שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

בארי עובד

נפל ביום א' באדר ב' תשס"ג (05/03/2003)
מידע כללי

נפל ביום א' באדר ב' תשס"ג (05/03/2003)
בן 21 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל תותחנים
מקום מנוחתו: ראש פינה (חלקה צבאית)
הורים: שלומית וזמיר
יישובים: חצור הגלילית, מולדת (יישוב)
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

חצור הגלילית
מולדת (יישוב)
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום א' באדר ב' תשס"ג (05/03/2003)
בן 21 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל תותחנים
מקום מנוחתו: ראש פינה (חלקה צבאית)
הורים: שלומית וזמיר
יישובים: חצור הגלילית, מולדת (יישוב)

סיפור חייו

בן שולמית וזמיר. נולד ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) במושב מולדת, אח צעיר ללימור וליותם. בארי הגיע לעולם בעיצומה של מלחמת 'שלום הגליל', ביום שבית-החולים בעפולה, שבו נולד, החל לקלוט פצועים, בעוד אביו לוחם בלבנון. השם שניתן לו, שמשמעו באר מים חיים, היווה חיזוק, תקווה ואופטימיות בתוך המלחמה.

את שנות חייו הראשונות עשה בארי במקומות שונים ברחבי הגליל: תחילה במושב השיתופי מולדת. בגיל שנתיים עבר עם משפחתו למצפה קציר ולאחר שנה חזרו למולדת. בגיל חמש עברו להתגורר ביישוב כחל ולאחר שנתיים עברו לגור בראש פינה, שם קבעו את ביתם. בארי התחנך בבית-הספר היסודי הקהילתי על- שם וילקומיץ במושבה והמשיך את לימודיו בתיכון 'אורט' בחצור הגלילית, אותו סיים בהצטיינות במגמה הריאלית.

כבר בגיל צעיר בלט בארי כילד חברותי ומקובל, שהתמיד ללכת בדרכו העצמאית מתוך שקט פנימי רב עוצמה. הוא ניחן ביכולת שיפוט בלתי תלויה ומעולם לא נגרר למעשים על- ידי חבריו. על דמותו המיוחדת סיפרה מורתו: "כמה בארות היו טמונות בבארי? באר של תבונה, רגישות וענווה, נחבא אל הכלים ויד המוגשת תמיד לעזרה, עם הרבה חום ואהבה, חיוך ביישני ומתוק מתחת לעיניים שוחקות."

בארי היה 'פריק' של מחשבים. הוא הקדיש למחשב שעות רבות והגיע לרמה כה גבוהה עד כי מוריו בבית-הספר נעזרו בו בפתרון בעיות שנתקלו בהן. נוסף לכך היה חזק מאוד בתחומים הריאליים - מתמטיקה ופיסיקה. מחנכו מעיד כי היה "תלמיד מצטיין, משכמו ומעלה מעל כולם... בארי היה יוצא דופן בשילוב נועם הליכות, ביישנותו וענוותנותו. שכל בריא וישר עם מצוינות בלתי רגילה בלימודים. והכל בשקט, בשלווה, בעוצמה מופנמת, לא מוחצנת."

לבארי היתה יכולת לנהל מערכות יחסים מיוחדות עם חברים ועם מורים, אשר השאירו את חותמן לשנים רבות. אחד ממוריו, שליווה אותו מכיתה ז', סיפר: "הוא תמיד משך את תשומת-לבי כנער בעל הופעה ואישיות יוצאות דופן, בגרות נפשית וחוכמת חיים נדירה, אשר אצל אדם רגיל ניתן למצוא אותה רק לאחר שנות בגרות וניסיון רבות. למרות פער הגילים והמעמד (מורה-תלמיד) היתה לי תמיד תחושה שעם בארי אפשר לדבר בגובה העיניים ועל כל נושא שבעולם. למרות היותו ביישן ומופנם הרגשתי שיש לבארי היכולות ליצור קשר בלתי אמצעי, קשר כן ואמיתי מבלי להכביר במלים, פשוט מגע, חיוך או מלה אחת שעשו את כל ההבדל."

