שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
אריה, בן סוניה וחיים ז"ל, נולד ביום ט"ז בכסלו ת"ש (28.11.1939) בכפר ויתקין, ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בכפר. אריה, שכונה אריק בפי משפחתו וידידיו, היה תלמיד חרוץ, והצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. כמו כן היה ספורטאי מצטיין. אריק השקיע הרבה זמן ומרץ בהדרכה בהתנדבות. במשך שלוש שנים רצופות, מגיל חמש-עשרה עד גיל שמונה-עשרה נסע פעמיים בשבוע להדריך בני-נוער בעמק חפר ובשרון. הוא היה חבר בחטיבת הנוער של "בני המושבים", ארגן פעולות נוער במושבי עולים ולקראת סיום לימודיו בבית-הספר התיכון, הקים עם חבריו גרעין נח"ל. אולם הוא לא שירת בנח"ל, כיון שסבור היה, לדבריו, שעליו לשרת "בחיל אפור וקשה כשריון".
אריה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1957 והתנדב לחיל השריון, בימים שעדיין לא היה חיל זה מקובל כל-כך בקרב בני הנוער המתגייסים לשורות צה"ל. הוא היה חייל ממושמע ומסור, וכל מפקדיו וחבריו העריכו אותו מאוד. במהלך שירותו השלים שורה של קורסים, לרבות קורס צניחה, קורס קצינים וקורס קציני שריון.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, השלים קורס מפקדי פלוגות שריון וקורס סיור מתקדם. במילואים היה מפקד פלוגת טנקים והגיע לדרגת רב-סרן. לאחר השחרור יצא אריק ללימודים. הוא למד בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה-חקלאית והתמחה בתחומים התיאורטיים והפיסיקליים של ההידרולוגיה. לימים סיים בהצטיינות את לימודיו בטכניון בחיפה, הוענק לו תואר ראשון והוא השתלב בעבודת האגף להידרולוגיה בתה"ל, כחבר בצוות מחקר הכינרת. במלחמת ששת הימים לחם אריה עם פלוגתו בקרבות הקשים בעמק דותן ובג'נין. שנים רבות ופוריות הקדיש למחקר הכינרת, שהייתה אהובה עליו לא רק כנושא למחקר וללימודים. עליה נסבו עבודות המחקר-המדעי הרבות שפירסם, כגון: ההתאדות של מי הכינרת, תחזית מפלסי ים המלח, זרימת המעינות המלוחים של הכינרת, ההידרולוגיה של אגן ההיקוות של הכינרת. אין אלה אלא מקצת ממחקריו של אריק, שראה בכינרת מקור המים החשוב ביותר של המדינה. הוא התכונן לכתוב עבודת דוקטורט בנושא האקולוגיה והזיהום של הכינרת והתמחה גם במיפוי ובפיענוח של אזור הכינרת, בעזרת תצלומי לוויינים באינפרה-אדום. בשנים האחרונות היה אריק מנהל בפועל של צוות המחקר לכינרת. נושאי המחקר ועבודותיו המדעיות היו לגביו לא רק עבודה, אלא גם הנאה ותחביב. בימי חופשה נטל את רעייתו ואת בנותיו וירד עמם לחופי הכינרת האהובים, כדי להתפעל מהנוף ולתכנן מחקרים לעתיד. אריק סיים את לימודי התואר-השני בטכניון ועבודת-הגמר שלו לתואר מגיסטר, הוזמנה על-ידי הצי האמריקני וזכתה לשבחים רבים מפי מזמיניה. במשך השנים שירת אריק תקופות ארוכות כקצין מילואים וכמפקד בשריון. מחמת צניעותו לא התהדר בדרגתו הגבוהה ומיעט ללבוש מדים. אולם ביחידתו היה מוכר כקצין מעולה וכאדם הגון, בעל יזמה ומסור בכל לב לחייליו. הוא ניסה תמיד לפתור את הבעיות האישיות של החייל, להבין ללבו, לנחמו ולעודדו בשעות קשות, באימונים או במלחמה. אריק היה איש משפחה למופת, דואג ומסור לרעייתו ולשתי בנותיו. תמיד שמר אמונים לכפר הולדתו, כפר ויתקין, שהיה אהוב עליו מאוד. לימים תכנן לבנות בית בחופית, סמוך לכפר ויתקין, אך לא זכה לכך, ומשפחתו הגשימה את חלומו זה. במלחמת יום-הכיפורים היה אריק מפקד פלוגת טנקים, שלחמה ברמת הגולן. הוא לחם בראש פלוגתו בקרבות הקשים באזור הג'וחדר, שבדרום הרמה. במלחמה נסך בחייליו אמון וביטחון בעצמם בשקט הנפשי שלו, באופטימיות, ברוח הטובה ובכושר הפיקוד המעולה שלו. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפגע אריק ונהרג בעת הפריצה אל תוך השטח הסורי בדרום רמת הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר ויתקין. אריק נפל בתל-חנוט, לא הרחק מהמקום, שם עסק בעבודתו המדעית האחרונה - חישובים הידרולוגיים של מעיינות בוטמייה שברמה. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, אם, אחות ושני אחים.
העתקת קישור: