סיפור חייו
בן טוביה. נולד בשנת תרע"ד (1914) בעיר סלונים שבפולין. כבן למשפחת ציונית למד בעירו בבתי הספר העבריים של חברת "תרבות" ובגיל 16 הצטרף לתנועת הנוער הציונית "גורדוניה". בהיותו בן 19 יצא עם חבריו להכשרה חלוצית במקומות שונים בפולין. למרות מחלת הלב שלקה בה, שקע רובו ככולו בעבודה, התנדב לעבודות הקשות ביותר ועבד במרץ ובהתמסרות. אחרי שתי שנות הכשרה עלה אהרן לארץ-ישראל והצטרף לגרעין "במעלה". תחילה עבדו חברי הגרעין בעבודות מזדמנות בפרדסים ואהרן התקשה לעמוד בתחרות עם הפועלים הערבים שהיו מורגלים בעבודות חפירה ועידור. אולם לאט לאט התגבר והתרגל לחיים בארץ. הוא למד ערבית ואנגלית והרגיש עצמו כפועל ותיק. לאחר זמן הצטרף עם חבריו לגרעין לקיבוץ קרית ענבים ליד ירושלים. אהרן היה בחור עליז בעל חוש הומור, חיוך שכן תמיד על פניו. הוא הרבה לשיר וליווה את שירתו בנגינה על הרמוניקה. בקיבוץ עסק בעבודות שונות ולבסוף התמחה בחציבה ובפיצוץ סלעים והיה לחוצב ראשי מטעם הקרן הקיימת לישראל. ביום ה' בכסלו תרצ"ח (9.11.1937) יצא עם עוד שלושה מחבריו בליווי גפיר נושא נשק לעבודות הכשרת כביש גישה לנקודה חדשה שעמדה לקום. כאשר הגיעו ל"הר הרוח", מרחק 5 ק"מ מקרית ענבים, הותקפו מן המארב בידי פורעים ערבים ונהרגו במקום. אהרן וחבריו הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית ענבים.
על שמו ועל שם חבריו שנהרגו יחד עמו נקרא קיבוץ מעלה החמישה, שהוקם בקרבת מקום הרצח. דברים לזכרם נרשמו בעתונות התקופה ובחוברת שהוציאה תנועת "גורדוניה" לזכרם.