שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

בועז עמידן

נפל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10/10/1973)
בן 19 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל אוויר
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: דבורה ונפתלי
יישובים: תל אביב-יפו
קנים/סניפים: קן רמת אביב
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

תל אביב-יפו
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10/10/1973)
בן 19 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל אוויר
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: דבורה ונפתלי
יישובים: תל אביב-יפו
קנים/סניפים: קן רמת אביב

סיפור חייו

בועז, בן דבורה ונפתלי, נולד ביום ט"ז בתמוז תשי"ד (17.7.1954) בחיפה. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "אורנים" ברמת-אביב, שמה עבר מבית-הספר "מגן" במעוז-אביב. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון-עירוני ד' בתל-אביב. בתקופת לימודיו היסודיים היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ברמת-אביב. כעבור זמן היה חבר ב"הפועל" רמת-אביב. אחת מאהבותיו הגדולות של בועז היה הים. הוא אהב את מרחביו, את השחייה ואת הבילוי על חוף הים. אולם אלה לא ספקו את אהבתו לים, והוא הרבה לשוט במרחביו. בועז אהב את הטבע ואת הארץ, והרבה לטייל בה לאורכה ולרוחבה. מלבד אלה אהב גם את הרכיבה, והצליח למצוא גם לזאת פנאי. הוא ידע להיות חבר טוב, ויותר מכל אהב את חבריו ואת הפעילות החברתית המשותפת אתם. בפעילות זו הצטיין בחריצות ובנכונות לעזור, גם בביצוע משימות למען הכלל וגם במתן עזרה לכל אחד מחבריו, כך קנה לו חברים ואוהבים רבים, שהיו נאמנים לו - והוא היה נאמן להם. מראהו החיצוני - שיערו המקורזל, עיניו הירוקות, העירניות, וחיוכו הביישני - משך את לבן של הבנות והן העריצוהו. בועז מעולם לא התאמץ להתבלט בחברה - הוא בלט בה באופן טבעי, מכוח הופעתו, אישיותו ותגובותיו הכנות. הוא נהג פשטות בכל דרכיו ומעולם לא התנשא. עליז ורגיש היה, ותמיד ידע לעשות הכל בטבעיות, ללא משחק וללא העמדת פנים כדי לעורר רושם. הוא האמין במה שעשה וכוחו היה בשלמותה ובאמינותה של אישיותו. מעולם בזבז זמנו לריק וידע לנצל כל רגע לעשייה, גם למען עצמו וגם למען זולתו, מתוך הסתפקות בהישגיו. הוא ידע להפיק את הטוב והמהנה מכל דבר ומכל מצב. הוא ידע לקדם כל דאגה, כל בעייה או חשש מתוך אמונה ביכולתו של אדם לעמוד בכל התלאות בכוח רצונו ובכוח אמונתו. לכן כמעט מעולם לא ראוהו חבריו עצוב. תמיד היה עליז, שמח וטוב-לב. שתי התכונות שהנחוהו בדרך חייו היו הכנות והאהבה לזולת - אהבה שיסודה בנכונות לתת ולעשות למען הזולת ככל יכלתו. בבית-הספר לא היה חסיד גדול של הלימודים הסדירים בין כותלי הכיתה, ותמיד העדיף את השהייה בחוץ, באוויר החופשי, בטבע, ובעשיית דברים שנראו בעיניו חשובים יותר, גם למען עצמו וגם למען הכלל.

בועז גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972. בראשית דרכו הצבאית הייתה דעתו ברורה והחלטתו נחושה להתנדב לסיירת "גולני". לאחר שנפגע ברגליו, ובשל כך הורד הסיווג הרפואי שלו, הוצב לחיל האוויר ונשלח לאבו-רודס. אולם בהיותו שם שאף וקיווה כל הזמן לחזור ליחידה קרבית, שכן ראה בשירות ביחידה קרבית גם מילוי חובה באורח מושלם יותר וגם אתגר אישי גדול יותר ודרך נכונה יותר למצוי יכולתו ולהעשרת אישיותו. במלחמת יום-הכיפורים שירת בועז ביחידתו, שהייתה מוצבת באבו-רודס בסיני. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע בועז ונהרג בהפצצת מטוסי האויב על בסיסו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמים הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה מדברי חברים וידידים על דמותו ועל פועלו בתקופות חייו השונות; זכרו של בועז הונצח גם בבית-הספר התיכון-עירוני ד' בתל-אביב, שם למד וכן במצבת זיכרון לזכר הנופלים מבני מעוז-אביב, במעוז-אביב; ההנהלה, המורים והעובדים בבית-הספר "בר כוכבא" בתל-אביב, מקום שם עבדה אמו כמזכירת בית-הספר, נטעו לזכרו של בועז חורשה ביערות בקוע.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!