שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אסא יגורי

נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (05/06/1967)
מידע כללי

נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (05/06/1967)
בן 30 במותו
דרגה: רב סרן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: יגור
הורים: רחל ויצחק
יישובים: יגור
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

יגור
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ"ו באייר תשכ"ז (05/06/1967)
בן 30 במותו
דרגה: רב סרן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: יגור
הורים: רחל ויצחק
יישובים: יגור

סיפור חייו

בן יצחק ורחל. נצר ממשפחת הבילויים. נולד ביום כ"ט בטבת תרצ"ז (12.1.1937) בקיבוץ יגור. חונך במשפחה שאומנה על ברכי הציונות המגשימה ולערכים לאומיים. סיים את לימודיו התיכוניים (י"ב כיתות) בבית הספר ביגור. היה חבר הקיבוץ. אהב עבודה והיה מעורה כחקלאי בכל ענפי המשק ללא הבלטה עצמית, כי נחבא אל הכלים היה. עבד ברפת ובפלחה ובגידולי שלחין. השתייך לתנועת "הנוער העובד והלומד" וגויס כמרכז התנועה וגם שימש כגזבר בה אף כי רצונו היה עז לעבוד במשק ובשדה. עם התייצבותו לעבודה בקרב הנוער קנה את לב כולם. קשה היה לו להסתגל לכל מעשה לא ישר הקשור בענייני הכספים שלהם היה אחראי. נעים הליכות היה ותמיד היה עומד ושומע למצוקות כל אדם שהפכו עד מהרה למצוקותיו הוא. בהיותו מגויס בתפקיד מחוץ לבית היה נוהג לטעון: "אני מסתובב בעיר ושם הטרקטור עומד", כי הוא נלקח מתוך העבודה כשהקרקע עוד לא פולחה והיה חוסר בידיים עובדות. היה חבר ב"הפועל". גויס לצה"ל באוגוסט 1955 ושירת בנח"ל מוצנח וגם עבר קורסים שונים. השתתף בפעולות תגמול לפני מערכת סיני ובמערכה עצמה. ללא יומרות צעד בבטחה במערכות הצבא, הגיע לדרגת סרן ותמיד גילה תושייה ודביקות במשימה. בהתקרב ימי מלחמת ששת הימים והוא עדיין לא קיבל את צו הגיוס היה חסר מנוחה וכולו דרוך. בהיקראו לדגל שימש כמפקד פלוגה, נלחם ונפל בקרב בשיך עבדול-עזיז תוך לחימה פנים אל פנים עם האויב שהגיח מתוך התעלה. הוא הלך בראש פלוגתו בשדה מוקשים תחת הפגזה קשה ואש שטוחת מסלול - ובפריצה אל היעד היה הוא הראשון. בתוך היעד שמצא את מותו. זה היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוצו. על גילוי אומץ לב צוין לשבח על ידי אלוף פיקוד המרכז. שני חיילים, שלחמו לצדו והיו במחיצתו עד לרגעיו האחרונים, קראו לבניהם שנולדו סמוך לאותו תאריך על שמו. כן קראו לבניהם עוד שנים שפעלו אתו בתנועות הנוער ומתוך היכרות אתו. המועצה המקומית מבשרת ציון הסבה את השם שיך עבד אל-עזיז (שבין משחרריו היה אסא) לשם "יד אסא". בחדר הזכרון שבין יוזמי הקמתו היה אסא, נקבע לוח (ותמונתו עליו) המנציח את שמו. ביומן יגור, שהוצא ב"שלושים" לזכרם של הבנים, הועלה זכרו עם עוד כמה חברים. הקיבוץ הוציא גם חוברת "לזכרם" - והמדור הראשון שבו מוקדש לאסא. מוקירי זכרו וחברי המשק הוציאו ספר בשם "נ"צ של דמות אסא". ב"ספר הגבורה", שבהוצאת אגודת העתונאים בתל אביב והברית העולמית של ניצולי ברגן בלזן, מסופר על הגבורה אשר בשבילה קיבל את הצל"ש. השם מוזכר בספר "מלחמות ישראל" לאפרים תלמי ואף ב"קרב על המנזר" לאריה חשביה. בספר הזכרון "אשר נפלו במלחמה" על בני הקיבוץ המאוחד שנפלו בימי מלחמת ששת הימים ולאחריה, הונצח שמו. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו. כן מוזכר שמו בכמה מאמרים שפורסמו בחוברות של "במעלה", "במחנה", וב"מערכות".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!