סיפור חייו
אברהם, בן דבורה ומרדכי, נולד בלמברג שברוסיה בכ"ח בטבת תרצ"ט (19.01.1939). אברהם ומשפחתו - הוריו, שתי אחיותיו ואחיו הגדולים ממנו - גורשו מעיר מולדתם לאורל שבפולין בשנת 1941. בהיותו בן חמש התייתם מאמו, שכרעה תחת עול המציאות הקשה, ומעתה טופל בידי אחיותיו, הגדולות ממנו בשנים ספורות.
בתום מלחמת העולם שבו הילדים לפולין, והצטרפו לתנועת ההכשרה "גורדוניה". ילדי "גורדוניה" הועברו לגרמניה בעזרת שליחי התנועה הציונית ואנשי "הבריחה" - אברהם ואחיו הבכור נשלחו אחרי אחיותיהם, והקשר עמן נותק.
העקבות אבדו, עד שבמקרה הזדמנה לאחותם הגדולה תמונתם של אחיה, כשהם מצולמים בבית מחסה בברלין. במאמצים רבים הועברו לבסוף שני האחים הקטנים למחנה "גורדוניה" בגרמניה, והמשפחה אוחדה שוב. בשנת 1947 הועלו יחד אברהם, אחיותיו ואחיו לאוניית המעפילים "אקסודוס, יציאת אירופה תש"ז". לאחר שנה של תלאות - האונייה הוחזרה בתחילה לגרמניה - הגיעו לבסוף ארצה. שוב הופרד אברהם מאחיו, הפעם נשלח עם אחותו, יפה, לקיבוץ רמת דוד, בעוד אחותו ואחיו נשלחו לקבוצת שילר.
אברהם התקשה להתאקלם בתחילה בין שאר ילדי הקיבוץ. אחותו הייתה לו כאם, והשניים דבקו זה בזה. בני מחזורו של אברהם זוכרים אותו כמי שביקש תמיד להיות חופשי ועצמאי, שילדותו העשוקה רדפה אותו עד יומו האחרון.
בשנת 1954 עזב אברהם את הקיבוץ, שהה תקופה קצרה בקיבוץ דגניה, ואז הצטרף להכשרה הצעירה בקיבוץ חמדיה שבעמק בית שאן. בחמדיה למד לעבוד עם טרקטור. בשנת 1956, בחודשי חייו האחרונים, עבד למחייתו כטרקטוריסט שכיר בקיבוץ מעוז חיים השכן. חבריו ברמת דוד מספרים שתקופה זו עשתה עמו חסד, אברהם בגר, ופניו קרנו מחיוניות. הוא אמור היה להתגייס באמצע אוקטובר אותה שנה.
ביום שני י"ט בתשרי, חול המועד סוכות תשי"ז (24.09.1956), נהג אברהם בטרקטורו בשדות מעוז חיים. במהלך עבודתו תקפה אותו חוליית מחבלים מירדן, חטפה אותו, ובשלב מאוחר יותר רצחה אותו.
אברהם היה בן 17 במותו. הותיר אח ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רמת דוד.