שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

בנימין (בני) גרינשפון

נפל ביום י"א בתמוז תש"ט (08/07/1949)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתמוז תש"ט (08/07/1949)
בן 23 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: נחלת יצחק (חלקה צבאית)
הורים: פנינה ומנחם-זאב
יישובים: גבעתיים
מעגל תנועתי: גורדוניה

גבעתיים
גורדוניה
מידע כללי

נפל ביום י"א בתמוז תש"ט (08/07/1949)
בן 23 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: נחלת יצחק (חלקה צבאית)
הורים: פנינה ומנחם-זאב
יישובים: גבעתיים

סיפור חייו

בנימין, בנם של פרל (פנינה) ומנחם-זאב (מנדל), נולד ביום כ"ו בטבת תרפ"ו (12.1.1926) ברומניה, בעיירה בורשה אשר במחוז מאראמורש, בצפון טרנסילבניה (שהייתה חלק מרומניה מתום מלחמת העולם הראשונה).

העיירה בורשה, לרגלי ההר פייטרוס - ההר הגבוה ביותר במדינה - מנתה באותה עת כ-3,000 יהודים. רבים מהם היו בעלי קרקעות, סוחרים ובעלי מלאכה. אחרים שימשו כפקידים, מלמדים ופועלים. מרבית יהודי המחוז היו חרדים אורתודוקסים, חלקם השתייכו לזרם החסידי. היו ביניהם רבנים ידועי שם, תלמידי חכמים וסופרים. (האגדה מספרת כי הרב ישראל בעל שם טוב [הבעש"ט] ביקר בבורשה פעמים רבות, בימים בהם התבודד במערות וביערות העד שעל פסגת ההר פייטרוס.)

אביו של בנימין היה סוחר אמיד וציוני נאמן, והילד ספג בביתו את הכיסופים למולדת. היה פעיל מגיל צעיר בתנועת "גורדוניה הצעירה", שדגלה בהגשמה חלוצית ובהחייאת התרבות העברית.

בנימין היה תלמיד טוב שהתעניין בכל ענפי ההשכלה, אך הצטיין במיוחד במתמטיקה. הוא גם התגלה כשחמטאי מבריק, ובשעות הפנאי שלח ידו בצילום.

בסיימו את בית הספר היסודי בבורשה שלח אותו אביו לעיר מונקאץ' שבצ'כוסלובקיה, ללמוד בגימנסיה העברית שבה. בנובמבר 1938, בעקבות ועידת מינכן, עברה העיר לידי הונגריה ומצבם של היהודים הוחמר מאוד, אך הגימנסיה העברית המשיכה לפעול ובנימין סיים את לימודיו בתחום ניהול חשבונות בהצלחה, ושב לבית הוריו.

בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, העניק היטלר את אזור צפון טרנסילבניה, ובתוכו העיירה מאראמורש, להונגריה (בתום המלחמה שב האזור לריבונות רומניה). מעטים מ-150,000 יהודי האזור נשלחו לעבודות כפייה, הרוב רוכזו בגטאות ועד שנת 1944 שולחו למחנות השמדה.

כל בני משפחתו של בנימין נספו בשואה. רק הוא נשאר בחיים באורח פלא, לאחר שידע ימים קשים של סבל ומחסור.

לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה, שם ניצל את כישוריו ושימש כמורה לעברית לפליטים. משום פעילותו זו, דחה את עלייתו לארץ ישראל.

כשפרצה מלחמת העצמאות הצטרף בנימין לגח"ל (גיוס חוץ לארץ) ועבר אימונים על ידי שליחי ה"הגנה". לארץ הגיע ב-9 באוגוסט 1948 באונייה "סנט אנטוניו" ("נורית"), ומיד גויס לצה"ל. הוא הוצב בגדוד 62 ("בית חורון") של חטיבת "עציוני" (חטיבת "ירושלים") - חטיבה מספר 6.

בנימין היה גאה מאוד היה על שירותו בצבא העברי, ותכניותיו לעתיד גדושות ומלאות. חבריו החדשים שהכיר בארץ חיבבוהו מאוד, העריכו את ידיעותיו הנרחבות ואת שליטתו המופלאה בשחמט.

בנימין נפצע קשה בשעת מילוי תפקידו ב-6 ביולי 1949. כעבור יומיים, ביום י"א בתמוז תש"ט (8.7.1949), מת מפצעיו בבית החולים.

בן עשרים ושלוש שנים בנפלו. בנימין הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!