סיפור חייו
בן משה והניה. נולד ביום ט' בתמוז תשי"א (13.7.1951) בעפולה ולמד בבית הספר היסודי "הכרמל" שבעפולה ובבית הספר לחניכים של "אורט" בחיפה. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ומנעוריו נתגלה בו כישרון למחול. כעבור זמן קצר נמנה עם טובי הרקדנים. שעות רבות מזמנו הפנוי הקדיש ללהקת הריקוד - לחזרות ולהופעות. אך לא רק במחול הייתה הצלחתו; בנימין היה חברותי מאוד, נתקבל ברצון ובחיבה בכל חברה ונקלט בה עד מהרה, משום שהיה נעים הליכות טוב לב ומסביר פנים. כבר כשהיה בן 12 התחילה פעילותו בחיי חברת הנוער. הוא אהב את ילדי שכונתו ועזר להם תמיד במשחקים ובלימודים. הוא כבש את לב הכל בקסמו המיוחד ובאישיותו הצנועה. בנימין היה צנוע ועניו ולא התפאר במעשיו. הוא עשה אותם בשקט ובמידה מסוימת של ביישנות.
בנימין גויס לצה"ל בראשית מאי 1969. גם בימי שירותו בצבא לא הזניח את המחול ואת הלהקה, ובחופשותיו הקצרות היה בא לבקר ולהיזכר. תמיד חלם ותכנן לסיים את שירותו ולשוב ללהקה כדי להתקדם באמנותו. בנימין עבר קורס מ"כים ואחר כך התנדב ליחידת המיעוטים. הוא עשה זאת בשקט ובלי התרברבות, כדרכו תמיד. ביום כ"ה באדר א' תש"ל (3.3.1970), כעבור עשרה חודשי שירות, נפצע בנימין בעלותו על מוקש ובו ביום מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.