שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אריה (ליאון) שולמן

נפל ביום כ' בתשרי תשל"ד (16/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום כ' בתשרי תשל"ד (16/10/1973)
בן 27 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: חיפה (חלקה צבאית)
הורים: אסתר וישראל
יישובים: חיפה, קריית טבעון
קנים/סניפים: קן קריית חיים
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

חיפה
קריית טבעון
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ' בתשרי תשל"ד (16/10/1973)
בן 27 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: חיפה (חלקה צבאית)
הורים: אסתר וישראל
יישובים: חיפה, קריית טבעון
קנים/סניפים: קן קריית חיים

סיפור חייו

אריה (ליאון), בן אסתר וישראל, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ט בניסן תש"ו (30.4.1946), בבולבה שבפולין. יחד עם הוריו עבר דרך יסורים ארוכה, מלאת סכנות סבל ורעב. לאחר שעשה כשנתיים במחנה פליטים עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949, בהיותו בן שלוש. משגדל למד בבית-הספר היסודי "קרית-עמל" בקרית-טבעון ובבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" בקרית-חיים. לאחר שסיים את לימודיו עבד בבית-חרושת "תעשן" ובאותם ימים נמנה עם חברי תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד".

אריה גויס לצה"ל במחצית מאי 1964 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק "שרמן". הוא היה חייל טוב וממושמע, ותקופה מסוימת שירת כסמל משמעת בבית-הספר לשריון.

בשנת 1967 השתתף במלחמה ברמת הגולן והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר ששוחרר מן השירות הסדיר עבד כמסגר בשני מפעלים, אך לא לאורך זמן, שכן תמיד שאף להיות עצמאי ללא "בעל-בית", וכך לאחר ששוחרר היה לקבלן עצמאי, במסגרת חברת "אמישראגז". הוא אהב לעסוק במלאכת-יד ויצר תמונות מפורניר וריקועי נחושת, וכן הרבה לטייל ברחבי הארץ. אריה היה חבר טוב ומוכן תמיד לסייע לידידיו ולתמוך בהם. חברו סיפר עליו: "לפעמים היינו חשים שהוא מעין 'אבא' של כולם; בעל כושר החלטה, כושר שכנוע רב והרבה יזמה. אנחנו, חבריו, נמשכנו אליו יותר משהוא נמשך אלינו. היה נעים בחברתו, כיוון שהשרה סביבו אווירה נינוחה ועליזה. אך בצד הפתיחות הזאת, היו בו צדדים שהיו חתומים בפני חבריו. הוא לא היה גלוי-רגשות. את רעיו בחר בקפידה רבה. הוא לא אהב להחניף ושנא את הצביעות. כמו ציפור דרור, שאף להיות עצמאי, ושנא לקבל עליו עול של מרות. הוא לא יכול לשבת באפס מעש. תמיד ביקש להתקדם, להגיע לפעילות רבה יותר ולהצליח, ובתחום זה היה חסר פשרות". אריה היה מסור מאוד לבני משפחתו ורחש כבוד והערכה להוריו. בשנת 1971 נשא לאישה את חברתו רבקה והיה לה בעל נאמן ומסור. כשנולד בנו הקטן מאיר, לא היה קץ לשמחתו והוא היה לו אב דואג ואוהב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים לא נקרא אריה להתייצב, אך הוא חש ליחידתו ונשלח עמה לרמת הגולן, שם השתתף בקרבות בדרום הרמה ובמובלעת. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) יצא ממושב אל-על ודרך ג'ובא הגיע עד תל-מסחרא. כל העת הרבו הסורים לצלוף על הטנקים של כוחותינו, שהחלו נעים לאחור אחרי ימי לחימה ממושכים. במטח טילים אחד נפגע הטנק של אריה והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אריה ז"ל היה אהוב על חבריו ומצב רוחו המרומם תמיד סייע לכולנו להסתגל למצבים קשים; היטה שכם לכל משימה, ללא אומר ודברים וביצע את שהוטל עליו בנאמנות. הוא נפל לאחר שהתנדב למלא את מקומו של חבר פצוע".

בנק הפועלים הוציא לאור חוברת לזכר הנופלים במלחמת יום-הכיפורים, מבני משפחות העובדים בסניפי הבנק, ואריה בכללם.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!