שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בנם יחידם של אורה ושמואל, נולד ביום י"א בכסלו תשי"ז (4.12.1946) בקרית-חיים. למד בבית-הספר היסודי בקריית-חיים ושנתיים למד בבית-הספר התיכון המקומי. אהוד אהב עבודת-כפיים, ובהמלצת מוריו המשיך את לימודיו בבית-ספר מקצועי. תחביבו העיקרי היה ספורט: הוא שיחק כדורסל, הצטיין בריצה וזכה בתעודות הצטיינות המעידות על כישוריו. אהוד היה מדריך אהוב בתנועה המאוחדת, פעיל בגדנ"ע ואהוב מאוד על חבריו. תחביבו הנוסף היה ריקודי-עם. הוא השתייך לקבוצת מחול של עיריית חיפה ואף נסע במסגרת זו לפסטיבל ריקודי-עם בצרפת.
באוקטובר 1964 התקבל כתלמיד בבית-הספר הטכני והשלים את לימודיו באפריל 1965.
ביוני 1965 התגייס לשירות סדיר והוצב כטכנאי מסוקים בחיל-האוויר, בדרגת רב"ט. הוא לחם במלחמת ששת הימים ומפקדיו העריכוהו כ"בעל מקצוע טוב וחייל ממושמע".
במארס 1968 סיים את שירותו הסדיר והצטרף לקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, בו שהה תקופה קצרה. אהוד המשיך למלא את חובתו לצה"ל בשירות המילואים. בשנת 1969 עבר קורס תותחני נ"ט, אך בהמשך הזמן הוחזר לחיל-האוויר כטכנאי מסוקים. אהוד אהב את עבודתו כמכונאי רכב והתלבט אם לפתח את כישוריו הספורטיביים וללמד במכון "וינגייט", או את כישוריו הטכניים. הוא עבר קורס למורי נהיגה במסגרת משרדי העבודה, והתחבורה וגם קורס לטכנאי רכב כבד. עם פרוץ מלחמת יום-הכיפורים, עוד לפני שנקרא לשירות מילואים, יצא לחפש את יחידתו ומילא את תפקידו ביחידתו בחיל-האוויר.
כשהחל מבצע שלום הגליל גויס לשירות פעיל ויצא ללבנון. ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (8.7.1982) חלה ונפטר בעת שירותו. בן 35 היה במותו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בנהריה. השאיר אחריו רעיה, שני בנים, בת והורים.
מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "עם מותו של סמל אהוד איבדנו את אחד מטובי לוחמינו בחטיבה. הכרנו את אהוד תקופה ממושכת בשירות במילואים בימי שלום ובימי מלחמה. בתקופה זו למדנו להכירו כבחור מסור וחברי, המבצע תמיד את המוטל עליו בצורה שקטה ואחראית".
העתקת קישור: