סיפור חייו
בן מרים וזלמן, נולד ביום ט"ז בטבת תרפ"ט (29.12.1928) בווארשה, בירת פולין, ובשנת 1934 עלתה המשפחה לארץ. כאן סיים את בית-הספר היסודי פיק"א בפתח תקווה, המשיך ולמד שנה אחת בגימנסיה "אחד-העם" ואחר-כך למד טכנאות רדיו בבית-הספר המקצועי "מונטיפיורי" בתל-אביב והשתלם בעבודה מעשית במעבדה בפתח תקווה. הוא התעניין גם בתעופה וזמן-מה ביקר בקלוב התעופה והשתדל לקנות ידיעות רבות ככל האפשר. היה חבר "הנוער העובד" וה"הגנה". הצטרף עם חבריו לגרעין "ארז" ויצא להכשרה למשך שנתיים כדי להכיר את החיים בקבוצה. אפרים היה הרוח החיה בגרעין בפעולות תרבות ובהעלאת המורל של החברים. בתבונת כפיו השכיל להתקין פטיפון ותמיד הוסיף שיפורים באבזרים הטכניים והחשמליים. עם כל געגועיו העזים אל בית הוריו היה קשור גם לחבורה הקבוצתית. עם חברי הכשרתו גויס לפלמ"ח ונשלח לקורס מ"כים. בקורס השתדל להגיע להישגים מרביים, מתוך הרגשת האחריות לכיתה. משחזר ונשא בעול הדרגה והתפקיד, נמנע מכל השתררות על חבריו- פקודיו.
בחורף תש"ח השתתף בקרבות חטיבת הפלמ"ח "יפתח" במערכות טבריה, רמת יוחנן ומשמר העמק, עין זיתים וצפת ונודע כאמיץ להפליא, בטוח בשיקוליו ושולט על כיתתו הלוחמת שליטה מוחלטת. הוחזר לעמק-הירדן ובאחרונה נשלח עם יחידתו לעין גב לשם פשיטה על יעד בשטח סוריה. בשעת הפצצה סורית מן האוויר, אמר לחבריו: "איני מפחד מפני המוות. מפחד אני רק לחשוב על אבא, אמא ואחותי בהגיע הידיעה על נופלי". שעתיים אחר-כך נפגע בהפגזה ונפל, ביום י"ד באייר תש"ח (23.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.
זכרו הועלה בחוברת "ארזים שגודעו".