שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אוריאל לוי

נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11/10/1973)
בן 32 במותו
דרגה: רב סמל
יחידה: תקשוב
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: לוד (חלקה צבאית)
הורים: סולטנה ונסים
יישובים: לוד
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

לוד
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11/10/1973)
בן 32 במותו
דרגה: רב סמל
יחידה: תקשוב
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: לוד (חלקה צבאית)
הורים: סולטנה ונסים
יישובים: לוד

סיפור חייו

אוריאל, בן סולטנה ונסים, נולד ביום א' בשבט תש"א (29.1.1941) באיזמיר שבתורכיה. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949 ולמד בבית-הספר היסודי הממלכתי א' בלוד. אוריאל היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד" ופעיל במועדוני הנוער בלוד. הוא היה חובב ספורט נלהב ורב-פעלים; היה מנהלה של קבוצת הכדורגל של "הפועל" לוד, שפט במשחקי כדורגל, השתתף בצעדות רבות, במשחקים ובמירוצים, שבגינם הוענקו לו תעודות ומדליות. בשעות הפנאי שקד על האוספים שלו - אוסף מטבעות ואוסף בולים ומעטפות.

אוריאל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1960 והוצב לחיל הקשר. לאחר הטירונות השתלם בקורס למחסנאים ופקידים טכניים. הוא היה חייל ממושמע מאוד וצייתן, מסור לעבודתו ובעל מקצוע מעולה. ברבות הימים נתמנה למפ"ט-קשר ראשי בפלוגה. אהוב היה על מפקדיו ולחבריו שימש דוגמה במזגו הטוב ובהתנהגותו.

לאחר שסיים את שירותו הצבאי הסדיר עבד בחברת "אורם" לאלקטרוניקה, כפקיד רכש. הממונים עליו שיבחוהו על מסירותו הרבה, על דייקנותו ועל חריצותו, וכל עובד בחברה ידע שאוריאל מבצע בנאמנות כל מה שמוטל עליו. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". הוא היה חברותי מאוד, נוח לבריות ואיש סוד נאמן. אוהב אדם היה וידע להאזין באורך רוח ובסבלנות לכל מי שפנה אליו. הכל הכירו אותו כאדם אדיב, עדין נפש ונעים הליכות, איש שיחה נעים היודע לדבר בהיגיון ובטעם. כל עניין ידע לבחון במחשבה צלולה ובתבונה, והקפיד למלא במסירות כל משימה ואתגר שהציב לעצמו. הוא ניחן בביטחון עצמי רב, אך מעולם לא התרברב ולא התנשא. איש צנוע היה. אהב את הפשטות ותמיד הסתפק במה שיש לו. בעירו נמנה עם העסקנים הפוליטיים והיה מועמד מטעם מפלגתו לתפקיד סגן ראש-העיר. בשנת 1972 נשא את חברתו נלי לאישה. הוא היה בן נאמן להוריו, בעל מסור לאשתו, ואב אוהב את בתו שלומית, שנולדה חמישה חודשים לפני שפרצה המלחמה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס אוריאל ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם עברו עליו מוראות קרבות הבלימה. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) נפגע אוריאל ונהרג בציר "מאדים", בגזרה הצפונית בהתקפה של מטוסי "מיג" על הסדנה שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בלוד. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אוריאל היה מבוניה וממעצביה של פלוגת הקשר. את תפקידו ביצע ביעילות רבה, וזאת תמיד במצב רוח טוב ובחיוך".

יחידתו הוציאה לאור חוברת בשם "ההולכים ראשונה", לזכר אנשיה שנפלו במלחמה, ואוריאל בתוכם.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!