סיפור חייו
בן רחל-לאה ואברהם, נולד ביום ט' באלול תרצ"א (22.8.1931) בחיפה. הוא למד בבית-החינוך לילדי העובדים בחיפה ואחרי שסיים שם את חוק לימודיו, יצא לחיי עבודה. הוא נעשה מסגר ומצא את סיפוקו במלאכתו זו. אבינועם היה חבר נלהב ב"התנועה המאוחדת", ובהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה" והשתתף בכמה פעולות בראשית מלחמת-העצמאות - ביניהן פעולת-העונשין הראשונה נגד הכפר הערבי עין ע'זאל, שהפריע לתנועה בכביש תל- אביב-חיפה. פעם אסרוהו הבריטים בשעת חיפוש בעמדתו, אך כעבור יום שוחרר מבית-כלאו.
ביום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948), כשיצא לפעולתו האחרונה כלוחם בחטיבת "כרמלי" - פיצוץ בית בעיר התחתית של חיפה - בתוך חוליית פורצים בת ארבעה אנשים, נפגע. הוא אמר לחבריו שימשיכו בפעולה והוא יחזור בכוחות עצמו, אך לא עצר כוח והועבר לבית-החולים רוטשילד. שם ביקש בכל לשון של בקשה שלא להודיע להוריו על פציעתו. חמש שעות התענה ומת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.