה וההשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועה בקנים ובסניפים.

נודה לאריג' חמזה אבו ליל אשר סימנה בשפת הסימנים במהלך המפגש.

סעיד מספר על חווית חייו והדרכתו כחירש בנוער העובד והלומד
בואו נשב נדבר על זה רגע באישי

כמעט בסיומו של יום העיון, התיישבנו במעגלים קטנים לשיחה ולמידה בפורום קטן יותר, על מנת להציף את הסוגיות, הדילמות, האתגרים, המענים וההצלחות בנושא בקנים ובסניפים בתנועה. התמודדות על המשך גדילת התנועה והכלה של יותר חניכים וחניכות עם מוגבלות.

הפעולה הציפה דילמות ואתגרים בחברה הישראלית ובתנועה.

עוברים לדבר וללמוד בקבוצות קטנות
עמית יזרעאלי מחלקת הכלה והשתלבות, מסביר על השימוש בערכת התאמת חדר פעילות (חלק מסדנת כלי הדרכה להכלה והשתלבות)

סיכמנו את היום בסבב של תצוגת כלים שפותחו במחלקת הדרכה להכלה והשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלויות. ההתרגשות היתה ניכרת, ונראה שבקרוב תראו את הכלים שפותחו ברחבי הארץ בקנים ובסניפים.

עמית יזרעאלי, רכז מחלקת הכלה והשתלבות, סיכם את המשבצת: "האתגר הוא משמעותי וחשוב. אנחנו לא רק דורשים שהדברים יעשו כי הם חשובים, אנחנו גם מעניקים לכם כלים משמעותיים ורציניים בשביל להצליח. נמשיך לפתח במחלקה כלי הדרכה נוספים מתוך הלמידה והפיתוח שלנו ומתוך הדרישות שלכם ושל המדריכים והחניכים מהשטח."

עדינה טיבלום, רכזת ההדרכה של מחוז ירושלים, סיכמה את היום: "אני יוצאת מהיום הזה עם אמונה חזקה בנו, כתנועה שתרחיב את השילוב אפילו יותר ממה שקורה היום, ועם כלים ממשיים למחר בבוקר שיעזרו לי לעמוד במשימה הזאת".

אז נאחל לרכזי ההדרכה לשילוב המון בהצלחה – להם למדריכים ולחניכים.

בברכת "יש מקום לכולם", עלה והגשם.

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

השם הכולל למוגבלויות המתבטאות בחושים. הנפוצות שבהן הן קשת לקויות הראיה והעיוורון וקשת לקויות השמיעה.

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

אצל חניכים אשר המוגבלות היחידה שלהם היא חושית (והיא אינה נלווית למוגבלויות אחרות) נראה פעמים רבות התנהגות חברתית טיפוסית. יחד עם זאת, בשל קשיים שיתכן שהיו במהלך חייהם בשילובם בחברה (דחייה של האחר והשונה בקרב ילדים אחרים), לעיתים נשים לב למאפיינים הבאים:
חוסר באינטראקציה חברתית מורכבת – לפעמים יש קושי במפגשים ובאינטראקציה החברתית בין ילדים עם מוגבלות חושית לבין שאר בני גילם (כי ילדים אחרים נרתעים מהם, כי הם לא יכולים לשחק איתם בכל המשחקים, או כי הם במערכת חינוך אחרת). הדבר עלול לעיתים להשפיע על יכולתיהם להשתלב ולהבין נכון סיטואציות חברתיות. ככל שיהיו ביותר מפגשים עם ילדים אחרים, כך יכולת הלמידה החברתית שלהם תגבר.
חווים מעגל תסכול וגם מביעים חוסר סבלנות – שנובעים מחוסר היכולת שלהם להיות חלק מכל מה שקורה סביבם, וגם מחוסר החשיפה לאינטראקציות חברתיות.
יכולים ורוצים לייצר קשרים חברתיים – דרך שיחה, משחק, בילוי משותף.

