סיפור חייו
בן מרדכי ורחל. נולד ביום כ"ו באב תשי"א (28.8.1951) בתל-אביב. למד בבית-ספר יסודי בחולון ובבית-ספר תיכון חקלאי בפתח-תקוה. אחרי כן היה במוסד "הנוער העובד" בקבוצת ארז. הוא הרבה לעסוק בספורט כדי להכשיר עצמו לשרת כחייל ביחידה קרבית. מגיל 17 ניסה להתגייס, למרות הפצרותיהם של הוריו שיסיים את לימודיו, ורק בגלל החוק שמנע את גיוסו נאלץ להמתין עד גיל 18.
אפרים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969 והתנדב לשרת בקומנדו הימי. מאחר שלא קיבלוהו, התנדב לשרת בחיל הצנחנים. הוא היה הבריא בגופו משלושת אחיו, לכן השתוקק לייצג את משפחתו, למען יראוהו חבריו, שכניו וקרוביו כגיבור המשפחה. בימי חופשתו, כאשר היה מופיע בבית, כנפי הצנחן על חזהו והכומתה האדומה על ראשו, היה יוצא גאה ונרגש לטייל עם אחיו. ביום ג' בתמוז תש"ל (7.7.1970), נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.
מפקד היחידה כתב למשפחה השכולה: "חבר מסור, חייל נאמן ואחראי אבד לצנחנים. דרך ארוכה עשה עמנו בתקופה קשה. הוא השתתף במארבים ומרדפים בבקעת הירדן. לקח חלק בפעולות לאורך תעלת סואץ והשתתף בהן כאחד החיילים הטובים. חיילי הפלוגה אהבוהו וידעו שאפשר לסמוך על אפרים בעת צרה. וכן תמיד ידע להוכיח עד כמה מיטיב הוא למלא את תפקידו. - - - בחיל הצנחנים שירת באחד התפקידים המחייבים מסירות ואחריות. יחידתנו רואה בכם, משפחתו של אפרים, את אלה שחינכו את בנכם כך. דמותו של אפרים תהיה אות ומופת של חייל וצנחן".
המשפחה הוציאה לאור לזכרו חוברת הנושאת את שמו.