שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

גבריאל בנאי

נפל ביום ט"ו באדר א' תש"ל (21/02/1970)
מידע כללי

נפל ביום ט"ו באדר א' תש"ל (21/02/1970)
בן 21 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: גבעת חיים איחוד (חלקה צבאית)
הורים: אולגה ואלכסנדר
יישובים: גבעת חיים
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

גבעת חיים
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום ט"ו באדר א' תש"ל (21/02/1970)
בן 21 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: גבעת חיים איחוד (חלקה צבאית)
הורים: אולגה ואלכסנדר
יישובים: גבעת חיים

סיפור חייו

בן אלכסנדר ואולגה. נולד ביום כ"ב בשבט תש"ט (21.2.1949) בבודפשט בירת הונגריה. משפחתו עלתה ארצה במאי 1957. למד בבית הספר היסודי והתיכון של קיבוץ גבעת חיים (איחוד). גבריאל הצטרף לתנועת "הנוער העובד והלומד" (חטיבת בני האיחוד - בני הקיבוצים). בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון עסק בהדרכת בני נוער צעירים ממנו במסגרת חברת הילדים. בשעות הפנאי המועטות שנותרו לו, הרבה בקריאת ספרות יפה וספרי שירה, עסק במלאכות יד שונות, ואף בספורט - הרמת משקולות. ברשימה שכתבה עליו מורתו ציינה את היוזמה שנקט, את התושיה שגילה ואת זריזות ידיו בעבודה. בשנת "בר מצווה" שלו קיבל עליו, כמשימה עיונית, מחקר בנושא "הפלמ"ח". תחילה לא התלהב גבריאל לעבודה זו מחשש שמא יצטרך לעמול הרבה בהשגת החומר. בכל זאת "נתפש" לעניין והעמיק חקור בו וכךהפך בקי בכל הנוגע לאותה תקופה. כבר בילדותו התבלט כבעל אמצאות בלתי שכיחות. בעודו בכיתה ח' "נתפש" לחשמל, ישב שעות במעבדה לאלקטרוניקה אשר הקים בעצמו, ולא נח ולא שקט עד אשר הצליח להרכיב משדר. גם כאשר עסק בהדרכה, היה מלא רעיונות כרימון - כיצד לעשות את החומר המודרך קליט יותר וברור יותר. דיעותיו היו מקוריות ובלתי שגרתיות. בשיחותיו היה איש דברים, שעמד על שלו בתוקף ודבריו היו ערוכים ומוכנים בטעם ובסדר. גבריאל היה תלמיד מצויין וחבר טוב ובכיתות ההמשך, לאחר שהכין את שיעוריו שש להגיש עזרה לכל דורש, אף בלי שנתבקש. לפני סיום לימודיו התיכוניים כתב עבודת מחקר על מחלת הנמטודות, הגורמת עפצים לשורשי עץ האפרסק. את המחלה הזאת גילה בעינו החדה באחד מסיורי בית הספר. כאשר נתברר לו כי לא ידועה הסיבה המדוייקת למחלה זו החל לחקור את גורמי המחלה ואת מחזור החיים של הנמטודה. הוא חקר גם את השפעתם של חומרים שונים על המחלה והוציא מתחת ידו עבודת סיכום מצויינת. ככלל - לא היה דבר בשטח החקלאות, שלא רצה לדעת אותו היטב ולהגיע עד לשורשיו. כל בעיה עוררה בו עניין, התלהבות ושאיפה לחפש לה פתרונים. בתקופת מלחמת ששת הימים, בהיותו תלמיד הכיתות הגבוהות של ביה"ס, היה אחראי בקיבוץ על פעולות בטחוניות חשובות וכדרכו מילא תפקיד רב-חשיבות זה בהצטיינות.

במחצית נובמבר 1967 גוייס לצה"ל והתנדב לחיל האויר. גבריאל שאף להיות טייס קרבי, אולם כבר בתקופה הראשונה של הקורס, נתגלה בו פגם גופני קטן אשר מנע את המשך השתתפותו. גבריאל הגיב בצער גדול על הוצאתו מהקורס ועבר תקופת משבר של שבוע ימים, בה נסגר בחדרו ולא יצא ממנו. לאחר מכן הוצב לחיל השריון. בתקופת שירותו סיים קורס קצינים. הוא היה לוחם אמיץ, אהוב על חבריו ומתנדב לכל משימה. הוא נלחם נגד מחבלים בגבול ירדן, השתתף בפעולות שיטור וטיהור במחנות הפליטים בעזה, ועוד. זמן קצר לפני שנפל, נפצע בתעלה ובתום תקופת הבראה קצרה, לאחר שלא הצליחו הרופאים להוציא את הרסיס שפגע בברכו - ירד כושרו הגופני והוא הועבר לתפקיד מטה. גבריאל נלחם על החזרתו לתעלה, מקום שם היו זקוקים לו. הוא הועבר לתפקיד הדרכה והדריך אנשי מילואים. עובדה זו עשתה עליו רושם מוזר; הוא, הצעיר והרך בשנים, יפקד על מבוגרים ממנו ויורה להם איך ומה לעשות. הוא הכיר אמנם בחשיבות התפקיד וחשב כי אולי ימצא סיפוק בו אך לא כן היה הדבר. שאיפתו להתקדם ולא לשקוט על שמריו גברה בו. הוא סירב בכל תוקף להמשיך בכך ודרש לחזור ליחידתו ולבסוף ניצח במלחמתו והוחזר לתעלה. ביום ט"ו באדר א' תש"ל (21.2.1970), מת מפצעים שנפצע בהפגזת אויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת חיים.

ב"שלושים" למותו הוציאה לאור גבעת חיים (איחוד) את החוברת "בתוכנו", שהוקדשה לו; כן הופיעה חוברת בשם "גבי", ובה דברים על תכונותיו של גבריאל בצורת רשימות קצרות. בן השאר מובאים דברי מפקד "שאיבד את הטוב שבפקודיו". בין השאר כותב המפקד: "תקופה זו, שעברנו עם גבי, מתחלקת לתקופות ביניים, מהן קשות יותר ומהן פחות. המתח ועומס העבודה שווים היו לאורך כל התקופה, שהייתה מבחן לצה"ל ולעם. עמידתנו בקרב, המכונה 'הקרב על התעלה', ידועה כעמידה איתנה, שזכתה להערכתם של מנהיגי האומה. אין ספק שעמידה איתנה זו נוכח פני האויב הייתה פרי החינוך בבית, במשפחה ובחברה. ועל זה תבורכו, כי גידלתם והעמדתם בנים כאלה לשירות העם והמדינה". את דבריו מסיים המפקד בהשתתפותם של חיילי היחידה באבל ההורים; ב"שדמות" - במה לתנועה הקיבוצית, גליון ל"ב, שהופיע בקיץ תש"ל, הודפס שיר המוקדש "לגבי בנאי ז"ל שלא היכרתי".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!