עקרונות הדרכה

הכרות עם החניך, העדפותיו ורצונותיו

לקות ראיה

לקות שמיעה
למידע נוסף:

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

קשת המוגבלויות המתבטאות בפעולות הפיזיות של הגוף: קושי בתזוזה, במוטוריקה הגסה והעדינה, שליטה בגפיים, שליטה בתנועות השרירים.
המוגבלויות יכולות להיות תוצאה של גורמים משתנים: מוגבלות מלידה, או כתוצאה מתאונה או פגיעה במהלך החיים.
בקשת המוגבלויות הפיסיות נפגוש בשיתוק מוחין וניוון שרירים, לדוגמא.

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

קושי בדיבור ובתקשורת, שנובע מקושי פיזי ולא ממוגבלות תקשורתית או שכלית- לעיתים תשפיע המוגבלות בשרירים על היכולת להזיז את השרירים הפה, וכתוצאה מכך תיצור אצל חלק מהחניכים דיבור איטי ולא ברור. ישנם חניכים שלא יוכלו לתקשר בכלל בעזרת הפה, אלא באמצעי תקשורת חלופיים (לוח אותיות ממוחשב לדוגמא). חשוב לזכור שהקושי הוא בביטוי הפיסי, אבל התפקוד השכלי והתקשורתי הוא ברמת תפקוד טיפוסית.
חוסר באינטראקציה חברתית מורכבת– בשל המוגבלות, פעמים רבות ילדים עם מוגבלות פיזית לא באים באינטראקציה חברתית עם שאר בני גילם (כי ילדים אחרים  נרתעים מהם, כי הם לא יכולים לשחק איתם, או כי הם במערכת חינוך אחרת). הדבר ישפיע לעיתים על יכולתיהם להשתלב ולהבין נכון סיטואציות חברתיות. ככל שיהיו ביותר מפגשים עם ילדים אחרים, כך יכולת הלמידה החברתית שלהם תגבר.
חווים מעגל תסכול וגם מביעים חוסר סבלנות– שנובעים מחוסר היכולת שלהם להיות חלק מכל מה שקורה סביבם, וגם מחוסר החשיפה לאינטראקציות חברתיות.
יכולים ורוצים לייצר קשרים חברתיים- דרך שיחה, משחק, בילוי משותף.

עקרונות הדרכה

סביבת פעילות בטוחה

תקשורת ותנועה

התייחסות לתחומי העניין ולחוזקות של החניכים
למידע נוסף:

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) מתבטאת במוגבלות ביכולת השכלית ובמוגבלות במיומנויות וכישורי החיים הנדרשים כדי לתפקד בחיי היום-יום. המוגבלות מתבטאת הן בהיבט האישי (לדוגמא- סידור החדר) והן בהיבט החברתי (השתתפות בדיון, יציאה לסרט, התנהגות במסעדה).
למוגבלות השכלית התפתחותית יש רצף של רמות תפקוד.

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

מיומנויות וכישורי חיים מוגבלים (לעיתים נראה שקוראים לזה "התנהגות מסתגלת מוגבלת") , במספר תחומים:
מיומנויות תפישתיות– יכולת להבין ולבטא מידע מדובר, לכתוב ולקרוא, לקבל החלטות ולהפעיל מנגנוני ביקורת של נכון/לא נכון ו-אסור/מותר.
מיומנויות חברתיות– באות לידי ביטוי בקושי ביצירת יחסים בין-אישיים, לעיתים נראה גם גילויי חוסר בטחון עצמי, הנובעים מהיחס אליהם.
מיומנויות מעשיות– קושי ביכולת לתפקד בצורה עצמאית, אצל חלק מהאנשים יבוא לידי ביטוי בקושי לסגל הרגלי שמירה על הגיינה ובטיחות.
אצל כל אדם נראה טווח מיומנויות אחר, אשר בתוכו יתגלו קשיים בפיתוח כישורי חיים מסויימים, וחוזקות בכישורי חיים אחרים.
מגבלה ביכולת השכלית- קושי בתכנון (לטווח ארוך או הקצר), בפתרון בעיות והסקת מסקנות, ובלמידה מתוך ניסיון וטעייה. יהיה קושי בהבנת מושגים ותופעות מורכבות, ותהיה לרוב תפישת מציאות פשוטה. לפעמים נראה למידה איטית, קושי לבצע רצף הוראות הניתנות מראש.
קושי בהסתגלות- אצל חלק מהאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית נבחין בדפוסי מחשבה נוקשים וחוסר גמישות, והצמדות למה שכבר מוכר ומוחשי. כתוצאה מכך יצופו קשיים בשינויים פתאומיים, לדוגמא: שינויים בלוחות הזמנים הקבועים או בסיטואציה חברתית מוכרת שהופכת ללא מוכרת.
ההתנהגות לא מותאמת לסביבה החברתית- לפעמים נבחין בחוסר הבנה של חוקים, נורמות חברתיות וקודים תרבותיים, ושל גבולות המגע.


עקרונות הדרכה

סדר יום קבוע

הדגמה והמחשה

שפה ברורה ופשוטה

התייחסות לתחומי העניין ולחוזקות של החניכים
למידע נוסף:

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

סמליל האוטיזם – לב המורכב מחלקי פאזל צבעוניים

לקות תקשורתית, המוכרת גם בשמות "הקשת האוטיסטית", "ספקטרום האוטיזם" המבטאים רצף של רמות תפקוד.
לאנשים עם אוטיזם חווים את המידע הנקלט דרך החושים (שמיעה, ראיה, מגע, ריח וטעם) שונה מהטיפוסי. הדבר עלול ליצור לפעמים הצפה חושית (עומס של מידע ותחושות) ולכן אחת מדרכי ההתגוננות מפני מצב זה הוא התכנסות פנימה אל עצמי (עצמי=auto) ומכן המושג אוטיזם (Autism).

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

תקשורת והתנהגות חברתית לא מותאמת לסיטואציה– אנשים על הספקטרום האוטיסטי יתקשו ליצור קשר עם הזולת או לשתף פעולה. הם עשויים להתקשות בהבנה של בדיחות, סלנג, רמזים וציניות ובד״כ מפרשים את הנאמר כפי שהוא, באופן קונקרטי ופשוט.
קושי בשינויים וצורך בשגרה קבועה ומוכרת.
וויסות חושי בעוצמות משתנות– לחלקם סף גירוי נמוך, כך שהם רגישים למגע, לצליל וכד׳. לאחרים סף גירוי גבוה והם זקוקים להרבה גירויים על מנת להגיב. הקושי בוויסות החושי עלול לגרום למצוקה ולעורר תגובות שונות.
העמקה בתחומי עניין– לעיתים נראה עיסוק רב ורצון ללמוד ולהתפתח בנושא מסויים (ספורט, מתמטיקה, מוזיקה, ציור), אל מול חוסר עניין בנושאים אחרים.
לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר) יש קושי בהתאמת ההתנהגות למצב החברתי שנמצאים בו, וקושי בבחירת הדבר המתאים לומר. לרוב הם מתעניינים ומכירים לעומק נושא מסוים. טון הדיבור, גובה הצליל, האינטונציה ושטף הדיבור נשמעים לעתים כ׳בלתי רגילים׳. למרות רצונם העז בחברה הם עלולים למצוא את עצמם מבודדים, בעיקר כי נתפסים כ׳מוזרים׳ בעיני החברה הסובבת.

עקרונות הדרכה

סדר יום קבוע

הדגמה והמחשה

הוראות וכללים ברורים ופשוטים

התייחסות לתחומי העניין ולחוזקות של החניכים
למידע נוסף:

הכירו את עבד ונהיל מהנוער העובד והלומד. עבד הוא מדריך ורכז בקן, ונהיל, רכזת ההדרכה – כבר מההתחלה היא זיהתה את הכישורים הגבוהים שלו, ראתה מנהיג מלידה. היא פעלה לשוויון והכלה, והשאר היסטוריה.

שניהם השתתפו בקמפיין השנתי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.. מנהיגים ומדריכים שמהווים דוגמה לכל מדריכי וחניכי התנועה ודרך הקמפיין הזה לכל החברה הישראלית.

תודה על ההגשמה של ערך שוויון ערך האדם ועל זה שהראתכם שבתנועה יש מקום לכולם וכל אחד יכול להיות מנהיג.

מתוך קמפיין משרד המשפטים – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות | תש"ף | 2019

תודה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים שנתנו לנו את ההזדמנות להכיר את נהיל ועבד לכלל החברה הישראלית ולהראות את מנהיגותם וההובלה שלהם את התחום ברמה הלאומית.

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!