סיפור חייו
בן בת-שבע ודויד, נולד בשנת 1931 בירושלים ולמד בבית-הספר "שארית ישראל" של "אגודת-ישראל". כשסיים את חוק לימודיו יצא לעבוד והתמחה במיכניקה. הוא עבד במוסכים בפתח תקווה ובתל-אביב. היה חבר בתנועת "הנוער העובד", נער רציני ואחראי, ששאף לדעת וללכת בדרך ההגשמה.
בפרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף לאחד מגדודי הפלמ"ח ויצא לגליל העליון. נפל בקרב באזור איילת השחר בעת ליווי שיירה לעמיר, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948), נקבר בכפר גלעדי. לפי דברי מפקדו גילה אריה אומץ-לב בלתי-מצוי בקרב האחרון שלו ולא נטש את המערכה עד רגעי חייו האחרונים, בהגינו על התחבורה החיונית לקיום היישובים המנותקים בגליל.
ביום כ"ב בשבט תשי"א (29.1.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.