שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן מלכה (סולטנה) ור' דוד, נולד ביום ו' בתשרי תשי"ג (25.9.1952) במרוקו. אביו היה רב ושוחט בקהילתו. שלושה-עשר ילדים נולדו למשפחת גנון, ועשרה מהם מתו. אברהם, שהיה בן הזקונים, נותר בן זכר יחיד. בשנת 1963 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בצפת. אברהם למד שנים אחדות ברמות נפתלי, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה התיכונית בצפת, במגמה הומנית. הוא סיים בישיבה 4 שנות לימוד.
בהיותו בן יחיד פינקו אותו הוריו. הוא קיבל חינוך מסורתי וציוני. אברהם היה נער רגיש ושאף להתקדם. בהיותו בן 16 שנים מתה עליו אמו ואחותו דאגה לצרכיו.
באוגוסט שנת 1970 גויס אברהם לצה"ל, ושירת במשטרה הצבאית. אחרי השתלמות הוא עלה לדרגת רב"ט. בספטמבר 1973 שוחרר אברהם משירות החובה, חזר לצפת והתחיל לעבוד כפקיד בשקם. באותו זמן שימש אברהם כמדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד" בצפת.
בשנת 1975 התחתן אברהם עם דינה ונולדו להם בן ובת. הוא התקדם בעבודתו ונתמנה סגן מנהל סניף שקם בצפת. בשאיפתו להתקדם, התחיל אברהם ללמוד כלכלה באוניברסיטה הפתוחה.
במלחמת שלום הגליל הוא נקרא שלוש פעמים לשירות מילואים בלבנון. בנובמבר 1982 גויס אברהם בפעם השלישית. ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) בהתפוצצות מיכל גז בבית המושל הצבאי בצור קרס הבניין וקבר תחתיו עשרות הרוגים ופצועים. בין ההרוגים היה אברהם. בן 30 שנים הוא היה במותו. אחרי שנהרג, הוא הועלה לדרגת סמל.
מפקד יחידתו כתב למשפחתו אחרי מותו: "אלברט גויס בפעם השלישית למלא משימה קשה שהוטלה על המשטרה הצבאית. הוא היה חייל שקט, ממושמע ונאמן. אהוב על חבריו ומפקדיו, ולא אחת התנדב למלא משימות שאותן ביצע באופן הטוב ביותר".
אברהם הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בצפת. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, בת ושתי אחיות. אשתו הייתה בחודש השביעי להריונה כשנהרג. חודשיים אחרי מותו נולדה בתו השנייה - אביטל, על-שם אביה.
העתקת קישור: