סיפור חייו
איתן, בן אילנה וברוך ז"ל, נולד ביום א' בשבט תש"ה (15.1.1945) בבני-ברק ולמד בבית-הספר היסודי "הגבעה" ובבית-הספר התיכון "רמז" בבני ברק. איתן היה תלמיד מוכשר, בעל כושר לימוד וקליטה ובעל השכלה רחבה בתחומים רבים. מלבד שקידתו על לימודיו הרבה לעסוק בעבודה ציבורית, בהדרכת נוער וכן בתחביביו הרבים - ציור, ארכיאולוגיה, כתיבה וספורט. הוא היה חניך בתנועת הצופים ופעיל בתנועת "נוער לנוער". איתן אהב לקרוא ספרות יפה וכתב מאמרים בנושאים פוליטיים, דברי הומור שנונים ושירה. הוא צייר בשמן ובפחם ופיסל, ומגיל צעיר התעניין בארכיאולוגיה. היה לו בביתו אוסף צנוע של ממצאים ארכיאולוגיים ופעמים אחדות אף יצא לחפור יחד עם משה דיין. איתן היה צבר אופייני, פעיל מאוד ומלא מרץ, בעל מבנה גוף מוצק ושער מקורזל. הוא היה טוב לב ושש לעזור לזולת. חבריו הרבים הגדירוהו כ"איכפתניק" לכל הנעשה במדינה, ומכאן נבעה פעילותו הפוליטית: הוא שאף לתקן עיוותים, לשנות ולשפר. איתן היה קשור מאוד לאמו ולמשפחתו. הוא נהג להתייעץ עמה והעריך מאוד את דעותיה ואת שיקוליה. במשפחה היה איתן הרוח החיה ומוקד העשייה.
איתן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1964 ושירת בחיל השריון. הוא עבר בהצלחה קורסים שונים והוכשר כטען-קשר בטנק. במלחמת ששת הימים השתתף כתותחן טנק בחטיבה 7.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר פנה איתן ללימודים. בהצטיינות סיים את לימודי התואר הראשון והחל ללמוד לתואר שני ואף עבד כאסיסטנט באוניברסיטת תל-אביב. מלבד זה עבד בפרסום וביחסי צבור. כשהיה סטודנט, הדריך בתנועת "הנוער העובד", היה חבר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה ופעיל באגודת הסטודנטים. במלחמת יום הכיפורים השתתף איתן בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בהסתערות של חטיבת הטנקים שלו לעבר גשר פירדאן, ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפגע איתן ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.