כאשר הגיע בארי לחטיבה העליונה הוא היה חלק מקבוצת 'יזמים צעירים', אשר פיתחו מוצר מקורי וזכו בפרס של מחוז הצפון לקבוצות יזמים צעירים. מורו, שהנחה את הקבוצה, מספר כי נוכחותו של בארי, צורת החשיבה שלו והמצגות שהכין הפכו את העבודה המשותפת לחוויה בלתי נשכחת. גם כאשר הוטל על הקבוצה להכין מצגת ולהציגה באנגלית, לפני אורחים מארצות-הברית, בארי לא התרגש מגודל המשימה ורתם את חבריו להכין מצגת ממוחשבת, שזכתה למחמאות מקיר אל קיר. "בארי תמיד עומד מול עיני כדמות יוצאת דופן, כאישיות בוגרת ובשלה, כנער יפה וביישן בעל חיוך כובש ויכולות בשמים," סיפר המחנך.

בגיל הנעורים הצטרף בארי לתנועת 'הנוער העובד והלומד' - בתחילה כחניך ולימים - כמדריך. הוא אהב מאוד לטייל בטבע, התנדב בספרייה בראש פינה ועזר הרבה בחדר המחשבים בבית-הספר.

בסיום התיכון קיבל זימון לקורס-טיס. הוא עבר את המבדקים בהצלחה אך החליט שלא להמשיך לגיבוש כיוון שביכר לעסוק בתחום המחשבים.

בסוף נובמבר 2000 התגייס לצה"ל וכיוון שלא ניתנה לו האפשרות לעסוק בתחום המחשבים התעקש, והצליח, להגיע לתותחנים. שירותו הצבאי של בארי נע בין שבטה, רמת הגולן וקלקיליה: הוא עבר טירונות בשבטה, אליה הצטרף לקראת הסיום ולכן זכה לכינוי 'דרדס חדש'. בסיום הטירונות צורף לגדוד 'שפיפון' ונשלח לקורס מפקדים, אותו סיים כמפקד תומ"ת. בהמשך, חזר לשבטה כמפקד טירונים, וכשסיימו חייליו את הטירונות, חזר איתם לגדוד. במהלך שירותו נשלח לקורס 'אושקוש' ובסיומו יצא לרגילה. מחופשה זו, לא שב.

ביום א' באדר ב' תשס"ג (5.3.2003) נפל בארי בפיגוע חבלני בחיפה והוא בן עשרים-ואחת. בארי, ששהה ברגילה, נסע למסיבת מפקדים באזור המרכז, עשה את הלילה אצל אחיו בחולון ובבוקר יצא לכיוון חיפה במטרה לבקר את סבו וסבתו המתגוררים בבית-הורים בכרמל. הוא עלה לאוטובוס אגד בקו 37, שיצא מהתחנה המרכזית בחיפה. בסביבות השעה 14:15, כשעצר הנהג בתחנה בלב הכרמל בשדרות מוריה - אחת העמוסות ביותר במסלול - הפעיל מחבל מתאבד מהחמאס, שהיה באוטובוס, את חגורת-הנפץ שנשא ופוצץ את עצמו. עם בארי נהרגו שישה-עשר בני אדם ורבים נוספים נפצעו. בארי הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי בראש פינה. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. מפקדיו וחבריו לנשק כתבו עליו: "אדם, לדעתי, עושה מה שהוא. ואתה, בארי, היית משהו! באר מלאה שחוק וחיוביות, נתינה אין-קץ ונאמנות. אדם נשמה - לוחם, מפקד בכיר מבין מפקדי הצוותים בסוללה, מחנך וראשית כל בן אדם שאוזנו קשובה לכל, רגיש ומרגיש. בתפקידך האחרון הובלת את דור הלוחמים והמפקדים הבא של הגדוד, האגד והחיל. עשית זאת מתוך אמונה אישית בצדקת הדרך ונאמנות אין קץ למדינה ולדגל, בתקופה מכרעת בה אנו חיים."

בני המשפחה כתבו לזיכרו: "אבד לנו ילד, יפה, גבוה ותמיר/ אבד לנו ילד שדיבורו היה כה מהיר/ אומרים 'היה' והמשמעות עדיין לא נתפסת/ מה זאת אומרת: 'היה'/ והיכן היא אותה באר המים השוקקת/?... נוח על משכבך בשלום/ ולווה אותנו מלמעלה/ מלאך כמוך - אין פלא/ שחפצו בו - שם למעלה."


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!