סיפור חייו
בן יהודה לייב. נולד בשנת 1905 בדווינסק שבלאטביה. הוא גדל בסביבה מסורתית ולמד עד גיל 17 בישיבה ובגימנסיה רוסית. בשנת 1918 התייתם והוטל עליו לטפל באחיו ואחיותיו הצעירים ממנו. לשם כך הפסיק את לימודיו והתמחה במקצוע החייטות. המשפחה הקטנה עברה לריגה ושם מסר אברהם את אחיו לחסות הקהילה והתגייס לצבא. כעבור חודשים מספר, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה נפל בשבי הגרמני. בתום המלחמה, משנודע לו על קיום התנועה החלוצית, נכנס לשורות "החלוץ" שם היה פעל בתנועת הנוער "גורדוניה". במשך שלוש שנים היה אברהם בהכשרה בחווה חקלאית. היה ידוע במסירותו הרבה, בחריצותו ובצניעותו, הוא ניחן בקול ערב והיה חבר במקהלת ההסתדרות הציונית במקום. בסוף שנת 1929, לאחר מאורעות תרפ"ט, הגשים את משאת נפשו ועלה לארץ-ישראל, בין הראשונים שעלו באותה תקופה. שנה וחצי התגורר במושבה חדרה ואז עלה עם חברי קבוצתו להקים מחדש את חולדה שנעזבה במאורעות תרפ"ט. עשר שנים עבד עבודה מסורה וצנועה, עבד ביום ושמר בלילה. בשנת 1936 התגייס לחיל הנוטרים ועסק באבטחת הפועלים בדרכם לעבודה ובשובם לביתם. בכ"ה בתשרי תרצ"ט (20.10.1938), כאשר נסעו הפועלים במשאית לביתם, נפתחה בוואדי ליד חולדה אש מן המארב ואחרי קרב יריות נהרגו שלושה נוטרים, אברהם ביניהם. לפני שנפל הספיק לומר לחברו: "קח את הרובה, אני מת". הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחולדה.
על קבר שלושת הנוטרים שנפלו בקרב הוקמה מצבת זכרון: מגדל ועליו חקוקות המלים "חללי קרב ומיקוש". הגשר העובר על הוואדי שבו נפלו השלושה נקרא: "גשר השלושה".