שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן חיים (ארמון) וקלרה. נולד ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948) בעיר רגין אשר ברומניה. בהיותו בן שלוש וחצי שנים עלה עם הוריו לארץ. בתחילה התיישבו הוריו בכפר אביאל. כשהגיע אלכסנדר לגיל-הלימודים למד בבית-הספר האיזורי במושב עמיקם. במשך תקופה קצרה היה חבר בתנועת "הנוער העובד". בינתיים עברו הוריו לכפר-סבא ושם המשיך את לימודיו היסודיים בבית-הספר על-שם אוסישקין. כשסיים את לימודיו היסודיים פרש מהתנועה. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית- הספר התיכון המקצועי "אורט" במגמה למיכניקה תעשייתית. אהב מאד כדורגל והירבה לקרוא ספרים ואת ערבי-שבתותיו היה מבלה עם חבריו בבית-התרבות לצעירים בכפר-סבא. באוגוסט 1966 גויס לצה"ל ואמר להתנדב לחיל-האויר כטייס, אבל מפני שנכשל בבדיקות המוקדמות בגלל ליקוי-ראייתו התנדב לחיל-הים לצוללות. מאד אהב את השירות בצוללות, אף כי לא קל היה הדבר; וגם בשעה שהיה באפשרותו לבקש העברה (בגלל מחלתו בדלקת הריאות) סירב לעשות זאת.
באוגוסט 1967 נסע לאנגליה עם חלק מצוות הצוללת "דקר" ומשם כתב שהוא גאה ומאושר להימנות עם אחיו-לצוות שיביא אותה הביתה. אך הצוות לא הגיע כי בהיות הצוללת בדרכה לנמל-הבית, בנתיב-הים שבין גיברלטר לישראל, נותק הקשר עמה - ושוב לא נתחדש. ברבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של אלכסנדר, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). מאחר שאלכסנדר נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת- זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" אשר בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
מפקד חיל-הים כתב למשפחה במכתב-תנחומיו: "היה טורפדאי חרוץ ומסור, מעורה בחיי- הצוות, אהוד על מפקדיו וחבריו והרוח החיה בכל פעולות התרבות של הצוללת. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הונצח שמו וזכרו על-ידי הבאת תמונתו.
ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.
העתקת קישור: