שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אריה (כושי) גלוזשניידר

נפל ביום כ"ו באייר תש"ח (03/06/1948)
מידע כללי

נפל ביום כ"ו באייר תש"ח (03/06/1948)
בן 20 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: רמת השרון (חלקה צבאית)
הורים: דבורה וחיים
יישובים: רמת השרון, תל אביב-יפו
מעגל תנועתי: הנוער העובד

רמת השרון
תל אביב-יפו
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום כ"ו באייר תש"ח (03/06/1948)
בן 20 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: רמת השרון (חלקה צבאית)
הורים: דבורה וחיים
יישובים: רמת השרון, תל אביב-יפו

סיפור חייו

בן דבורה וחיים, נולד ביום כ"ט בטבת תרפ"ח (22.1.1928) ברמת השרון. הוריו היו מתיישבים ותיקים, ממייסדי המושבה. אריה למד בבית-הספר העממי המקומי ובו ספג את אהבתו למולדת, לחי ולצומח, המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "מונטיפיורי" בתל-אביב והשתלם בחשמלאות. בסיימו את בית-הספר העממי הצטרף לגדנ"ע, ובן 15 עבר לחי"ש. בהיכנסו ל"הגנה" אמרה עליו ועדת הקבלה: "הוא יהיה בחור. הוא בסדר". ואמנם התמסר לתפקידיו בלב ונפש, ביצע תפקידים רבים ומסוכנים ונתגלו בו כשרונות צבאיים. עד מהרה נתגלה כאחד הפעילים והמוכשרים ביותר בחי"ש האזורי. עוד בימי לימודיו עשה לילות כימים, ביום עבד ובלילה למד. בהיותו בן 17 סיים את לימודיו והתחיל בעבודה בתל-אביב, ובכסף שהשתכר תמך בהוריו. בערבים חזר הביתה ועבד במשק, ולעתים קרובות שמר על המשק בלילות כשבידו תת-מקלע "טומי" או אקדח. משאת נפשו היתה לפתח את המשק ולפרוק מעל הוריו את נטל העבודה הקשה. מעולם לא היה לו פנאי לעצמו. את השבתות הקדיש לאימונים ואת יתר זמנו מסר לפעילות למען תנועת הנוער. תחילה היה חבר ב"נוער העובד" ואחר-כך עבר אל "התנועה לאחדות העבודה". הוא אירגן את נוער המושבה לשורות תנועתו, שימש כמקשר בין תנועות-הנוער למרכז, ידע להתווכח, לשכנע, ולסיים הכל בחיוך. גם בהיותו בצבא לא חדל מלהתעניין במפלגה. בגיל 18 עבר קורס חובשות וקורס מ"כים והומלץ לצאת לקורס מ"מים. היחידה שקיבל לפיקודו נעשתה "היחידה" בה' הידיעה. הוא היה אהוב על פקודיו וכשניסו להטיל עליהם משהו בניגוד להוראותיו ענו תמיד: "אריה אמר" - ודברו היה קודש. זמן רב עסק בהדרכה. נדד ממחנה למחנה ושבע תלאות, אך לא ידע ליאות והתמסר גם להכרת הנשק. בד-בבד עם מילוי חובתו הלאומית קיים מצוות כיבוד הורים. כאשר התנדב לקורס מסוים והוריו התנגדו לכך, שיכנע אותם תמיד ואמר: "אם כולם יעשו כך, מי ייצא?"

ביום החלטת עצרת האו"ם, 29.11.1947, כבר היה בתפקיד ושמר על מחנה-עולים ליד כפר ערבי. הוא נחלץ לשירות העם בחודש ינואר 1948, והיה ממייסדיו ומארגניו של אחד הגדודים בחטיבת "אלכסנדרוני". הכשיר כמה מחלקות לקורס מ"כים, יצא בעצמו לקורס מ"מים וסיימו בהצטיינות. לראשונה קיבל את הפיקוד על אזור כפר יעבץ ושימש זמן ממושך בתפקיד זה. כשהחלה ההתארגנות לצה"ל עבר לבסיס החטיבה. יצא לפעולות בגזרת כפר סבא הערבית, רמת הכובש, השתתף בקרבות בסלמה, חיריה, סאקיה, התמסר בכל אונו ללחימה ואנשיו בטחו בו למרות גילו הצעיר. "בשעה כזו כל חייך מרוכזים בנקודת-מוקד אחת - הגנה", אמר לחבריו. הוא לחם בלטרון, אשר בה רבו אבידות פלוגתו. על סף ההפוגה הראשונה חזר מלטרון, קיבל חופשה למספר ימים ואחר-כך עסק בהשלמת המחלקות וארגונן מחדש ויצא לסיורים רבים בחזית טול-כרם. ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) נקראו המ"מים להתנדב לפשיטה על מחנה העיראקים בטול-כרם. כרגיל התנדב ראשון ונתמנה למפקד הפעולה. הוא יצא בראש מחלקה ומחצה, שופע עוז ומרץ. הפעולה עברה בהצלחה, אך בחפותו על נסיגת המחלקה נפגע בראשו מיריית צלף, הספיק עוד לומר "נפצעתי!" ונפל. אריה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת השרון.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!