שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אמנון מיליקובסקי

נפל ביום ד' בתשרי תש"ט (07/10/1948)
מידע כללי

נפל ביום ד' בתשרי תש"ט (07/10/1948)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: שרה ויהושע
יישובים: דגניה ב', צפת
מעגל תנועתי: התנועה המאוחדת

דגניה ב'
צפת
התנועה המאוחדת
מידע כללי

נפל ביום ד' בתשרי תש"ט (07/10/1948)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: שרה ויהושע
יישובים: דגניה ב', צפת

סיפור חייו

בן שרה ויהושע, נולד ביום ב' באייר תרפ"ח (22.4.1928) בירושלים. גדל ולמד בבית סבו המורה, ירחמיאל מיליקובסקי, בצפת. אחרי סיימו את בית-הספר היסודי שם המשיך לימודיו בדגניה ב'. היה חבר "התנועה המאוחדת". בהיותו כבן 16 הצטרף לפלמ"ח ובמסגרת זו עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה. בזמן המאבק בבריטים השתתף בפעולות-מחתרת שונות ומסוכנות, ואף נפצע באחת מהן. הוא אהב את העבודה במשק והתמחה כרפתן, כחבר הגרעין הפלמ"חאי בדגניה ב'. ביולי 1947 נשלח לקורס מ"כים.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת באחד מגדודי הפלמ"ח בחטיבת "יפתח" אשר עמד בקרבות רבים ועזים בגליל העליון והשתתף בקרבות נבי-יושע וצפת. שלושה ימים אחרי נפילת דודו, אחי אביו, בצפת יצא אף הוא מאותה עמדה להסתערות על "המצודה". שלוש פעמים ניסו לכובשה ואחרי שנפל מפקדם ורוח הלוחמים נפלה, קרא להם: "לא עת בכי ואבל עתה! קדימה!" המחלקה הסתערה בפיקודו וכבשה את הבניין. הוא עצמו נפצע ברגלו ונשלח לבית-החולים בטבריה. אחרי החלמתו נשלח לנגב, ובשעת הפצצה מצרית, כאשר פיקד על משוריין בסביבת רוחמה, נפל ביום ד' בתשרי תש"ט (7.10.1948). נקבר בדורות.

ביום י"ז באייר תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!