סיפור חייו
בני, בן לילי ורוברט, נולד בד' באייר תרצ"ב (10.05.1932) בברסלאו, גרמניה. בן ארבע עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה בחיפה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לפנימיה על יד פרדס-חנה, בה שהה עד מלאת לו תשע. בשובו לחיפה החל ללמוד בבית-ספר "חוגים".
לאחר סיום לימודיו למד אצל אביו עמילות מכס, ועסק בכך עד מלחמת העצמאות. עם מעבר המשפחה לטבעון שימש בני, בתקופת המלחמה, כעוזר למא"ז בארגון השמירה. הנסיון שרכש בפעילות בטחונית זו, כשהוא רק בן חמש עשרה, הקנה לו כנראה את הרגלי השמירה הקפדניים שלו.
כחניך תנועת הנוער העובד יצא בשנת 1950 להכשרה במסגרת הנח"ל בקבוצת כנרת, ומשם להשלמה במשמר-דוד יחד עם קבוצתו. בתקופת חברותו הדריך בקרית חיים, ולאחר מכן שימש כגזבר התנועה.
עקב המצב החברתי במשמר-דוד עקר בני לקיבוץ יפתח, בו היה חבר אחיו דני. בתחילת שנת 1959 הגיע לקיבוץ, ולאחר קליטתו התמסר לעבודת הנהגות ועבד בקואופרטיב ההובלה של הגליל העליון. מסירותו לעבודה הייתה מן המפורסמות.
ביום ב' בכסלו תשכ"ח, (04.12.1967) בתקופה של מתח בטחוני רב, בני השכים כדרכו ובשעה 03:00 לפנות בוקר התניע את המשאית שעמדה להוביל משלוח דגים. השומר בשער הקיבוץ לא זיהה אותו, פתח עליו באש והרגו.
טעותו האיומה של השומר, שלא היה מחברי יפתח, קיפדה את פתיל חייו של בני.
בני היה בן 35 במותו. הוא הותיר אחריו הורים ואח. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יפתח.