סיפור חייו
בן אידה ופסח, נולד ביום ט"ו בשבט תרפ"ד (21.1.1924) בזכרון יעקב והיה הצעיר בין אחיו ואחיותיו. הוא סיים את בית-החינוך לילדי עובדים בכפר מל"ל והיה חבר תנועת "הנוער העובד" ברמתיים. אברהם היה בן מסור ועזר להוריו הישישים בחנות שהיתה להם. שנה אחת שהה בהכשרה באשדות יעקב ולאחר סיימו את שנת-ההכשרה התגייס לנוטרות.
כאשר הוקמה הבריגדה היהודית, נטש את הנוטרות, התגייס לבריגדה ובה לחם ופעל משך כל תקופת קיומה עד פירוקה. בשורותיה הגיע לאירופה ונתן את ידו להצלת שרידי המחנות והעלאתם ארצה.
בחוזרו מהבריגדה הצטרף מיד ל"הגנה" והיה עסוק בתפקידים אחראיים במסגרת פעולות המחתרת. הוא השתתף בפעולות-חבלה חשובות רבות ועד מהרה עלה לדרגת קצין והתמחה בחבלה.
עם הכרזת המדינה תפס את מקומו המתאים בחטיבת "אלכסנדרוני". שקט ומתון, אחראי וזהיר, ורוחו עשויה ללא-חת. על מידת ענוותנותו תעיד העובדה, שבני משפחתו לא ידעו ולא-כלום על פעולותיו במחתרת ובצבא עד שנודע להם הדבר מפי חבריו אחרי נופלו. כמפקד היה בעל שיפוט שקול ופיכח ויודע תכסיסים בקרב. משיצאו חבלנים לפעולה בכפר טירה שליד רמת הכובש, הרגיש בתכסיס הערמה של האויב. לרגל זה פרץ ויכוח בינו ובין המפקד השני של אותה פעולה ואברהם דרש ממנו לסגת, ואמנם, כפי שנתברר אחרי-כן הציל על-ידי כך חיי מחלקה שלמה. ביום ג' בכסלו תש"ט (5.12.1948) בצאתו עם פלוגתו לפעולות מיקוש נפל ליד רמת הכובש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.