שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

גיורא נצר

נפל ביום י"ג בסיון תשכ"ז (21/06/1967)
מידע כללי

נפל ביום י"ג בסיון תשכ"ז (21/06/1967)
בן 23 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: חיה ומנשה
יישובים: גבעתיים
קנים/סניפים: קן בורוכוב
מעגל תנועתי: הנוער העובד

גבעתיים
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"ג בסיון תשכ"ז (21/06/1967)
בן 23 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: חיה ומנשה
יישובים: גבעתיים
קנים/סניפים: קן בורוכוב

סיפור חייו

בן מנשה וחיה. נולד ביום ט"ו בכסלו תש"ה (1.12.1944) ברחובות. כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי על-שם ברל כצנלסון אשר בגבעתיים וסיים את לימודיו שם. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון על-שם קלעי במגמה הריאלית. היה חבר תנועת "הנוער העובד" בשכונת בורוכוב והשתייך לנבחרת הכדורסל של "הפועל" בגבעתיים כעשר שנים; הוא אימן קבוצות- נוער במשחק מתוך התנדבות. באוגוסט 1963 גויס לצה"ל ולאחר הטירונות עבר קורס מ"כ חרמ"ש ושם נשאר כמדריך בדרגת סמל. שוחרר מן הצבא ובתעודת-השחרור שלו נירשם: "מפקד בעל כושר-ביצוע יוצא מן הכלל, חושב ומתכנן, עצמאי ומוכשר". הספיק ללמוד שנה אחת בפקולטה למינהל ולהנדסת- ייצור בטכניון העברי בחיפה. פעם לפעם יצא למילואים בתפקיד מפקד-מחלקה למרות היותו סמל ובמסגרת זו גם לחם במלחמת ששת הימים עד שנפל במילוי תפקידו ביום י"ג בסיון תשכ"ז (21.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. פרופ' דן זסלבסקי, מורו בטכניון שהיה גם מפקדו של גיורא, כתב במכתב-התנחומים להוריו בין השאר: "המכונה הגדולה הזאת של המלחמה הביאה לנצחון מפואר - וגיורא שימש דוגמא לחייליו באומץ לבו, בביצועו המושלם ובדביקותו במטרה". הוא סיפר כי הם לחמו ופרצו יחד לרמה הסורית ועברו בכל הקרבות בשלום, אבל המכונה הגדולה תבעה את שלה - ובמשפטים אלה הוא גמר את מכתבו: "אני תקווה שנהיה כולנו ראויים לקורבנות; זוהי נחמתי היחידה. מלווה אותי ההרגשה שמלחמה זו שעברנו תירשם כאחת ממלחמות החופש המפוארות של עמנו לא פחות ממלחמת המכבים או מלחמת-הקוממיות, וגיורא אחד הגיבורים אשר מסרו נפשם על מלחמת-קודש זו". שמו הונצח על-ידי שני מפעלי-ספורט - האחד מטעם הטכניון העברי בחיפה והשני מטעם "הפועל" רמת-גן. זכרו הועלה בבטאון העירוני לאינפורמציה ולהווי מקומי של עיריית גבעתיים וכן ב"ספר הנופלים" שהעירייה הוציאה.

חברים מספרים

אני מתגורר באוסטרליה.
למדתי עם גיורא בתיכון.
גרתי אז לא רחוק ממנו, בשינקין 1 גבעתיים.
היינו חברים.
הוא היה תלמיד טוב ואפילו העתקתי ממנו שעורי בית מידי פעם.
היה לו כתב יד גדול וברור ומחברות מאד מסודרות.
נסעתי איתו פעם לחיפה למשחק כדורסל בו השתתף.
אחרי שהשתחררתי משרות המילואים אחרי המלחמה, הלכתי מיד לבית של גיורא לשמוע ממנו איך הוא עבר את המלחמה.
כשהגעתי לביתו, היו אנשים במרפסת הבית. זה היה בית חד קומתי.
עוד שהייתי במדרכה, לפני שפניתי לשביל שמוביל לדלת הראשית של הבית, שאלתי את האנשים במרפסת אם גיורא בבית.
הם שמו את ידם על פיהם כסימן שאנמיך את קולי, ונאמר לי בלחש, מעבר לגדר הבית, שרק לפני זמן קצר מסרו למשפחה את ההודעה הנוראה מכל שגיורא נהרג ז״ל.
זה היה רגע שלא אשכח לעולם.

צבי יום-טוב

חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!