סיפור חייו
בן בלומה ויעקב, נולד ביום י"א באב תרפ"ה (1.8.1925) בפולין בעיר בנדין. באותה שנה עלו הוריו ארצה. אהרן למד בבית-הספר "ביל"ו" בתל-אביב, התמיד בלימודים וסיימם בתעודת-הצטיינות. הוא המשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין, היה חבר פעיל בהסתדרות "הנוער העובד" וחבר ה"הגנה". בימי מלחמת- העולם השנייה הפסיק את לימודיו בשנת הלימודים האחרונה והתגייס לנוטרות.
לאחר ארבע שנות שירות התגייס לבריגדה היהודית, נשלח למצרים ואחר-כך לאירופה ושם השתתף בפעולה נרחבת להצלת הפליטים והעלאתם לארץ.
בסוף שנת 1946 שוחרר מהצבא, חזר הביתה ועבד בקואופרטיב "המלחים" בתל-אביב. מהכסף שחסך בעבודתו קנה לו ספרים רבים שאהב להתעמק בהם.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד. זמן קצר לפני גיוסו נתקבל כחבר בקואופרטיב שעבד בו ועל אף ניסיונם של חברי הקואופרטיב לעצור בעדו משום הצורך החיוני בעבודתו כמיצר תוצרת מלחמתית, התגייס גיוס מלא. בדרגת מ"כ נשלח לירושלים והיה בין מגיני תלפיות ומקור חיים. אהרן הביא עימו למערכה את הניסיון שקנה בנוטרות ובבריגדה והסתגל מיד לתנאי המצור הקשים. ידע לעודד את חבריו, לא רגז ולא קבל על אחרים, אלא נטל על עצמו את העבודות "השחורות" ותוך זמן קצר היה לרוח החיה במחלקה בתנאים הקשים שבהם היתה נתונה. הוא היה נוטל על עצמו תפקידים אשר אחרים השתמטו מהם: שימש נשק המחלקה, שוטר המחנה, מזכיר, עוזר לאפסנאי הפלוגה, ובכל הורגשה רוחו הטובה ונכונותו התמידית לעזור, להחליף בשמירה חבר עייף וכו'. במחלקה הקרבית היה הפורץ מספר אחד ואף ראשון במשוריין שפרץ את גדר מחנה אלנבי ליד תלפיות בירושלים, ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948) ובקרב זה נפל בהיפצעו מכדור האויב בהיותו במשוריין. נקבר ברמת רחל.
ביום י"ח באלול תש"י (31.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.