שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
בת שמעה (ציונה) ויוסף, נולדה ביום ו' בתמוז תשכ"ב (8.7.1962) במושב אליכין שבעמק חפר. הוריה עלו לארץ מתימן בשנת 1949. אביבה הייתה השישית במשפחתה, בת שמונה הילדים. היא למדה בבית-הספר היסודי "רמב"ם" במושב אליכין, והמשיכה את לימודיה בפנימייה "צפריר" שליד לוד. אולם אביבה העדיפה ללמוד ליד בית הוריה, ולכן חזרה לאליכין. היא סיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון "תחכמוני" בחדרה.
אביבה הייתה חברה בתנועת "הנוער העובד והלומד". בתקופת לימודיה בבית-הספר התיכון היא השתתפה במרבית החוגים, שפעלו במתנ"ס המקומי: ריקודי-עם, מלאכת-יד, ספורט, זמרה. במסגרת לימודיה בבית-הספר התנדבה אביבה למלא תפקידים שונים: שירתה במשמר האזרחי, ובלטה בפעילותה לטובת הזולת. אביבה אהבה ספרות, ובתחום זה הצטיינה. היא כתבה חיבורים יפים, התעמקה בספרי מדע, ובעיקר בנושאים חברתיים.
אביבה הייתה פעילה בניהול משק ביתה, חרוצה וטובת-לב. היא התעניינה בכל הנעשה סביבה במרץ ובתבונה. חביבה הייתה אביבה על משפחתה ועל חבריה, מעולם לא התלוננה, הצניעה לכת והייתה גאוות המשפחה.
בהיותה בכיתה י"ב, לחצו עליה הוריה שתחתום על הצהרה המעידה על דתיותה ותשתחרר משירות בצה"ל. היא חתמה על הצהרה כזו כדי שהוריה לא יוסיפו להטריד אותה בנושא זה בתקופת לימודיה. אבל כשסיימה את בית-הספר, והגיע מועד גיוסה לצה"ל - ביטלה אביבה את חתימתה על ההצהרה, בנמקה ש"אפשר לשרת בצה"ל תוך שמירה על הדת".
בינואר 1981 התגייסה אביבה. שאיפתה הייתה לשרת ביחידה קרבית, אבל היא הוצבה בבסיס מזון, עברה קורס פקידות, ובפברואר 1981 עלתה לדרגת רב"ט.
ביום י"א בשבט תשמ"ב (4.2.1982), בהיותה בבית, איחרה אביבה לקום בבוקר ממיטתה. האם, שרגילה הייתה לראות את בתה משכימה לקום, ניגשה להעיר אותה. היא מצאה את אביבה בלא רוח חיים. בדיקה רפואית העלתה שהיא מתה בשנתה מדום-לב. בת 19 שנים הייתה אביבה במותה.
מפקד הבסיס שבו שירתה כתב עליה לאביה: "אביבה הייתה מוכרת וידועה בצניעותה, במסירותה ובשקדנותה. הייתה קשורה לתפקידה, לחבריה, וגילתה רוח התנדבות בתחומים שמעבר לתפקידה המוגדר. היא תרמה רבות במהלך שירותה".
אביבה הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות במושב אליכין. היא השאירה אחריה הורים, חמש אחיות ושני אחים.
העתקת קישור: