סיפור חייו
בן חנן ועתליה. נולד ביום י"ח בתמוז תש"ה (29.6.1945) בקיבוץ גבעת-ברנר - סמוך לסיום מלחמת-העולם השנייה. למד בבית- הספר היסודי ובבית-הספר התיכון שבגבעת-ברנר. היה חבר ב'נוער העובד' ובגדנ"ע. בגיל בו החל להבין את הנעשה סביבו התנהלה בארץ מלחמת-השחרור, כאשר האב, ששירת בכוחות העבריים הלוחמים, נעדר לרוב מן הבית, בעוד לא הרחק מן הקיבוץ התחוללו קרבות כבדים.
משחר-נעוריו מצא אלי עניין רב במהלך הקרבות במלחמת- השחרור, וכל הספרות שתיארה אותם היתה נהירה לו. בבית- הספר התיכון הכין עבודה יסודית על תקופת השואה, שגם בה גילה בקיאות רבה. כל אלה הנחו אותו, בבוא שעתו להתגייס לשירות סדיר, בנובמבר 1963, להתנדב ליחידה קרבית. הוא בחר בחיל-הצנחנים, אף כי מעצם טבעו שכנה בו נפש רכה ועדינה, שלא בנקל הסתגלה להווי הקשוח של יחידה זו. מפקדיו עמדו על תכונותיו המיוחדות, ולפיכך הועידו לו תפקיד של חובש-קרבי. במהלך השירות עבר קורסים של חובשים, צניחה, מ"כים והשתלמויות שונות. כחובש צנחן בדרגת רב"ט השתתף בקרב על שחרורה של ירושלים במלחמת ששת-הימים. שש שנים לאחר-מכן נטל חלק בקרבות על המעבר לגדה המערבית של תעלת-סואץ - במלחמת יום-הכיפורים. אופיו והתנהגותו בצבא זכו למידה רבה של הערכה מפי מפקדיו.
משסיים אליהו את השירות הסדיר, חייב אותו המשק לעשות שנה בשירות התנועה. הוא פעל כמדריך בתנועה המאוחדת והיה נערץ על חניכיו, ששמרו על קשר עמו עד ליומו האחרון. שנתיים לאחר-מכן ביקש מן המשק לאפשר לו ללמוד באוניברסיטה. כיון שמבוקשו זה לא ניתן לו, החליט לעזוב את הקיבוץ וללמוד בכוחות עצמו. "עזבתי בית מסודר כדי לחיות כמו צועני - אך ללמוד" - כתב כעבור זמן אל מפקדו. ואמנם, נכונו לו ימים קשים. אך מן הלימודים לא הרפה. לבסוף קיבל עבודה במשרד-החוץ בירושלים, שתנאיה אפשרו לו להמשיך בלימודיו ואף לסיימם בהצלחה - בתואר מ.א. בהיסטוריה ובמדעי המדינה. הוא ביקש להמשיך ולהשתלם במסלול האקדמי.
בנובמבר 1975 נקרא לשירות-מילואים פעיל. תוך כדי שירות זה עלה על מטוס 'הרקולס', שקרתה בו תקלה והתרסק. באסון זה מצאו הוא וכמה מחבריו את מותם ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975). הובא למנוחת-עולמים על אדמת גבעת-ברנר. השאיר אחריו אם ואח.