שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
דוד, בן דניאל (פליקס) ודליה, נולד בו' באייר תשכ"ז, (16.05.1967), בתל אביב. ילד שובב ומקסים היה, וכבר בבית הספר היסודי "רוקח" היו לו הרבה מעריצות. בהיותו בחטיבת הביניים התגבשה החלטתו ללמוד בתיכון מקצועי במגמת מכונאות רכב, והוא אכן נרשם לתיכון "מקס פיין" והוציא לפועל את תוכניתו. בנערותו היה חבר בתנועת הנוער העובד הלומד ביד-אליהו.
במשך שנות התבגרותו הפך לגבר סגור ומופנם, שתמיד ידע בדיוק מה הוא רוצה. הוא התגייס לצבא, לחיל חימוש, ומאוחר יותר הצטרף ל"גבעתי" כמכונאי. דוד שבע נחת מתקופת השירות ואפילו חתם לשנת קבע נוספת. הוא שירת בלבנון במשך תקופה מסוימת, וניצל בנס מתקרית בה נהרגו מפקדו וגשש.
לאחר השחרור הצטרף לחברת "אגד" כמכונאי. באותה תקופה הוא היה חבר של גילה, צעירה שגרה בשכנות. היה עצמאי מבחינה כלכלית, נסע לחו"ל והיה מרוצה מהחיים.
בשנת 1993 נישא לגילה, והשניים עברו להתגורר ברמת-גן. לאחר שהחל לעבוד במוסך "אגד", החליט דוד גם להוציא רשיון נהיגה באוטובוס וכך, מדי שבוע למד נהיגה מטעם החברה.
ביום ב' באייר תשנ"ד, (13.04.1994), יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, דוד סיים את שיעור הנהיגה שבועי שלו בחדרה ועלה על אוטובוס "אגד" מעפולה לתל אביב, ברציף 5 בתחנה המרכזית בחדרה, בשעה תשע וחצי בבוקר. כאשר עלו כל הנוסעים, פוצץ מחבל את מטען חבלה שנשא על גופו בחלקו האחורי של האוטובוס. חמישה בני אדם נרצחו במקום ו- 30 נפצעו. בין ההרוגים היה דוד.
מטען נוסף התפוצץ בתחנה כעבור כחצי שעה, אך ללא נפגעים.
דוד היה בן 27 במותו. הובא למנוחות למחרת מותו, ביום העצמאות, בבית העלמין בחולון.
העתקת קישור: