שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ארנון גורס

נפל ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18/10/1973)
בן 22 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: מעין צבי (חלקה צבאית)
הורים: תרצה ויוסף
יישובים: זכרון יעקב, ירושלים
קנים/סניפים: קן זכרון יעקב
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

זכרון יעקב
ירושלים
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18/10/1973)
בן 22 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: מעין צבי (חלקה צבאית)
הורים: תרצה ויוסף
יישובים: זכרון יעקב, ירושלים
קנים/סניפים: קן זכרון יעקב

סיפור חייו

ארנון, בן תרצה ז"ל ויוסף, נולד ביום א' בחשון תשי"ב (31.10.1951) בקיבוץ מעין-צבי. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו ובבית-הספר העברי בפריס שבצרפת, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי בכפר-גלים. הוא היה תלמיד חרוץ ורציני ונשא את לבו, בעיקר, למקצועות הקשורים בחקר הטבע ובחקלאות, הצטיין במלאכת-כפיים ובעבודות טכניות, הוא אהב להאזין למוסיקה ועסק בצילום. ארנון היה ספורטאי, היטיב לשחות ושימש כמציל-חובב, משום שביקש לעזור לזולת תמיד. כבר מילדותו בלטה בו אהבת האדם - הזולת. הוא הרבה להתעניין בבעיות הנוער ובמיוחד - בבעיות נוער המצוקה. מאוד היה קשור להוריו וניסה להקל עליהם תמיד ובעיקר בשעות משבר. לאחר מות אמו, התגבר על הכאב הודות למידה של אופטימית שהייתה טבועה בו וסייעה לו לעמוד במצבים קשים. ארנון היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ואף הדריך בקן התנועה בזכרון-יעקב ואחרי-כן בירושלים, שם יסד את קן התנועה ברמת-אשכול. במסגרת פעילותו כמדריך בתנועה, התחבב ארנון על הכל והיה בבחינת "אבא" לכל ילדי הקן, שאהבוהו על התעניינותו בהם ועל גישתו לבעיותיהם ומסירותו הרבה. גם עמיתיו המדריכים העריכו את אופיו ואת מזגו הנוחים וכבדו את מסירותו לעבודה. בתקופת ילדותו נסע לחוץ-לארץ עם הוריו, שעשו בשליחות בצרפת ולפני גיוסו לצה"ל יצא להדריך במחנה-קיץ של נוער יהודי בבלגיה.

ארנון גוייס לצה"ל בסוף אוקטובר 1971 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות, השתלם בקורס למקצועות טנק ובקורס למפקדי טנקים. אחרי-כן הוצב ליחידת שריון בתפקיד מפקד טנק והוענקה לו דרגת סמל. הוא היה חייל מצוין וחבר נאמן והצטיין כמפקד למופת. אהוב היה על חייליו, ששאבו ממנו השראה וראו בו דוגמה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נעה הפלוגה שלו, לאחר הפגזה קשה, להדוף את האויב בגזרה הצפונית של התעלה. היחידה נתקלה במארב והטנקים החלו לשקוע באזור הבוצי. ארנון נשאר בטנק שקוע עם חיילים מעטים, בעוד שמפקדו המשיך לנוע בטנק שלו עם הכוח. במצב זה ניהל ארנון קרב חי"ר למופת, בשקט האופייני לו ובשליטה מלאה על המצב. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), השתתף עם יחידתו בפריצה אל הגדה המערבית ובצליחת התעלה באזור אבו-סולטן. הדרך הייתה צרה, כשמצדה האחד צמחייה גבוהה ומצדה האחד - ביצות, הכוח נתקל באש חזקה והטנק של ארנון נפגע כבר בתחילת הלחימה, והוא נהרג. ארנון הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוצו - מעיין-צבי. השאיר אחריו אב, אחות ואח. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "ארנון עודד את חייליו בעת הקרב, תודות לאופטימיות שלו, ולאחר ימי-המלחמה הראשונים אמר לפקודיו, כי "את הרע ביותר כבר עברנו ועתה לא יקרה לנו מאומה..."

קיבוצו הכין חוברת זיכרון לבניו שנפלו במלחמת יום-הכיפורים ובה פרק שהוקדש לו; כפר הנוער גלים, שארנון למד בו, הוציא לאור חוברת-זיכרון לבוגריו-חניכיו שנפלו במלחמה ובפרק המוקדש לארנון נאמר על דמותו: "ארנון, בעל האופטימיות שאין לה קץ וגבול והמתגברת על כל ענן, פן יאפיל על החיים ויופיים. הוא כאילו קבע לעצמו, בסתר לבו, משימה של שמירת האור והשמחה למען ישררו תמיד בביתו. החיוך הגדול כביכול, הלב הגואה ועולה על גדותיו מרוב שמחה וגיל - כך הנציחה אותו התמונה שנחרתה בלבנו".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!