שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אדמונד שחר

נפל ביום כ' בסיון תשמ"ב (11/06/1982)
מידע כללי

נפל ביום כ' בסיון תשמ"ב (11/06/1982)
בן 33 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: עפולה (חלקה צבאית)
הורים: רחל ונסים
יישובים: עפולה
מעגל תנועתי: הנוער העובד

עפולה
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום כ' בסיון תשמ"ב (11/06/1982)
בן 33 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: עפולה (חלקה צבאית)
הורים: רחל ונסים
יישובים: עפולה

סיפור חייו

בן רחל ונסים, נולד ביום י"ב בכסלו תש"י (3.12.1949) בקזבלנקה שבמרוקו. אדמונד היה בן למשפחה מרובת-ילדים, שעלתה לארץ בשנת 1956, בהיותו בן 6 שנים. המשפחה התיישבה במושב ברק, שבעמק יזרעאל. הוא למד תחילה בבית-הספר היסודי האזורי "יד לחמישה", ואחרי שהשלים ז' כיתות עבר ללמוד בבית-ספר מקצועי "עמל" בעפולה, במגמת מסגרות. מילדות הייתה לו נטייה לעסוק במכשירים חקלאיים. אדמונד אהב מרחבים, ואת העבודה בשדה. הוא אהב את העיסוק בטרקטור, עקב אחרי כלים חקלאיים חדשים שהופיעו ולמד להפעילם. אדמונד היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". הוא היה פעיל בה, והשתתף בטיולים שארגנה התנועה. בין גמר לימודיו בבית-הספר ובין גיוסו לצה"ל, הספיק אדמונד לעבוד כמפעיל טרקטור במושב רם-און.

בפברואר 1968 הוא התגייס לצה"ל, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. הוא עבר אימוני טירונות, קורס צניחה וקורס מ"כים ובאוקטובר 1969 עלה לדרגת רב"ט. ביולי 1970, עלה אדמונד לדרגת סמל.

יפה-תואר הוא היה ונעים הליכות. מעולם לא התלונן, ולא בא בטענות על הזולת. אדמונד היה מוכן תמיד לעזור. הוא היה בחור תוסס, מלא-חיים, מוקף בחברים ובחברות, שביקשו את קרבתו. תמיד ריחף חיוך על שפתיו.

אחרי שהשתחרר מצה"ל, עבד אדמונד במשק הוריו ועל טרקטור במושב שכן. הוא גויס במלחמת יום הכיפורים, לחם בגיזרה המצרית, והיה עם הכוח שחצה את התעלה. אדמונד נפצע, ואחרי שהחלים מפציעתו חזר לשרת בתעלה. כמחצית השנה הוא היה מגויס. כשהשתחרר, הוא נשא אשה ובנה את ביתו במושב ברק. שני ילדים נולדו לו, בן ובת.

זמן קצר לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל נפרד אדמונד מאשתו. הוא המשיך לטפל בילדיו במסירות ובאהבה. בתקופה זו, עבד אדמונד כמנהל הפרדס של המושב.

במלחמת שלום הגליל הוא לחם עם פלוגתו בלבנון. כסמל ותיק, הוא עזר לחיילים הצעירים והדריך אותם בתנאי הקרב. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), כשהגיע עם פלוגתו לחניון לילה ליד בית-לחיא, נפתחה עליהם אש. אדמונד נפגע ומת בדרך לבית-החולים. בן 32 שנים הוא היה בנופלו.

אדמונד הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בעפולה. הוא השאיר אחריו שני ילדים, הורים, שישה אחים ושלוש אחיות.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "אדמונד אהב את החיים, נמנה עם החיילים הוותיקים בגדוד, והיווה את החולייה המקשרת עם החיילים הצעירים. מבחינת גילו, הוא היה אמור לסיים את שירותו בגדוד, ורק בגלל רצונו העז להישאר עם חבריו הקרובים המשיך לשרת בגדוד".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "במשך שנים ארוכות של היכרות במסגרת הצבאית, ולפעמים גם בפגישות במסגרת האזרחית, התגלה אדמונד בראש וראשונה כאדם טוב, מחייך, אוהב חיים... אבד לי חבר יקר, שבמשך יותר מעשר שנים שירת בגדוד בצורה הטובה ביותר".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!