סיפור חייו
בן שרה-לאה ומשה-ברוך, נולד ביום כ' בתשרי תרצ"ז (6.10.1936) ברומניה. אפרים גדל במשפחה מסורתית, וכילד למד לימודי דת ועברית. בן 7 שנים הוא התחיל ללמוד בבית-הספר ממלכתי בעיר הולדתו, ולמד בו עד שעלה לארץ בשנת 1951. המשפחה השתקעה בתל-אביב. אפרים ביקש להמשיך את לימודיו התיכוניים, אולם עקב מחסור באמצעים נאלץ לצאת לעבודה. הוא מצא את דרכו בעזרת "הנוער העובד והלומד" ובאמצעות תנועה זו נכנס אפרים לעבוד כשוליה בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה. הוא עבד כטכנאי רדיו ובאותו זמן המשיך ללמוד בשעות הערב בבית-הספר המקצועי "אורט". שאיפתו הייתה להגיע לתעודת-בגרות.
בנובמבר 1954, התגייס אפרים לצה"ל. אחרי שעבר אימוני טירונות, הוא נשלח לכמה קורסים מקצועיים בחשמל ואלקטרוניקה והוצב לשרת בחיל-האוויר. בנובמבר 1955, הועלה אפרים לדרגת רב"ט. הוא הצטיין בשירותו הצבאי, והמשיך להשתלם ולעלות בסולם הדרגות. אפרים לחם במבצע קדש, בדרגת סמל. במאי 1957 הוא סיים את שירותו הסדיר והתנדב לשרת בצבא הקבע, בדרגת סמ"ר. הוא התקדם בתפקידיו ובדרגותיו, ובמאי 1961 הוענקה לו דרגת רס"ר. מפקדיו ציינו אותו כחייל ממושמע, יציב, עקבי, בעל כושר ניתוח ושיפוט. בעת שירותו המשיך אפרים ללמוד לקראת תעודת-בגרות, וסיים את מבחניו האקסטרניים.
במרס 1961 הוא התחתן ובנה ביתו, תחילה בבת-ים ומשנת 1972 בראשון לציון. אפרים נשלח לקורס קציני קשר וניווט, השלים את הקורס בהצלחה והוענקה לו דרגת סג"ם. בספטמבר 1962 הוא יצא בשליחות צה"ל להשתלמות בצרפת. עם שובו לארץ, הוא הוצב למלא תפקיד של מדריך במקצועות האלקטרוניקה. באפריל 1963, הועלה אפרים לדרגת סגן. באותה שנה, נולדה בתו הבכורה. תפקידיו של אפרים היו בעיקר בהדרכה. מפקדיו העריכו אותו כמדריך נוקשה וקפדן, הדורש שלמות מחניכיו. באפריל 1966, הוא הועלה לדרגת סרן. הוא לחם במלחמת ששת הימים, כמפקד בחיל-האוויר. בשנת 1968 החל אפרים ללמוד הנדסת חשמל בטכניון העברי בחיפה, וסיים תואר ראשון. בינואר 1973, הוא נרשם בלשכת המהנדסים והארכיטקטים.
אפרים לחם במלחמת יום הכיפורים. אחרי המלחמה, הוא יצא להשתלמות מקצועית באנגליה. כשחזר אפרים לארץ, חזר להדריך. הוא ראה את תפקידו בהכשרת עתודה טכנית לחיל-האוויר. אפרים השתדל לא רק ללמוד ולדעת את מקצועו, אלא אף לחפש דרכים לשפר את ההדרכה וההוראה, דעת מפקדיו עליו הייתה: "הוא בעל כושר אנליטי טוב מאוד, קפדן, ממושמע, קשוח". בשנת 1977, השתלם אפרים בטכניון בקורס של "אבטחת איכות".
מינויו האחרון בצה"ל היה "ראש מדור בתי-ספר אזרחיים בהנחייה". יעודו גם בתפקיד זה היה להכשיר דור של בעלי מקצוע לשירות בחיל-האוויר.
ב-15 באפריל 1982, לקה אפרים בהתקף-לב קשה. הוא אושפז בבית-החולים, ואחרי שמצב בריאותו השתפר, נשלח להמשך טיפול בביתו. ביום כ"ז באייר תשמ"ב (19.5.1982), בהיותו עם משפחתו בבית, הוא נפטר במחלתו. בן 46 היה אפרים במותו.
הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.
אפרים השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, אם ואחות.
מפקדו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "הכרתיו כקצין מסור ואחראי. במהלך שירותו הארוך בחיל-האוויר בלט אפרים במקצועיותו, בדעותיו הברורות ובדרך הגשמת עקרונותיו. חשובה במיוחד הייתה תרומתו לחיל-האוויר בהכשרת העתודה הטכנית, דור ההמשך, אשר ישא את זכרו. הוא היה מסור מאוד לפקודיו ולנושאים שטיפל בהם, מתוך מעורבות וכנות בלא סייג".