שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

דורון אציל

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חטיבת הצנחנים
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: נחלת יצחק (חלקה צבאית)
הורים: טיאה ודוד
יישובים: תל אביב-יפו
קנים/סניפים: קן רחובות
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

תל אביב-יפו
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חטיבת הצנחנים
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: נחלת יצחק (חלקה צבאית)
הורים: טיאה ודוד
יישובים: תל אביב-יפו
קנים/סניפים: קן רחובות

סיפור חייו

דורון, בן טיאה ודוד, נולד ביום כ"ד בתשרי תשי"ד (3.10.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "הר נבו", בתל-אביב ואחרי כן, המשיך ולמד בבית-הספר התיכון של סמינר הקיבוצים ברמת אביב. עבד כמורה ממלא-מקום בבית-הספר על שם אהרון קציר ברחובות. דורון היה צעיר תוסס, עירני ומלא התלהבות וסקרנות. הוא היה פעיל ותמיד עמד ב"מרכז העניינים" - ראש וראשון לעושים. כך זוכרים אותו חבריו: "בחור צעיר, בעל תווי-פנים עדינים, שחיוך קטן חבוי תמיד בין שפתיו". בני אדם והקשר עמם היו מרכז חייו. בבית-הספר היו שני תחומים "בשליטתו הבלעדית": שיעורי החברה וחצר בית-הספר. הוא ידע למצוא את הנושא המתאים ביותר לוויכוח ובכך עורר את כל חבריו להשתתף בו באופן פעיל. כיוון שניחן בחוש-הומור, ידע לשלב בשיחה נופך של בדיחות הדעת שהפיח חיים בוויכוח. בדרך כלל עוררו רעיונותיו התלהבות בקרב התלמידים וכשנגמר השיעור היה דורון יורד לחצר ושם היו התלמידים מתאספים כדי להאזין לו וליהנות מהברקותיו ובדיחותיו. בתקופת החל"ת עסק דורון בריכוז קן תנועת הנוער העובד והלומד ברחובות. הוא היה מאמין גדול ברעיונותיה של התנועה ואת האהבה לארץ ולנופיה קנה במאות טיולים ברחבי הארץ. כמדריך שימש דוגמה ומופת. לעולם לא שכח את הנוער העובד ואת ערכי הציונות שקנה שם. בכל הזדמנות ידע לשלב אותם בדבריו ולדרבן את שומעיו להצטרף למסגרת חברתית זו. חניכיו הרבים מעידים על פעולותיו, שהיו המרתקות ביותר. כשיצאו לטיולים, רצתה כל כיתה שדורון יצא דווקא אתה. ריב קולני היה מתנהל בין הכיתות בשל כך, ואכן חוויה גדולה הייתה נופלת בחלקה של הכיתה שזכתה בדורון, מצב הרוח היה מרומם תמיד והשירה שהייתה בוקעת מן המשאית, במשך הטיול, הייתה מרקיעה שחקים. הוא ידע להשרות אווירה נפלאה ולהדביק את כולם באותו מרץ וחיות ששפע תמיד. בסמינר המדריכים הצעירים בעתלית היה דורון הרוח החיה במסיבות הענק. הוא היה מארגן ומנחה את המסיבות, שנתמשכו עד השעות הקטנות של הלילה. יחד עם זאת, הכירו כולם גם את דורון הרציני, שידע לבקר בצורה בונה את התנועה ושהיה אכפת לו. הוא ידע להתווכח ולשכנע, לא רק חניכים, אלא גם את חבריהמזכירות הבוגרים. הוא היה מקורי מאוד ברעיונותיו ונתברך בכושר שכנוע. אנשים הקשיבו לו וקבלו את דעתו. גם עם הבית יצר דורון קשרים מיוחדים במינם למרות הפעילות הרבה וההיכרויות הרבות, היו אחיו והוריו החברים הקרובים והאינטימיים ביותר שהיו לו. כשהיה מחוץ לבית דאג לטלפן ולהודיע כי שלום לו. בני-הבית לא משו ממחשבתו גם כשנמצא בחוץ לארץ. שום חוויה לא היה בה כדי להשכיחם. תמיד היה חוזר הביתה ובידיו תשורות המעידות על תשומת-לב. בתוך כל הפעילות הזאת מצא דורון גם זמן לפתח את כשרונות המשחק והנגינה שהתברך בהם. הוא השתתף בחוג הדרמטי בבית-הספר וכעבור זמן - גם באולפן לאומנות הבמה בתנועה. שם הכיר אותו מי שעבד אז עם להקות צבאיות והוא המריץ אותו להצטרף ללהקה צבאית לכשיתגייס. אבל דורון בחר להמשיך עם חברי הגרעין שלו כמתוכנן, ולמרות שעמד בהצלחה במבחני הכניסה, ויתר על רעיון הלהקה הצבאית.

דורון גויס לצה"ל יחד עם חבריו, במחצית נובמבר 1971. הציעו לו שירות בחילות שונים ואף יציאה לקורס קצינים, אך הוא העדיף להתנדב לנח"ל המוצנח. לאחר סיום הטירונות יצא לשל"ת בגוש הר-טוב. הוא עבר קורס צניחה והשתלם כלוחם באימונים הנהוגים בחיל. למרות חששותיו, היה חייל מצטיין ולוחם מעולה. מפקדיו היו מרוצים ממנו מאוד וניסו לשכנעו שילך לקורס קצינים, אבל דורון סירב לעזוב את חברי הגרעין שלו, שכל כך התקשר אליהם. הוא ציפה לסיום תקופת השירות, והתלבט מאוד במה יבחר לאחר שישוחרר. הוא חלם על השתלמות כבמאי תיאטרון, ולפני זה על לימודי היסטוריה וספרות באוניברסיטה. היה זמן שחשב להשתלם בראיית-חשבון ואף חשב לשרת תקופה מסוימת כדייל ב"אל על". אך לפי שעה היה העתיד הקרוב קשור במשק צרעה. שם נרקמו חלומותיו. הגורל האכזר הפר אותם. במלחמת יום-הכיפורים השתתף דורון בקרבות הבלימה הראשונים ברמת-הגולן, כלוחם בגדוד נח"ל מוצנח. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרב לחילוץ נפגעי תל-סאקי נפגע דורון ונהרג. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!